אחי היקר, יש כמה דרכים להסביר את איוב:
דובר עליו הרבה. הנה 4 גישות לנושא: א. סוטה יא. "א"ר חייא בר אבא א"ר סימאי: שלשה היו באותה עצה(רש"י: "ונתחכמה לו", עצת פרעה לזרוק כל הבן הילוד ליאור) בלעם, איוב ויתרו; בלעם שיעץ - נהרג. איוב ששתק - נידון בייסורין. יתרו שברח - זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית שנאמר וכו'." סיבת סבל איוב: ששתק כששמע עצת פרעה. ב. מדרש ידוע - גלגול של תרח(אבי אברהם שעבד עבודה זרה) - איוב. ועל כן סבל. ג. יש שיטה שאומרת שאת ספר איוב כתב משה, אך לא באמת קרה, כדי להודיע לנו דרכי ה'. ד. הרמב"ן מקבץ הרבה דברים ומסביר בדרשת ראש השנה שלו - את סיבת "צדיק ורע לו רשע וטוב לו". ואומר כך: צדיק גמור - לא יהיה ו רע בעולם הזה ובבא. צדיק עם מעט חטאים - יסבול עליהם בעולם הזה, למען שיהיה עולמו שקונה לעצמו טהור יותר. רשע עם מעט מצוות - יהיה לו טוב בעולם הזה עליהן, כי זה עולמם של רשעים, וכך כשימות - יקבל את אשר מגיע לו. רשע גמור - גם בעולם הזה וגם במותו - יהיה לו רע. ולמעשה, (כדברי הרמב"ן), ה' עושה עמנו חסד, ונותן לכל אדם עולמו. אך, ישנו יוצא מן הכלל כדברי הרמב"ן: והוא צדיק גמור - שרע לו בעולם הזה. וזה לפיו בחינה של הקב"ה עליו, ואין אנו יכולים להבין מדוע ה' עושה זאת. וכן המדרשים שמשה אומר אל ה' על מות צדיקים "זו תורה וזה שכרה?" ועונה לו ה' "שתוק, כך עלה במחשבה לפני". ועל זה נאמר "הנסתרות לה' אלוקינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם". --------- מה ניסיתי להראות ע"י 4 גישות אלו? שיש גישה האומרת שאין הסיפור אמיתי, ועדיין משה כתבו, כדי ללמד. ואפילו הראתי לך על הרמב"ן מה זה מלמד אותנו על דרך ה', שעיקר לימודיו של הרמב"ן על "צדיק ורע לו רשע וטוב לו", הם מאיוב. ומדוע אין זה נורא לדעת את סיפורו של איוב. לילה טוב!
