איך הייתי מתבייש לברך בהתחלה
אני כולי יושב במסעדות תל אביביות
ופתאום קיבלתי על עצמי לברך
ואנשים מסתכלים עליך כאילו שאתה חולה נפש
גם אם הם חושבים שאתה מדבר לעצמך וגם אם הם מבינים שאתה מברך מבחינתם אתה גמור
איזה בושות, ועוד בהתחלה הייתי קורא מדף
איזה קשה זה להראות כמו יהודי ברחובות, זו היתה החוויה הכי מנוקרת שחוויתי בחיי
הלהיות תימני היה כלום ליד הלהיות יהודי
שום דבר לא היה חינם (ברוך השם) לשים כיפה על הראש היתה חוויה שורטת ומבישה
שהיא כלום לעומת ללכת עם ציצית בחוץ, שזה בכלל חושבים שזהו גמרת את הקרירה ומפה לאברבנל
רק שדימיינתי שאני תימני על אמת וניסיתי לגדל סימונים
פה כבר אנשים אקראיים רצו לדחוף לי רטלין
ואני כולה רוצה להיות יהודי כמו בתמונות של היהודים שלפני שהגיעו לחור הזה
אומן