ערך המילים ?!!?!!

[פרוכיאליות במיטבה]

דעתי, נכון לעכשיו, על המלים והתרבות:

מי שיש בו חיות אמיתית לא הולך ליצור יצירות תרבות. הוא חי וזהו. נהנה. היוצר והאמן אינם אלא אנשים עייפים שמה שמסב להם שמחה הוא סיפוק מאוד מצומצם ומאוד לא מספק. במקום להיות עסוקים בלחיות ובלתת מענה לאינסטינקטים שלהם הם עסוקים בליצור יצירות ובלחיות בעולם של דמיון ומלים, לא של דברים ממשיים וגופניים. למעשה מחנכים אותנו לכך מגיל 0, מעניקים לנו תרבות משחיתה ומנוונת. כל אדם ברחוב יסכים איתי, רק לא האינטלקטואלים ששופכים הררי תלים של מלים בשבח התרבות שאינם נובעים אלא מאומללות. ואותם האינטלקטואלים שכן מדברים על ההשחתה שבתרבות כמו רוסו וניצשה אינם מיישמים אותה לגבי עצמם, אנשים עייפים ובלתי-חיים שכמותם.

 

[mayayahe27]

דברים קשים אבל ..

תשמע, לקח לי זמן לחשוב על דברייך ולנסות אולי בכל זאת לבדוק מידה של אמת בהם לפני ה"תקיפה". זה נכון שיש משהו חי ואמיתי בלחיות את הרגע במקום להעלותו על גבי דף למשל .. אך אל תשכח שאומנות - איזה שלא תהא - אינה תמיד הולכת עם התרבות (למרות הסירוס העיוור) והיא בסך הכל הרצון הפנימי לבטא את הרגשות שמציפים אותנו. האם אתה יכול להתווכח עם העובדה שלעיתים הדף והכתיבה עושה לי את הפעולה הכי מרפאה שיש לנפש ולרגש הגואה ... לא שיחה ולא פסיכולוג ולא לחיות את הרגע ממש עוזר לי ברגעים מסוימים - רגעים בהם המוזה צועקת אל הדף ואז החיוך עולה על פניי ומעין רווחת נפש של -- "אוקיי עכשיו אני מבינה אייך אני מרגישה ואני רוקנתי את זה וטוב לי יותר".. אני יכולה לתת לך עוד הרבה דוגמאות לנפלאות היצירה ואתה יודע מה - גם לחסרונות שלה אך קצת הרחקת לכת כשיוך האמן והיוצר לאדם העייף שאינו חי - בדיוק להיפך!!! צריך ממש לחיות כדי לדעת לבטא את זה באומנות .. כדי לדעת להביע ולשתף אחרים ברגשות שלך בהנאה שלך באושר ובעצב. אני מגיל מאוד קטן כותבת ולא כי אמא שלי הכריחה אותי או בית הספר.. פשוט הרגשתי שאני רוצה דף ועיפרון ולחרבש כמה מילים ועם קצת חרוזים , והתחלתי כילדה קטנה להתלהב מהיכולת לכתוב ... במקום למשל לצייר שאת זה אני ממש לא יודעת לגבי התרבות .. יש לי עוד הרבה מה לומר אבל אני עדיין מתכווחת עם עצמי ... מאיה

 

[erezr1234]

למילים יש כוח עצום

במילים אתה יכול לשמח בן אדם ולגרום לו להרגיש טוב וזה אחד היעודים העיקריים של המילים לשמח את הבריות אחד הדברים שמוצאים אצל הרבי מילובביץ כשהוא היה נמנע מלומר את המילה "רע" והיה אומר "היפך הטוב" כך שבביטוי הזה כבר יש את המילה טוב ושהטוב יופץ בכל העולם ויוביל לעולם של שמחה וטוב לב עם המון אהבת ישראל

 

[mayayahe27]

אכן

אך מה לגבי המילים ה"רעות" ה"קשות" כיצד מתגברים על המשמעות המוגזמת שלעיתים ניתנת להם? או האם זה בלתי נמנע? האם אנחנו לא מנתבים את המשמעות של המילים לפי האינטרס האישי שלנו ? למשל, כאשר המילה טובה יש לה ערך עליון וכוח וכאשר היא קשורה בביקורת אז "צריך לקחת בפרופורציות"? כאשר אתה אומר כי ייעוד המילים הוא לשמח אז ייתכן וזאת התשובה לכך שהערך העליון יותר שלה הוא במילים הנעימות יותר.

 

[erezr1234]

האמת היא

שכדאי מאוד להזהר עם המילים ולא לפגוע איתם אחד הדברים שלמדתי כאשר התחלתי ללמוד חסידות זה לא לפצוע באמצעות התורה ומאוד התחברתי לזה צריך לשחרר מילים טובות באויר כי זה יוצר מציאות טובה יותר המילים יכולות ממש לרפא כאשר הם טובות קשר גוף נפש כאשר אדם מתפלל כל בוקר זה פועל עליו שכבר על הבוקר הוא אמר הרבה מילים טובות חבד רחמים אהבה תפילה וכו וכו ולכן זה יוצר את המשך היום גם בדרך כלל בקו הזה של הנעימות והשמחה לעומת אדם שלא מתפלל ודבר ראשון הוא רב עם הנהגים על הכביש בבוקר מי יגיע 5 דקות יותר מוקדם אז ברור ששניהם חיים בשני עולמות שונים לחלוטין בעוד שזה במגמת עלייה זה שלא התפלל במגמת רוגז וירידה ולכן רצוי להתפלל להשם כי כבר אתה מונח בעולם רך ונעים של בורא עולם כמו תינוק שצפון בתוך חיק אימו על הבוקר הנעים