הבטחות, כידוע, צריך לקיים..
אז הנה ה"ניתוח" שלי.. עד כמה שאפשר לקרוא לו ניתוח.. אמרת שאת מכירה את הפורום, אז את מן הסתם (או שלא..) יודעת שאני בשלבי הלימוד המאוד ראשוניים של הניתוח הגרפולוגי.. אני אומר כמה דברים על הכתב עצמו, לפעמים אזרוק בשליפה הערות על איך שזה נראה לי מבחינת אישיות (מה שנקרא, "גרפולוגיה אינטואטיבית"), ואשאל שאלות את הגרפולוגים המוסמכים פה.. מה שנקרא - התייעצות..
אז נתחיל ככה.. דבר ראשון ששמתי לב אליו, השוליים - גם מצד ימין, וגם מצד שמאל. מנסה להתרחק מהעבר שלך מצד אחד, אבל מצד שני קצת מפחדת מהעתיד שלך. כאילו, לא יודע להגדיר את זה.. חייה בהווה? עד כאן אני צודק, או שאני מתחיל עם 0 אחוזי הצלחה כבר על ההתחלה??
עדיין בלי להתייחס אל הכתב... השורות נוטות מאוד לעלות. תזכירו לי מה זה מסמל...? לגבי הכתב. הדבר הראשון שצץ מול העיניים שלי זה המילה "כל" שלך.. למען האמת, המילה האהובה עליי. מהתחום האישי - יש אצלנו בין החבר´ה איזה מנהג שאסור להגיד "כל", אלא "רוב". למשל.. בהזמנה למסיבה.. רשום "כולם באים".. האמנם? עובדה, אריק לא בא למסיבה הזאת, ואני בטוח שגם עטרה לא הגיעה.. אז לא כולם הגיעו - מקסימום רובם..
. ומהתחום הגרפולוגי... יש כל כך הרבה צורות שונות לכתוב את המילה המופלאה הזאת... מופרד, מחובר, בצורת לב, או כמו "ט", כפי שאת כותבת פה... נראה לי כאילו מעיד על קיצורי דרך. מחפשת את הדרך הקצרה ביותר להגיע למטרה. פשוט הולכת ישר ולעניין. גם החיבורים בין אותיות שונות אצלך הם בחלקם חוטיים. הלאה.. בהתחלה הסתכלתי על ה"ע" שלך, בשורה הראשונה, במילה הראשונה.. וחשבתי לעצמי.. אבל אז ראיתי את ה"ע" בשורה השניה, במילה האחרונה, וראיתי "ע" שונה לגמרי.. למרות שאני כבר כתבתי הודעה בפתיחה על עצם היותי גרפולוג
לא מוסמך (בלשון המעטה...), אני מפחד לתת כאן דעה אישית, ואני מפנה את הבמה לשאר הגרפולוגים.. הכתב שלך מאוד מהיר. נוטה לצד שמאל, קדימה (תמיד חושבת קדימה?), כלפי מעלה. האיזור העילי שלך שולט. תמיד חושבת קדימה. יש כאן קצת סתירה עם מה שאמרתי בהתחלה, שאת חושבת "כאן ועכשיו", אבל נראה לי מאוד הגיוני.. אני אשאל כאן (שוב) את הגרפולוגים..
הכתב שלך מחובר מאוד, בקישורים מאוד חוטיים (למרות שפה ושם רואים קצת קערות..) ודבר אחרון, שמאוד אהבתי.. (אולי בגלל שגם אצלי הוא מופיע).. בחתימה שלך, שמת נקודה. אני, אמנם, לא שם אצלי בחתימה נקודה, אבל אם אני עוצר את הכתיבה השוטפת שלי, אני תמיד שם נקודה, גם אם זה ממש לא סוף משפט. הנקודה שלך מאוד "נקודתית"... (
), לחיצה אחת עם העט, ונגמר הסיפור. הדבר שעולה לי על דעתי, זה כאילו איזה הצהרה: "זהו, אני אמרתי את שלי, ונגמר הסיפור. סוף פסוק. Case close." מעכשיו לא יזיזו אותך מדעותייך.. אני צודק? אם זה נכון, (ודווקא על זה יש לי תחושת בטן מוזרה שאני צודק בקטע הזה.. לא יודע למה), למה שלא תנסי קצת להשתחרר.. לשמוע דעות מגוונות. בכלל, אם אני צודק כאן בכל הניתוח, את נשמעת כמו טיפוס מאוד "מנהלי" כזה.. תמיד חושבת קדימה, מה שהיה - היה, תמיד אומרת את המילה האחרונה. משום מה, את נראית לי מין טיפוס כזה. נראה לי שבוגי, הדיקטטור התורן שלנו, מכיר את הסיפור.. את יכולה להזדהות איתו..
בידידות ליטן אתמול מתקן, היום מנתח, מחר אני הפתולוג.. מי מת?