ערב טוב...
- פותח הנושא ygeva
- פורסם בתאריך
זה ישמע דבילי של ממש,
ומי שלא מבין בתחזוקת רשת של מחשבים אולי לא יבין את זה... חוי בלאט. אמרתי כבר שאני שונאת צבא? בכל מקרה, ההכשרה שלי היא עבודת סיסטם של שרתים. פשוט תחזוקה שלהם,, לדאוג שיעבדו בשוטף כמו שצריך, להתקין אותם, לנטר אותם, לגלות תקלות ובעיות עוד לפני שהן קורות, ואם חלילה מת לנו שרת אז לעלות אותו במהירות האפשרית. לפני זה חייבםי לעבור ההכשרה בHelpDesk, שזה מענה טלפוני ללקוחות של המטה בחיל אויר בתקלות עם המחשבים שלהם. עברתי את ההכשרה כשהגעתי ליחידה. אבל בגלל חוסר אנשים בצוות סיסטם [הצוות שאני נמצאת וב עכשו] העבירו אותי ועוד שניים לצוות סיסטם אחרי כחודש בצוות HD. ואיכשהו לי יצא שעברתי את כל המבחנים חוץ מהמבחן המסכם האחרון של HD, איכשוה הנושא נשכח וירד מהפרק. מפקד הגף שלי [שאגב הוא בנזונע של ממש (וסליחה על הביטוי)] היה צריך לחתום היום על טופס של הרשאות כדי שאקבל הרשאות חזקות יותר, ואיכשהו הוא גילה את זה שלא עשיתי את המבחן [בתקופה ההיא הוא לא היה בגף].ובגלל שצוות HD השתנה, וקיבל על עצמו עוד תכנים ועוד ידע, אני חייבת לעבור שם הכשרה מחדש במשך חודשיים. ז"א חודשיים לעזוב את הצוות שלי ולעבור לצוות HD. אני שונאת את צוות HD. שונאת את אופן העבודה ואת האנשים עצמם [במיוחד את הר"צ ואת האחמ"ש] אני בנאדם שעובד לפי רגש ואם לקוח יתקשר ויתחיל לעצבן אותי, אני לא אדבר באדיבות וכל הבולשיט של מתן שירות. אני שונאת לדבר עם אנשים בטלפון על תקלות, ולנסות להסביר לתא"ל מפגר שחש את עצמו בגלל שהוא טייס איך בודקים את הנקודת רשת או עוד דברים מפגרים. אני באמת שונאת את אופן העבודה שם. אני ממש שונאת לדבר ישירות עם הלקוח. אני את הלחץ שנמצא שם. ובלי קשר יש לי ים פרוייקטים שאני עוד אמורה להקים עם הצוות שלי. אין לי שום יכולת לא לעבור לHD חוץ מסירוב פקודה [שאגב, הצוות שלי באופן מפתיע למדי התגבש היום והחליט לעשות מרד, לשבות ולא לעשות שום עבודה עד שאני לא חוזרת, ואנשים מפסיקים לקבל ריתוקים על ימין ועל שמאל בגלל שטויות]. היום, הייתי על סף הליכה לקב"ן, או להשאיר את שתי הידיים הכרותות שלי על שולחן המפקד ולהגיד לו שהנה, אני לא יכולה להרים את השפורפרת של הטלפון, ולא יכולה להקליד במקלדת. אפילו על יציאה לקצונה שלישותית [שזה ויתור מוחלט על התפקיד] חשבתי היום. אפילו טופס 55. כל דבר אפשרי. אני שונאת צבא. שונאת מחשבים. שונאת את הרס"ן המעצבן הזה. ובשביל להמתיק לי את היום עליתי על משפט וקיבלתי 50 שקל, והסא"לית אמרה לי שמשפט הבאה אני מקבלת ריתוק, ויש לי תלונה שאמורה להגיע כל יום למשרד שלה
מותר לבכות ולהגיד שהחיים בזבל?
ומי שלא מבין בתחזוקת רשת של מחשבים אולי לא יבין את זה... חוי בלאט. אמרתי כבר שאני שונאת צבא? בכל מקרה, ההכשרה שלי היא עבודת סיסטם של שרתים. פשוט תחזוקה שלהם,, לדאוג שיעבדו בשוטף כמו שצריך, להתקין אותם, לנטר אותם, לגלות תקלות ובעיות עוד לפני שהן קורות, ואם חלילה מת לנו שרת אז לעלות אותו במהירות האפשרית. לפני זה חייבםי לעבור ההכשרה בHelpDesk, שזה מענה טלפוני ללקוחות של המטה בחיל אויר בתקלות עם המחשבים שלהם. עברתי את ההכשרה כשהגעתי ליחידה. אבל בגלל חוסר אנשים בצוות סיסטם [הצוות שאני נמצאת וב עכשו] העבירו אותי ועוד שניים לצוות סיסטם אחרי כחודש בצוות HD. ואיכשהו לי יצא שעברתי את כל המבחנים חוץ מהמבחן המסכם האחרון של HD, איכשוה הנושא נשכח וירד מהפרק. מפקד הגף שלי [שאגב הוא בנזונע של ממש (וסליחה על הביטוי)] היה צריך לחתום היום על טופס של הרשאות כדי שאקבל הרשאות חזקות יותר, ואיכשהו הוא גילה את זה שלא עשיתי את המבחן [בתקופה ההיא הוא לא היה בגף].ובגלל שצוות HD השתנה, וקיבל על עצמו עוד תכנים ועוד ידע, אני חייבת לעבור שם הכשרה מחדש במשך חודשיים. ז"א חודשיים לעזוב את הצוות שלי ולעבור לצוות HD. אני שונאת את צוות HD. שונאת את אופן העבודה ואת האנשים עצמם [במיוחד את הר"צ ואת האחמ"ש] אני בנאדם שעובד לפי רגש ואם לקוח יתקשר ויתחיל לעצבן אותי, אני לא אדבר באדיבות וכל הבולשיט של מתן שירות. אני שונאת לדבר עם אנשים בטלפון על תקלות, ולנסות להסביר לתא"ל מפגר שחש את עצמו בגלל שהוא טייס איך בודקים את הנקודת רשת או עוד דברים מפגרים. אני באמת שונאת את אופן העבודה שם. אני ממש שונאת לדבר ישירות עם הלקוח. אני את הלחץ שנמצא שם. ובלי קשר יש לי ים פרוייקטים שאני עוד אמורה להקים עם הצוות שלי. אין לי שום יכולת לא לעבור לHD חוץ מסירוב פקודה [שאגב, הצוות שלי באופן מפתיע למדי התגבש היום והחליט לעשות מרד, לשבות ולא לעשות שום עבודה עד שאני לא חוזרת, ואנשים מפסיקים לקבל ריתוקים על ימין ועל שמאל בגלל שטויות]. היום, הייתי על סף הליכה לקב"ן, או להשאיר את שתי הידיים הכרותות שלי על שולחן המפקד ולהגיד לו שהנה, אני לא יכולה להרים את השפורפרת של הטלפון, ולא יכולה להקליד במקלדת. אפילו על יציאה לקצונה שלישותית [שזה ויתור מוחלט על התפקיד] חשבתי היום. אפילו טופס 55. כל דבר אפשרי. אני שונאת צבא. שונאת מחשבים. שונאת את הרס"ן המעצבן הזה. ובשביל להמתיק לי את היום עליתי על משפט וקיבלתי 50 שקל, והסא"לית אמרה לי שמשפט הבאה אני מקבלת ריתוק, ויש לי תלונה שאמורה להגיע כל יום למשרד שלה
אוי חכי שתגיעי לאזרחות...
תביני לפתע שהחיים הם לא שחור ולבן והרבה יותר צבעוניים מאשר חאקי ירוק. על כל מקרה, עצה של ממש אין לי. או שאת מקבלת את גורלך המר, או שאת הולכת נגד הזרם או באמת להגיש 55... אני יכול כבר להגיד לך - מניסיון, דמעות במשרד המפקד תמיד עוזרות, ואנשים מקשיבים. מלבד זה, כמה גרוע יכול להיות ה-HD הזה? אז כן, מדי פעם יהיו כמה מטומטמים שיגידו לך "מותק, בזמן שאת יושבת שם על הכיסא הנוח שלך אני מוביל גיחות על לבנון ומנהל חצי משק המדינה בימי שישי בערב..." תלמדי לבלוע, להתעלם, ולהיות כמה שיותר קצרה ועניינית. למה? כי היום זה רק תא"ל מנופח. מחר באזרחות זה לקוח לא מרוצה, ולקוחות זה כסף. עובד שלא רווחי למעסיק שלו מוחלף, במיוחד במציאות של שוק העבודה של ישראל כיום. אני יודע - לא תמיד מקבלים מה שרוצים, אבל תזכרי שבסופו של יום, את חוזרת לחדר שלך, למקדש הפרטי שלך, ושם את חופשיה ולא עונה לאף אחד. ואולי רק המחשבה הזאת נותנת לך תקווה, עוזרת לך להמשיך. אני יודע שאותי היא עודדה בלילות ארוכים במגדל שמירה מיותם מול כפר ערבי כזה או אחר. תסתכלי על זה ככה - זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. אז פעם ביום יהיה את התא"ל המעצבן. אבל למזלינו ניכנו בתכונה מצויינת שנקראת התסגלות - אנו מסוגלים להטמע בסביבה החדשה שלנו (ולא, לא תמיד להיות הגיבור שבועט במוסכמות זה הכי מגניב שיש) - ואנחנו מסוגלים אפילו להטות את הסביבה שלנו לטובתינו (וזה למה אנחנו המין השולט ולא הדולפינים...). בקיצור - זה בסה"כ HD. מה יהיה באזרחות? הצבא נגמר עוד מעט, ואת לא הולכת להיות שם תקופה ארוכה. את תצליחי לצאת משם בשלב כזה או אחר. ובקשר לתלונה - שתבוא. גם אם תקבלי ריתוק - לפחות את יודעת לקראת מה את הולכת, וזה עדיף מכלום. אז או שתיכנסי את הסא"לית ותסבירי לה את המצב, או שתדפקי חיוך ותעמדי מולה באומץ - כן, קיבלתי תלונה, כן, אני יודעת מה העונש, ולא, אני לא הולכת לבקש הקלות. מה שלא תעשי - אל תיפלי לייאוש ודיכאון. יש לך פנים יפות שאת מחייכת...
תביני לפתע שהחיים הם לא שחור ולבן והרבה יותר צבעוניים מאשר חאקי ירוק. על כל מקרה, עצה של ממש אין לי. או שאת מקבלת את גורלך המר, או שאת הולכת נגד הזרם או באמת להגיש 55... אני יכול כבר להגיד לך - מניסיון, דמעות במשרד המפקד תמיד עוזרות, ואנשים מקשיבים. מלבד זה, כמה גרוע יכול להיות ה-HD הזה? אז כן, מדי פעם יהיו כמה מטומטמים שיגידו לך "מותק, בזמן שאת יושבת שם על הכיסא הנוח שלך אני מוביל גיחות על לבנון ומנהל חצי משק המדינה בימי שישי בערב..." תלמדי לבלוע, להתעלם, ולהיות כמה שיותר קצרה ועניינית. למה? כי היום זה רק תא"ל מנופח. מחר באזרחות זה לקוח לא מרוצה, ולקוחות זה כסף. עובד שלא רווחי למעסיק שלו מוחלף, במיוחד במציאות של שוק העבודה של ישראל כיום. אני יודע - לא תמיד מקבלים מה שרוצים, אבל תזכרי שבסופו של יום, את חוזרת לחדר שלך, למקדש הפרטי שלך, ושם את חופשיה ולא עונה לאף אחד. ואולי רק המחשבה הזאת נותנת לך תקווה, עוזרת לך להמשיך. אני יודע שאותי היא עודדה בלילות ארוכים במגדל שמירה מיותם מול כפר ערבי כזה או אחר. תסתכלי על זה ככה - זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. אז פעם ביום יהיה את התא"ל המעצבן. אבל למזלינו ניכנו בתכונה מצויינת שנקראת התסגלות - אנו מסוגלים להטמע בסביבה החדשה שלנו (ולא, לא תמיד להיות הגיבור שבועט במוסכמות זה הכי מגניב שיש) - ואנחנו מסוגלים אפילו להטות את הסביבה שלנו לטובתינו (וזה למה אנחנו המין השולט ולא הדולפינים...). בקיצור - זה בסה"כ HD. מה יהיה באזרחות? הצבא נגמר עוד מעט, ואת לא הולכת להיות שם תקופה ארוכה. את תצליחי לצאת משם בשלב כזה או אחר. ובקשר לתלונה - שתבוא. גם אם תקבלי ריתוק - לפחות את יודעת לקראת מה את הולכת, וזה עדיף מכלום. אז או שתיכנסי את הסא"לית ותסבירי לה את המצב, או שתדפקי חיוך ותעמדי מולה באומץ - כן, קיבלתי תלונה, כן, אני יודעת מה העונש, ולא, אני לא הולכת לבקש הקלות. מה שלא תעשי - אל תיפלי לייאוש ודיכאון. יש לך פנים יפות שאת מחייכת...
ברור שלא שחור ולבן..
חוצמזה שפעם האחרונה שבדקתי לחיל אוויר אין מדי חאקי
לצערי הרב המשפט "הצבא עוד מעט נגמר" לא תפס לגביי, כי אני חתומת ר' על שנת קבע ונשארו לי עוד 8 חודשי סדיר. ולגבי האזרחות? כבר אמרתי שאני שונאת מחשבים? אז אני לא כ"כ מתכוונת להתעסק בזה למרות שכל חברות היי-טייק דיי חוטפות אותנו עם משכורת יותר מדי טובה
חוצמזה, שבאמת, הלחץ המטורף הזה שיש בHD, הוא יותר מדי בשבילי. לחץ סביב זמני שיחה, זמני תקלה, זמני עבודה, לדאוג שלא יהיו ממתינים. סתם דיכאון.. וכל הגף היום קיבל ריתוקים ועונשים מטורפים. אחד עף מהקבע היום, שניים קיבלו ריתוק של פאקינג חודש בגלל שהם עשו קצת רעש בצוות HD, אחד השאיר יוזר פתוח קיבל ריתוק של שבועיים, הוא פשוט התחרפן המפקד גף הזה, הוא כזה קציץ מטומטם שהפוזה של בה"ד 1 לא עברה לו עדיין. הר"צית שלי בכלל לא רוצה לבוא מחר כי אין לה כוח להתמודד עם כולם, וכי היא יודעת שהמפקד גף טועה, ואז זה בכלל יותר קשה לאכוף את כל השטויות שלו. התלונה זה החלק הקל של היום, זה סתם מעין בונוס
והסא"לית יודעת שיש עוד תלונה, היא חשבה לשפוט אותי על שתיהן ביחד ואז אני רק אקבל ריתוק [בלי קנס כספי], אבל התלונה השנייה עוד לא הגיעה ולא קיבלתי טופס תלונה.. היא מקסימה, המשפט היה שעה רק כי ישבנו לצחוק על כל העולם, היא באמת אחלה. מהשנייה שיצאתי מהבסיס כל הגף מתקשר אליי לדאוג שלא התאבדתי או משהו בסגנון, כי הייתי בהלם טוטאלי היום. ואני משתדלת לחייך הרבה, אבל לבכות זה תמיד יותר כייף תהיה בטוח שגם כשאני בוכה אני מחייכת וצוחקת.. בדיוק כמו שקרה היום.
חוצמזה שפעם האחרונה שבדקתי לחיל אוויר אין מדי חאקי
אז אני לא כ"כ מתכוונת להתעסק בזה למרות שכל חברות היי-טייק דיי חוטפות אותנו עם משכורת יותר מדי טובה
תהיה בטוח שגם כשאני בוכה אני מחייכת וצוחקת.. בדיוק כמו שקרה היום.אני רואה שצה"ל קצת התחרפן...
בטח בגלל המלחמה? למה העיפו את הבן אדם מקבע, סתם שאלה? על כל מקרה, נגיד שלא תעמדי בלחצים של זמני שיחה, זמני תקלה וכו'? אז מה? זה צה"ל לא גוף אזרחי. מעמידים לדין משמעתי (דמ"ש) רק בפגיעה בערכים כמו אי ביצוע פקודה וכו'. אבל ביצועים זה דבר אחר. ביצועים צולעים ימנעו ממך קידום (איזה באסה) או כניסה לקבע (עוד יותר באסה). כך שהדבר האחרון שהייתי מתייחס אליו היה הזמני ביצוע שלי. זה מי שאת וזה מה שאת יכולה לעשות. אם את לא טובה אז המקום שלך הוא פשוט לא שם... בטח שלא לסגור שבת בבסיס כי הזמן שיחה שלך היה ארוך מידי (ואם זה המצב את יכולה לקבול. ובזה אני אשמח לעזור לך). ככה שמבחינתך - אם מתחילים להציק לך עם "את לא עומדת לי בזמנים" תעני להם, "פה זה לא מקדונלדס ולי אין כוכבי שירות על החזה. ולא, אני לא לוקחת הזמנות." תתרווחי לך לאחור בכיסא, תשלבי רגלים, ותפלרטטי עם הלקוח הבא במשך שעה בטלפון סתם כדי להעביר את הזמן...
בטח בגלל המלחמה? למה העיפו את הבן אדם מקבע, סתם שאלה? על כל מקרה, נגיד שלא תעמדי בלחצים של זמני שיחה, זמני תקלה וכו'? אז מה? זה צה"ל לא גוף אזרחי. מעמידים לדין משמעתי (דמ"ש) רק בפגיעה בערכים כמו אי ביצוע פקודה וכו'. אבל ביצועים זה דבר אחר. ביצועים צולעים ימנעו ממך קידום (איזה באסה) או כניסה לקבע (עוד יותר באסה). כך שהדבר האחרון שהייתי מתייחס אליו היה הזמני ביצוע שלי. זה מי שאת וזה מה שאת יכולה לעשות. אם את לא טובה אז המקום שלך הוא פשוט לא שם... בטח שלא לסגור שבת בבסיס כי הזמן שיחה שלך היה ארוך מידי (ואם זה המצב את יכולה לקבול. ובזה אני אשמח לעזור לך). ככה שמבחינתך - אם מתחילים להציק לך עם "את לא עומדת לי בזמנים" תעני להם, "פה זה לא מקדונלדס ולי אין כוכבי שירות על החזה. ולא, אני לא לוקחת הזמנות." תתרווחי לך לאחור בכיסא, תשלבי רגלים, ותפלרטטי עם הלקוח הבא במשך שעה בטלפון סתם כדי להעביר את הזמן...
אוי ילדונת קחי את זה באיזי
בחיים לא הכול ניקבע לפי רצוננו בטח לא בצבא וגם לא אזרחות אני אומר אל תקחי הכל ללב תני לדברים לעבור לידך לפעמים ואת תעשי את מה שאת יכולה התנגדות וכעס לא תמיד מביאים דברים טובים היתרון בצבא הוא שלרוב הוא זמני ועוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן אבל יש את זה שיאריך אותו לכן אל תתני להם את ההזדמנות אני חושב שכדאי לך להתאפק להיום קצת בוגרת ולהעביר את הזמן הכי טוב שאת יכולה וכך לחזור לחברה שלך בכייף מקווה שיהיה לך טוב באמת ותבחרי להיות שמחה כי זה אחד הדברים העיקריים שמשפיעים מאוד על חיינו ואותו אנו בוחרים !!! כל טוב ולילה טוב
בחיים לא הכול ניקבע לפי רצוננו בטח לא בצבא וגם לא אזרחות אני אומר אל תקחי הכל ללב תני לדברים לעבור לידך לפעמים ואת תעשי את מה שאת יכולה התנגדות וכעס לא תמיד מביאים דברים טובים היתרון בצבא הוא שלרוב הוא זמני ועוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן אבל יש את זה שיאריך אותו לכן אל תתני להם את ההזדמנות אני חושב שכדאי לך להתאפק להיום קצת בוגרת ולהעביר את הזמן הכי טוב שאת יכולה וכך לחזור לחברה שלך בכייף מקווה שיהיה לך טוב באמת ותבחרי להיות שמחה כי זה אחד הדברים העיקריים שמשפיעים מאוד על חיינו ואותו אנו בוחרים !!! כל טוב ולילה טוב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.