אכן זהו ערב עצוב שמחבר לעוד ערבים עצובים שתקופה ארוכה אותנו פוקדים כל הזמן הודעות על הרוגים ופצועים וטרם הגיעו המושעים כואב כל יום לשמוע על פצוע והרוג הלב כבר שחוק ליבנו מלא בעצב...וברחמים ושולחים את צערינו למשפחות השכולים והחלמה לפצועים מה צריך לעשות בכדי שיבינו שבחרנו בחיים...ולא במוות מה עוד צריך לקרות עד שיהיה שלום?. כמה עוד אפשר לספוג מהלומה אחר מהלומה כמו רוטינה שמפלחת את הנשמה.. מחפשים את השלום במקומות הכי אפלים אבל קודם צריך לחפש את המנהיגים שיובילו אותנו אל החיים ולא אל הכיסאות והמושבים רק תפילה אשא הו אלי אלי שהשמש תעבור עליי.......