איך לברח ממחשבות כואבות
השבוע אני עוברת שיעור בזמן , להתמודד עם הזכרונות אחי מאושפז בגלל דלקת ריאות בשני הצדדים , ומתמודד עם כאבים חזקים בגב זה שילוב של התפרצות של המיאלומה שבחוליות וגם הלחצים של דלקת הריאות נותנים לו נרקוטיקה להוריד את הכאבים בגב אבל זה משפיע על יכולת הנשימה שלו הוא מתנשם קשה בגלל דלקת הריאות וגם בגלל הנרקוטיקה שאמור להוריד כאב ראיתי את אחי בכל מיני מצבים,, אבל גם בכימו לא נראה כמו שהוא נראהבמצוקה כמו אתמול הגעתי הביתה בשעה 5 אחר הצהרים ונכנסתי לישון , החליף אותי בנו שעבר הכשרה לחובש והאמת שהבן בא העינים שלו נפתחו וזהרו, הוא חייך מאושר שהבן בא אליו ראיץתי כמה שהוא שמח לראות את הבן והייתי מאושרת , ואז בלב שקט הלכתי הביתה בבית נכנסתי למיטה לישון , דברתי איתו מאוחר יותר אמר יש לו בחילות קשות והורידו אותו מהחמצן בקשתי ממנו לעדכן אותי מה אמרה הרופא התורן ונרדמתי שוב שהתעוררתי קצת אחרי חצות נזכרתי שהוא לא התקשר , לא יכוחלתי להתקשר אליו כי היה מאוחר והמחשבות שלי נדדו לימים ששמרתי על אמי ז"ל בבית החולים , שהיא היתה בקומה הועברה לטיפול נמרץ נשמתי והרופאה קראה לי לבוא לבית החולים ואמרה לי שהנרקוטיקה שהם יתנו להוריד כאבים שיש לה אבל במקביל יורידו את יכולת הנשימה החופשית שלה והיא עלולה למות , אני אשרתי לה לתת לה את חומרי ההרגעה ואכן אמא נפטרה עכבור 3 ימים , המחשבות עלו אתמול ואני נכנסתי לחרדה אמתית אחי הוא היחיד שנשאר לי מהמשפחה , ואני חוששת לאבד אותו , התקשרתי לשח"ל שבדקתי סוכר היה בשמים ,בדקנו לחץ דם ושדרתי את האקג המוקדנית אמרה תנסי קצת להרגע , אולי תקחי משהו להרגעה ,ולראשונה בחיי , הצטערתי שאין לי תרופה להרגעה בבית, אבל יש רסקיו רמדיי לקחתי את הרסקיו ושתיתי מים וחפשתי בצמה להעסיק את עצמי הדחתי כלים במטבח , כדי להעסיק את עצמי במשהו, הזרקתי אנסולין ואכלתי בננה ותפוח כבר היה 1 בלילה נכנסתי לחדר הצט שלי , ושם אנשי משמרת הלילה ניסו להרגיע אותי בשירים ומילים טובות ואחת הבנות שעובדת כאחות התקשרה והרגיעה אותי בפון , וככה חלקתי ערב/לילה בחברתם עד שנרגעתי היום בבוקר בביקור אצל הרופאה הבאתי משהו להרגעה , ותודה לאל יש אצלו הקלה היום לא נסעתי אליו , אלא חזרתי מהרופאה לישון כי הייתי מאד עייפה , שקמתי אחר הצהרים חזרתי לעצמי והלילה מעסיקה את עצמי שלא לחשוב, ודברתי איתץו לפני שיהיה מאוחר , כדי להרגע ולראות שיש שיפור אצלו וממשיכה להתפלל לשלומו , ויודעת שהבן בקש וקבל חופשה כדי להיות לצידו בבית החולים וזה הרגיע אותי כי הוא מאד אוהב את הבן שלו , והוא שהיה ילד הפך לחייל אחראי שעבר את קורס החובשים הצהלי ואבא שלו גאה בו וזה נותן לו תחושת גאווה זה הבן שלי ובאשפוז נעים לו שהבן לצידו ועליו אפשר לסמוך זה היה שיעור באיך להתמודדת עם מחשבות ולא ליפול לפחדים שטוב זה לא עושה לאף אחד
