ערב טוב תקוות

בולש

New member
ערב טוב תקוות

לא למזדה

מי אמר שאין נסים ונפלאות
יציאת מצרים זה נפלאות
חציית סיני ב40 שנה זה ניסים
אלא שבכול דור ודור הולכים לאיבוד במדבר
כן בני עמנו החכמים נכנסים למדבר עם המזדה
ואז מחכים לניסים או לפחות למסוק שיעבור בטעות
אבל אין טעות במדבר אין קליטה ואין מי שידחף אותו תקוע
והקטנים צורחים
ואז אני מגיע
לא שואל איך ולמה מעמיס את עם ישראל מסיע לפינה מוצלת
ובלי להכות בסלע מעמיד שולחן קטן עם מים קרים קפה ומרגיע
לוקח איתי את המאצו חזרה לאוטו קושרים וגורר לכביש ראשי
מחזיר לו את המשפחה הצורחת משמחה
ומודיע בכעס להבא תקרא הוראות הפעלה
לא תמיד אני בסביבה
 
תמונה מדהימה


 
בולשששש


לצערי אתה צודק. רבים נכנסים למקומות כאלה ואחרים ללא ידע מוקדם והולכים לאיבוד.
המשמח בכך שאתה עוזר להם לצאת מהמבוך.
ומה שמשמח כפל כפליים היא העובדה שאם אני אגיע למדבר, אני יודעת שיהיה שם מי שימזוג לי מכד המים הצוננים ויראה לי את כוכב הצפון

רק טוב!!!
 

בולש

New member
ניקווווו מזתואמרת מה מחפש במדבר

רק מחפש לראות
אם הסנה עדיין בוער
ואולי להבעיר מחדש
את הסנה בעשן לבן
שיביא את השלום
כי מאז היונה
שבו רק הנשרים בשמים
משחרים לטרף ולמלחמה
 
יפה בולש... אהבתי את התשובה...

"...לראות אם הסנה עדיין בוער..." איזה משפט חזק. לוקחת אותו איתי לעוד הרבה זמן.

תשובה שמשיבה את הבעירה למקומה הנכון... בדימיון על מנת ליצור שם קרקע פוריה .

אדיר לקרוא על סנה, על שלום ועל יונה... במשפט אחד. מקווה שסנה אחד יספיק לזה,.

נראה לי שאם משה רבינו היה נכנס לארץ ישראל... הדבר הבא שהיה עושה... היה שלום בין כל העמים. יתכן שגם היה מצליח.

קטע מתומצת וחזק כמות שהוא.

מאיפה משיגים מאגרי כתיבה נהדרים כאלה... יושבת בפינה ומקנאה... קצת. ועוד לא צייצתי על התמונות.
 

ניקו 45

New member
כמובן שאמרתי זאת ב
עקיצה אירונית

ואני יודע שהסנה בוער ויבער לעוד שנים רבות .
והנשרים לצערי התדלדלו ומספרם עשירית ממה שהיו לפני 20 שנים .
היתה הרעלה המונית ע"י "הרעלת שרשרת" של אוכלוסיית הנשרים .

ומי שיביא את השלום , זה לא הנשר ולא היונה . לא הדררה ולא הפסיון של ישו .

מי שיביא את השלום הוא לא אחר מאשר הזאב . ככתוב :
ו"גר זאב עם כבש" ... עכשיו צא וחפש את הזאב .
אני מצאתי אותו אבל ... ממזמן אבדו לי ערבותיו

לשרוד עם זאבים
זהו סיפורה האמיתי של מישקה , ילדה בלגית בת 7, שרוצה את אמא. השנה היא 1941, והוריה של מישקה נלקחים על ידי הנאצים. מישקה, כמו כל ילדה בגילה, קשורה מאוד לאמה ומחליטה לחפש אותה - עד שתמצא. במשך ארבע שנים היא מקיפה ברגל את כל אירופה, מצוידת במצפן שנתן לה איש טוב אחד. היא נודדת דרך היערות והכפרים, גונבת מזון ומאלתרת לבוש ונעליים. כשהיא פוגשת להקת זאבים היא מסגלת לעצמה את התנהגותם וחיה ביניהם כאילו היתה אחת מהם. מחיות היא אינה מפחדת. בניגוד לאנשים, הן מעולם לא גרמו לה רע. ?
 
לשרוד עם זאבים, ראיתי את הסרט, סרט חזק

ויפה. ואת הילדה.... יכולתי מיד לאמץ, אם היה אפשרי... כל הסרט נלחמתי עם עצמי בין הסקרנות לגלות מה יהיה האתגר הבא שתעמוד בו... והאם תצליח ? בין כל הזאבים וחיות הטרף שהסתובבו סביבה. לבין הרצון הבלתי נדלה שבי לחבק אותה עד עולם על מה שילדה קטנה הייתה צריכה לעבור בגלל הנאצים.... ולחשוב בכאב שאם היתה נולדת בתקופה אחרת - הייתה יכולה להיות לה ילדות מדהימה...

וכמה שהיא יפה... כואב לראות...

וראית... מה משפט אחד שלך הצליח להוציא מבולש...? היה שווה לקרוא הכל...
 
בולששששש

כמו תמיד מילה אחת שלך שווה מילון שלם!
אוהבת את התמונות את המילים ואת מה שבפנים

רק טוב!!!
 
כל הכבוד על העזרה למשפחה, יתכן שהם יזכרו

הטיול המוחמץ הזה לטובה ... רק בזכותך. כנראה שהם ידברו עליך לטובה עוד הרבה זמן.

סיפור יפה.

ועכשיו לתמונות: אני אישית אוהבת לראות הרבה ירוק בטבע... כשמטיילים, ואם אפשר גם נחל בסביבה... זה היין האחרון לתחושת השיכרון.

אבל קשה לי להסביר את העובדה שכשרואים את התמונות שצילמת במידבריות... אפשר להתאהב בנוף בשניה.

כנראה... שרק לצלם... זה לא מספיק... צריך לאהוב את מה שאתה רואה מול העיניים... כי אז אתה מעביר גם את התחושה.

וזה מה שמרגישים
כשרואים את התמונות שאתה מצלם על המדבר.
 
גחליליתוש, תודה על הסירטון, ראיתי ונהניתי

מהיופי שהטבע מייצר לנו. והצטערתי שישנם כל כך הרבה מינים בסכנת הכחדה.

ראיתי את רוב הסירטונים שבאתר. ומראים סירטונים דומים גם בערות נשיונל ג'אוגרפיק בהוט שאני מאד אוהבת לצפות בו.

עצוב ומזוויע מאין מספיק מודעות לזה ושעדיין ממשיכים לצוד כל מיני חיות כדי להשיג מהם את הקרניים, הפרווה ואפילו יש כאלה שסתם בשביל הציד עצמו.

וחבל שכל כך הרבה חיות נהרגות בדרך מזוויעה שכזאת, למטרות שכאלה.

האם יצא לך להיות פעילה אקטיבית בנוגע לרווחת החיות שסביבנו ?

אצלינו באזור, העירייה דואגת לעקר כל מיני חתולות ומחזירה אותם לאותו אזור... כדי שלא יתרבו מידי אולי? לא ודעת.

אני כבר הרבה זמן חיה בתחושה מאד חזקה... שהמקום של החיות הוא בטבע בלבד... לא בכל מיני בתים של אנשים.
 
למעלה