ערב טוב :)

  • פותח הנושא lee05
  • פורסם בתאריך

lee05

New member
ערב טוב :)

אני באה לכאן כבת לאם חד הורית. ברצוני להתייעץ איתכם כהורים יחידים. אני בתהליכי עזיבה מהבית. המצב הכלכלי בבית ממש לא משהו וכמו שאני משלמת שכ"ד בבית אני אשלם גם בחוץ. הכל טוב ויפה מבחינה טכנית אבל רגשית יש לזה השפעה יותר גדולה. אני עוזבת את אמא שלי במצב של כיום, מצב שלא השתנה כבר כמה שנים טובות ואחי נשאר איתה. הסיבה לעזיבה זה יחס מסויים בבית והאווירה הקיימת אבל גם השיקולים הכלכליים (עבודה ולימודים-שאני מממנת לבד). היום בערב קיבלתי צעקות שאני נוטשת ושהיא וויתרה עליי. פעם הייתי לוקחת את זה קשה אבל כיום השלמתי עם אמירות כאלה. אולי אני טועה אבל המעבר שלי אמור לתת לי בפן האישי את האפשרות להתמודד בחיים ובפן המשפחתי/כלכלי לעבוד יותר, להשקיע יותר בלימודים, השקעה לטווח ארוך. כואב לי מבפנים שאמא לא מבינה אותי. אז אני פה שואלת אותכם כהורים...מה לעשות?
 

Jen74

New member
בקריאה ראשונה ומבלי להכיר את הנפשות הפועלות

זה נראה שאמא שלך כואבת את עזיבתך את הבית ואותה. את נוטשת אותה. כיום את גרה בבית אמך ומשלמת לה שכ"ד, זה מה שהבנתי מדבריך. אני מתארת לעצמי שאת לא קטינה, בוגרת ועצמאית וזה לגיטימי שתרצי לעבור למקום משלך ולהתחיל את חייך כאדם עצמאי. לכל ההורים כולם קשה לקבל את עזיבת הילדים הבוגרים מהבית. על אחת כמה וכמה, כשאמא היא חד הורית והתנהלה זמן רב לבדה בגידול הילדים ועכשיו את רוצה לקום וללכת. את מספרת לא בהרבה מילים על אווירה בבית שהביאה אותך לרצון לקום וללכת ועל צעקות ואמרות קשות מצד אמך שהתרגלת אליהם. לדעתי ואני אומרת את זה מנסיוני כאמא לארבע בנות, את צריכה לשבת עם אמא שלך לשיחה נעימה עד כמה שאפשר כששתיכן רגועות ואני בטוחה שיש גם מקרים כאלה. תסבירי לה שאת לא נוטשת אותה, שאת מחפשת את הפינה שלך, את המקום שלך להרגיש עצמאית. את כבר לא הילדה הקטנה שלה. יש לך חיים משלך להתחיל ואת צריכה מתי שהוא לצאת לדרך ושאת מרגישה שזה הזמן שלך. אמא שלך צריכה להיות גאה בך שאת רוצה להיות עצמאית ואחראית לחייך ולא להיות לה לנטל.
 

lee05

New member
תודה

תודה על התגובה הכנה. לדבר איתה כן ניסיתי שוהיא חושבת שאני רוצה לעבור רק כדי אני אוכל לבלות מבלי שהיא תהיה לי על הראש. היא לא מבינה שזה הרבה מעבר לזה. נכון חלק מזה זה כדי להמנע מפרצופים שלה כשאני יוצאת עם חברים ויש המון כאלה, כדי שאני אוכל להביא הבייתה אנשים, כי עד עכשיו כל אחד שהבאתי, ידיד, ידידה חהבר לא משנה מי אף אחד לא היה לטעמה והכ חשוב כדי שתהיה לי פניה משלי. אני עובדת מגיל 13 בערך, עבדתי לפני, במזן ויר אחרי הצבא. התחלתי ללמוד השנה בפתוחה כדי שאוכל לעבוד משרה מלאה. אני לא באה לאכאן להתלונן אבל אני כן רואה בזה איזשהו הישג זכותי לרצות מקום משלי בגיל הזה. רק שהיא ממש לא מבינה. סורי זה פשוט כואב.
 
ברוכה הבאה לי

ממה שנתת, לא הרבה מידע, נשמע כי בהחלט הגעת להחלטה מושכלת ובוגרת. לאמא שלך, לצערי, תמיד יהיה קשה כשתעזבי. זה עצוב כשהקן המשפחתי פתאום מתרוקן.... ואני מניחה שהעזרה הכלכלית שלך שאת לוקחת איתך היא גם שיקול שמקשה על אימך. גם אני בעד שתשוחחי עימה ותנסי להסביר לה עםהמון סבלנות ואהבה שאת עוזבת את הבית אבל לא אותה. בהצלחה.
 
למעלה