לא אוהבת את הרבני בכלל
הכול יכול לקרות בבית הדין הרבני, גם העברת משמורת של שתי בנות כאלה קטנות מאם לאב - ראיתי מקרים יותר אבסורדיים שם. אז הכי טוב שתיראי מאוזנת, אבל לא מאולצת. כלומר, תעמדי על זכותך לחנך את הבנות כפי שאת רוצה, אבל אם האב רוצה, למשל, לשמור שבת עם הבנות - אל תתנגדי. את צריכה לשקול יותר ברצינות את עניין החינוך, בלי קשר לעו"ס ולרבני. שהחינוך של שניכם יחד לא יבלבל אותן, למשל, אם הבנות לומדות בביס דתי ואילו את נוסעת איתן לים בשבת. הן יגיעו לביה"ס ביום ראשון ויספרו על החוויות שלהן - הן יהיו חריגות ותיגרם להן עוגמת נפש. לגבי הפגישה עם העוס - שוב, תראי שאת דואגת לבנות, אבל לא חונקת. את דואגת שילמדו, בקשר עם הגננת. מלמדת אותן א-ב וכישורי שפה וחשבון. הולכת איתן לפעילויות פנאי ותרבות. תראי שאת יודעת גם לחבק אותן ולנשק. שהבית שלך יהיה מסודר ושלא יהיו תמונות פרובוקטיביות או חפצים חדים מסביב. שיהיה נעים. שתהיה לכל אחת הפינה שלה (גם בבית קטן זה אפשרי). אל תדברי מילים לא יפות על האב בפניה בייחוד, ותשתדלי גם בכלל לא. תשתמשי בלשון חיובית מה את היית רוצה שהבנות יקבלו ולא דיבור שלילי על האב כמו תלונות ומענות שונות. ושתעברי את הפגישה בשלום. נ.ב. מה פתאום את בבית הדין הרבני? אם הוא זה שיזם את הפניה לשם, את יכולה להתנגד ולעבור לבית המשפט לענייני משפחה. אני ממליצה בחום, למרות שגם ענייני המשפחה זה לא מציאה גדולה. על פי חוק בתי הדין הרבניים הם מוסמכים לעסוק רק בנישואים ובגירושים. כל העניינים האחרים: משמורת, מזונות, איזון משאבים זה אך ורק בהסכמת שני הצדדים. אם את פנית, זה נחשב להסכמתך. אם את פנית, תמצאי לך עורך דין שיחלץ אותך משם, אולי בעזרת איזו פירצה בנסיבות שלך.
