ערגה לימים שהיו...
בזכרוני רצות להן התמונות...
של אותה פגישה ראשונה...
עם ספק חשש...ספק תשוקה...
הרזומה שלנו כבר כלל לילות ארוכים של שיחות..
של התמסרותך אל מול עדשת המצלמה...
אבל שנינו ידענו שחסר לנו המעבר...
המגע..הריח...השלמת החיבור...
ואז הגעת...
צפיתי בך מחלון דירתי...
לבושה בשמלה קיצית הדוקה..
ללא חזיה ותחתון שישברו את קו גופך...
שדיך הגדולים בלטו מתוך הבד...
ישבך העסיסי גרם לליבי להחסיר פעימה...
עורך השחום העלה חיוך על שפתי...
נטפת נשיות ותשוקה..
ידעתי שמה שיקרה ביננו מעתה והלאה יהיה חסר מעצורים...
ואכן שלל יחסנו היו כאלה..
התמסרת לי בצורה מושלמת...
ישבנך מהרה האדים...ואני סירבתי להצליף בו ...
רק עם ידי...גם אם היא תאדים...סירבתי שחפץ זר יגע בך...
המפגש הראשון בין שלוט לנשלטת שלו צריך להיות מה שיאחד בינהם..
זו היתה הפעם הראשונה שהרגשתי שאפשר לעשות סשן מאהבה מרגש..
ההתלהבות שלך מאיברי...מגודלו ...מיופיו ..לפי דברייך...
ואז שהוא החליק בקלות עמוק לישבנך.. הרגע שציפית לו...
שנינו חלקנו את אותה תחושה מהנה...מענגת...
החשש שלך להתמסר לצעיר ממך ב8 שנים נעלם ונמוג...
הרגשת שייכת...במקומך הטבעי...מאוהבת..
....
....
....
עברנו עלינו דברים רבים מאז...
שילחתי אותך לדרכך עם כאב גדול...
ידעתי אז שחיינו במסלולים שונים..
היית מוכנה לדברים חסרי גבולות בשביל שנוכל להשאר יחד..
וסירבתי לך...ולא כי ליבי היה אטום אליך...
אלא כי רציתי שתחיי את חייך טובים גם בלעדי...
...
בזכרוני רצות להן התמונות...
של אותה פגישה ראשונה...
עם ספק חשש...ספק תשוקה...
הרזומה שלנו כבר כלל לילות ארוכים של שיחות..
של התמסרותך אל מול עדשת המצלמה...
אבל שנינו ידענו שחסר לנו המעבר...
המגע..הריח...השלמת החיבור...
ואז הגעת...
צפיתי בך מחלון דירתי...
לבושה בשמלה קיצית הדוקה..
ללא חזיה ותחתון שישברו את קו גופך...
שדיך הגדולים בלטו מתוך הבד...
ישבך העסיסי גרם לליבי להחסיר פעימה...
עורך השחום העלה חיוך על שפתי...
נטפת נשיות ותשוקה..
ידעתי שמה שיקרה ביננו מעתה והלאה יהיה חסר מעצורים...
ואכן שלל יחסנו היו כאלה..
התמסרת לי בצורה מושלמת...
ישבנך מהרה האדים...ואני סירבתי להצליף בו ...
רק עם ידי...גם אם היא תאדים...סירבתי שחפץ זר יגע בך...
המפגש הראשון בין שלוט לנשלטת שלו צריך להיות מה שיאחד בינהם..
זו היתה הפעם הראשונה שהרגשתי שאפשר לעשות סשן מאהבה מרגש..
ההתלהבות שלך מאיברי...מגודלו ...מיופיו ..לפי דברייך...
ואז שהוא החליק בקלות עמוק לישבנך.. הרגע שציפית לו...
שנינו חלקנו את אותה תחושה מהנה...מענגת...
החשש שלך להתמסר לצעיר ממך ב8 שנים נעלם ונמוג...
הרגשת שייכת...במקומך הטבעי...מאוהבת..
....
....
....
עברנו עלינו דברים רבים מאז...
שילחתי אותך לדרכך עם כאב גדול...
ידעתי אז שחיינו במסלולים שונים..
היית מוכנה לדברים חסרי גבולות בשביל שנוכל להשאר יחד..
וסירבתי לך...ולא כי ליבי היה אטום אליך...
אלא כי רציתי שתחיי את חייך טובים גם בלעדי...
...
