ערות
להיות ער ולהכיל בתודעה את האי רציונאל כממשות חוויתית שלא באמצעות האינטלקט. כשם שמחשבה יוצרת מציאות, האדם חווה את יצירותיו ולגביו הן המציאות. אולם אם יצירותיו יהיו חוויתיות (רגש ותחושה) יוכל לחוות את הממשות הבלתי אמצעית (ללא מיינד) לכן החשיפה אל החוויה השונה חסרת הרציונל הולמת בזעזוע את הנחשף לה, ולרוב האדם מתכחש לגילויים אלו. אולם עם פתיחותו, נגלה לו עולם חוויתי ממשי. נקודה זו יש להבהיר שמא אטעה מישהו. היכולת לזהות ולחוות מתוך הסביבה החיצונית את הממשות (שלא באמצעות המיינד) היא הערות מן התרדמה בה שרוי האדם. להיות בהווה ללא מחשבה עלול לגרום לניתוק וריקנות, אך עוצמת הגירוי הנקלט ממצב זה (כל גירוי-אינטלקטואלי או רגשי) היא רבה, ואדם שאינו רגיל בכך עלול לפתח הבנה שגויה. לעומת זאת ככל שהתהליך נשלט, אין האדם מוגבל לחוות. דומה הדבר לנהג מנוסה ונהג חדש. במקרה הראשון (להיות בהווה) כנהג חדש, ההתפעלות היא מעצם הנעת המכונית. לעומת זאת הנהג המנוסה, עבורו המכונית היא כלי להגיע ולחוות (מקום ונוף) מתוך ניידות לשמה. ההבדלים הם בניידות, להיות בהווה מתוך מחשבה (מאמץ) עדיין אינו מספיק לתהליך. בברכה אביר
להיות ער ולהכיל בתודעה את האי רציונאל כממשות חוויתית שלא באמצעות האינטלקט. כשם שמחשבה יוצרת מציאות, האדם חווה את יצירותיו ולגביו הן המציאות. אולם אם יצירותיו יהיו חוויתיות (רגש ותחושה) יוכל לחוות את הממשות הבלתי אמצעית (ללא מיינד) לכן החשיפה אל החוויה השונה חסרת הרציונל הולמת בזעזוע את הנחשף לה, ולרוב האדם מתכחש לגילויים אלו. אולם עם פתיחותו, נגלה לו עולם חוויתי ממשי. נקודה זו יש להבהיר שמא אטעה מישהו. היכולת לזהות ולחוות מתוך הסביבה החיצונית את הממשות (שלא באמצעות המיינד) היא הערות מן התרדמה בה שרוי האדם. להיות בהווה ללא מחשבה עלול לגרום לניתוק וריקנות, אך עוצמת הגירוי הנקלט ממצב זה (כל גירוי-אינטלקטואלי או רגשי) היא רבה, ואדם שאינו רגיל בכך עלול לפתח הבנה שגויה. לעומת זאת ככל שהתהליך נשלט, אין האדם מוגבל לחוות. דומה הדבר לנהג מנוסה ונהג חדש. במקרה הראשון (להיות בהווה) כנהג חדש, ההתפעלות היא מעצם הנעת המכונית. לעומת זאת הנהג המנוסה, עבורו המכונית היא כלי להגיע ולחוות (מקום ונוף) מתוך ניידות לשמה. ההבדלים הם בניידות, להיות בהווה מתוך מחשבה (מאמץ) עדיין אינו מספיק לתהליך. בברכה אביר