ערב טוב ! תגובת ישראמקו לתגובת המדינה בג"ץ יצ

[פגסוססססססס]

ערב טוב ! תגובת ישראמקו לתגובת המדינה בג"ץ יצ

בג"ץ יצוא 2014.
דיון באפריל.
מצ"ב תגובת החברה לתגובת המדינה לבג"ץ.

 

[פגסוססססססס]

עוד ניסיון בחלקים.........

בבית -המשפט העליון בג"ץ 7594/13
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק קבוע לדיון ביום: 23.4.2014
בעניין: 1. ישראמקו נגב 2, שותפות מוגבלת
ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר ישראל לשם ו/או אור בר- און גיל
ו/או שירי שומינר ו/או עידן לרון ו/או אח'
ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, עורכי דין
מדרך אבא הלל סילבר 16 , רמת גן 5250608
טל': 03-6103100 ; פקס: 03-6103111
2. דור חיפושי גז, שותפות מוגבלת
ע"י ב"כ עוה"ד רפאל ליבא ו/אן איתן שמואלי
ו/או עופר כהן-צדק ו/או גלעד רונן ו/או אח'
ממשרד איתן מהולל & שדות, עורכי דין
משדרות אבא אבן 10 , ת"ד 2081 הרצליה 46210
טל': 09-9726000 ; פקס: 09-97260001
העותרות;
- נ ג ד -
1. ממשלת ישראל
2. ראש ממשלת ישראל
3. שר האנרגיה והמים
שלושתם ע"י עו"ד ענר הלמן
מפרקליטות המדינה, משרד המשפטים
מרחוב צלאח א- דין 29 , ירושלים 9711052
טל': 02-6466590 , פקס: 02-6467011
ATP OIL & GAS CORPORATION 4. חברת
כתובת להמצאת כתבי בית-דין: עו"ד אשר דובב
ממשרד הרצוג פוקס נאמן, עורכי דין
מרחוב ויצמן 4, תל אביב 6423904
טל': 03-6922020 ; פקס: 03-6966464
5. רציו חיפושי נפט ( 1992 ) – שותפות מוגבלת
ע"י ב"כ עוה"ד יורם בונן ו/או שגיא רבינוביץ
ממשרד עוה"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות'
מרחוב דניאל פריש 3, תל אביב 6473104
טלפון: 03-6944111 ; פקס: 03-6091116
6. אבנר חיפושי נפט, שותפות מוגבלת
7. דלק קידוחים, שותפות מוגבלת
שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד צבי אגמון ו/או יונתן קהת
ו/או עינת שרקי ו/או אח'

וזה דבר התשובה:
1. במקום להתמודד עם טענות העתירה, הקדישה המדינה את עיקר תשובתה לטענות סף – טענת שיהוי וטענת
סילוק מכוח שיקול- דעתו של בית המשפט הנכבד (שהיא, במקרה זה, טענת שיהוי בתחפושת). בטענות אלו
אין ממש. המדינה אינה מבססת את קיומם של מרכיבי השיהוי: העתירה לא הוגשה בשיהוי סובייקטיבי,
שכן הובהר שוב ושוב שהעותרת עומדת על טענותיה, ולא ניתן היה ללמוד שוויתרה עליהן. העתירה לא
הוגשה בשיהוי אובייקטיבי, שכן טענות המדינה בדבר שינוי מצב לרעה קלוטות מן האוויר וגם היגיון אין
בהן. אף גורם לא שינה את מצבו לרעה בשבועיים שבין קבלת העתירות הקודמות ובין הגשת העתירה.
2. והעיקר – העתירה לגופה מוצדקת בעליל, ועניינה בפשוטה מכל עילות ההתערבות המנהליות – חריגה
מובהקת מסמכות ופעולה מנוגדת להוראת חוק מפורשת. כדי להיווכח בכך אין צורך בפלפול משפטי: אותו
חלק משפט בסעיף 10 (א) להחלטה אשר נגדו ונגדו בלבד מופנית העתירה, מנוגד במפורש להוראות החוק
שמכוחו ניתנה החלטה זו. לכן חלק זה של ההחלטה אינו חוקי, ודי בכך. בנוסף, אותו חלק מהחלטת
הממשלה מנוגד לכלל השוויון המינהלי, פוגע שלא כדין בזכויות יסוד חוקתיות, אינו סביר, וסוטה ללא
הצדקה מהמלצות הוועדה המקצועית – ועדת צמח.
א. אין ממש בטענת השיהוי
א( 1). המסגרת הנורמטיבית
3. ההחלטה אם לסלק עתירה מחמת שיהוי תלויה באיזון משקלם של שלושה מרכיבים:
(א) התנהגות העותר: האם התנהגותו של העותר וחלוף הזמן עד הגשת העתירה מצביעים על כך שוויתר
במשתמע על עתירתו ("שיהוי סובייקטיבי")?
(ב) הנזק שגרם השיהוי: האם השתהות בלתי סבירה של העותר לפני הגשת עתירה גרמה שינוי מצב לרעה
של הרשות או צדדים שלישיים, ולכן ההידרשות לעתירה תפגע קשות באינטרס ראוי שלהם ("שיהוי
אובייקטיבי")?
חשוב להבהיר, כי "לשיהוי דרוש קשר סיבתי בין עבור הזמן לבין הפגיעה" (בג"ץ 170/87 אסולין נ'
1988 ) (להלן – "הלכת אסולין"). ) 691 ,678 ( ראש עיריית קרית גת, פ"ד מב( 1
(ג) הנזק שייגרם מסילוק העתירה על-הסף: ראשית, זהו הנזק לעותר או לציבור מכך שהעתירה לא
תיבחן וההחלטה המינהלית לא תבוטל. שנית, זהו גם נזקו של שלטון החוק, ולכן יש לשקול את
.(( חומרת הפגיעה בשלטון החוק המתגלה בהחלטת הרשות (הלכת אסולין, 693
.(( (ראו בג"ץ 5439/09 עבדאלקאדר נ' ועדת העררים הצבאית, בפסקה 30 (פורסם בנבו, 20.3.2012
4. באיזון בין שלושת המרכיבים הללו חלים שלושה כללים רלוונטיים:
(א) בשקילת הנזק לשלטון החוק: שמור משקל מיוחד לעילה של חוסר סמכות, שהיא העילה בה עוסקת
עתירה זו. בהלכה נקבע שוב ושוב שבעתירה התוקפת החלטה "החורגת מסמכותה של הרשות",
השיהוי "אינו צריך לשמש שיקול לדחיית העתירה, בהעדר סיבות מיוחדות במינן" (פרשת אסולין,
685 ). בנימוקים מוסבר, תוך ציטוט בהסכמה, כי "מכל הצורות של אי -חוקיות, זו החמורה ביותר.
לרשויות הציבוריות אין סמכות אלא על בסיס ההוראה הקובעת את סמכותן ובתחום גבולותיה [...]
חוסר סמכות צריך להיות מבוטל ע"י השופט גם כשבעל הדין לא חשב לטעון זאת לחיזוק תביעתו."
לכן "השיהוי אינו צריך להיות שיקול לדחיית העתירה כנגד פעולתה הבלתי חוקית של הרשות..."
(שם, 692 ). ובנוסף, "כוחה של טענת השיהוי לא יעמוד לה במקום שמתגלית בו לבית המשפט עשייה
שרירותית ובלתי חוקית בעליל של רשות מרשויות המדינה, אלא במקרים יוצאי- דופן במיוחד" (בג"ץ
.(( 6422/10 אשתר נ' משרד החקלאות, בפסקה 6 (פורסם בנבו, 21.11.2010
- 1 -
(ב) אשר לשיהוי הסובייקטיבי: בהלכה נקבע שאין לו משקל רב. הסיבה היא "שאין לו אלא טעם
היסטורי". הוא שריד לגישה שחלפה מן העולם, שלפיה הביקורת השיפוטית על החלטות השלטון היא
.((1994) 641-640 ,630 ( חסד ולא זכות (בג"ץ 2285/93 נחום נ' ראש עיריית פתח תקווה, פ"ד מח( 5
(ג) אשר לשיהוי האובייקטיבי: הכלל הוא כי "עבור הזמן מאז נולדה העילה המשמשת יסוד לעתירה
ועד להגשתה אין בו כשלעצמו כדי להוות שיהוי." שיהוי אובייקטיבי אינו מתקיים "אם המבקש ע"י
עצם איחורו [הדגשה במקור] לא גרם לשינוי המצב או לסיבוכו, באופן שהחזרת המצב לקדמותו
נעשתה בלתי אפשרית או בלתי מתיישבת עם זכויות מתנגדו. [...] בבסיסו של השיהוי עומדת העובדה,
כי עבו ר הזמן גרם לשינוי המצב ולפגיעה באינטרסים ראויים להגנה." (הלכת אסולין, 683-682 ). יש
לבחון אפוא מה הנזקים שנגרמו מחלוף הזמן מרגע שההחלטה הייתה רלוונטית ועד הגשת העתירה
(תקופה שבענייננו עומדת על כשבועיים לפי גישת המדינה עצמה).
5. בענייננו רכיבי עילת השיהוי אינם מתקיימים, וקל וחומר שהאיזון ביניהם אינו מצדיק את סילוק העתירה:
א( 2). העתירה לא הוגשה בשיהוי סובייקטיבי
6. בענייננו לא ניתן היה ללמוד מהתנהגות העותרת כאילו ויתרה על זכויותיה. להיפך: העותרת הבהירה לכל
אורך הדרך שהיא עומדת על טענותיה (וההמתנה הקצרה במהלך העתירה הקודמת נובעת מהרשות - השר):
. 7. היא העלתה אותן ביום 13.6.2013 (נספח 1 לתגובת המדינה) אף לפני החלטת הממשלה מיום 23.6.2013
8. אחרי החלטת הממשלה היא העלתה אותן בפנייתה לשר האנרגיה והמים מיום 18.7.2013 (נספח 9 לעתירה),
שבסיומה התבקשה פגישה עם השר, והובהר כי "מרשתנו עומדת במפורש על זכותה להשיג על החלטת
הממשלה או כל חלק ממנה, לרבות במסגרת עתירה לבג"צ".
9. העותרת חזרה על כך בתגובתה לעתירות הקודמות מיום 28.7.2013 (נספח 11 לעתירה) בציינה:
"...ישראמקו שהיא אחת מבעלות חזקת 'תמר', סבורה כי החלטת הממשלה בסעיף
1(ח)( 20 ) לוקה לגופה משום שהיא מפלה לרעה את מאגר 'תמר' ביחס למאגרי הגז
האחרים וזאת, בין השאר, בניגוד ללשונו הנהירה של סעיף 33 לחוק הנפט. ביום
18.6.2013 פנתה ישראמקו לשר האנרגיה והמים לקבלת הבהרות בעניין זה במטרה
להימנע מהליכים משפטיים. ככל שהסוגיה לא תיושב בהקדם שומרת ישראמקו על
מלוא זכותה לעתור בעניין בפני בית משפט נכבד זה."
10 . במהלך אוגוסט וספטמבר (פגרת הקיץ וחגי תשרי) ניסתה העותרת לקיים מגעים עם הרשויות ולהביא
לשינוי ההחלטה מבלי שיידרש לשם כך הליך משפטי, אלא שנתקלה בסירוב מצד הרשויות לדון בהחלטה
עד ההכרעה בהליך בבג"ץ, שעלול היה לבטל את ההחלטה כולה ולקבוע שאינן מוסמכות לקבלה. כך,
כשפנתה העותרת לעוזר השר כדי לתאם את הפגישה שביקשה עם השר, נאמר לה שהשר לא יעסוק בכך עד
שתאושר בבית המשפט הנכבד סמכות הממשלה להסדיר את הסוגיה, וכי יש להמתין לפסק- הדין.
11 . ברור גם ש"שיהוי" לתקופה קצרה של חודשיים וחצי אינו שיהוי כלל, וזאת הן משום שהיה על העותרת
להמתין לתגובת הרשויות, הן כיוון שמדובר בתקופה קצרה, ולא בתקופה משמעותית היכולה להצדיק
דחיית עתירה על הסף. "שיהוי סובייקטיבי מסוים, אם כי לא רב מאוד. שיהוי כזה, אם 'איננו חמור ואיננו
מופלג', לא יביא לדחייתה של עתירה" (ע"א 2962/97 ועד אמנים – חוכרים ביפו העתיקה נ' הוועדה
.((1998) 374 ,362 ( המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב, פ"ד נב( 2
12 . כמפורט בעתירה (בפרק ג( 10 )), אף המדינה הייתה מודעת לכך שבירור טענ

 

[טכניקום]

המשך

א(3). העתירה לא הוגשה בשיהוי אובייקטיבי
14. כאמור, כדי להקים שיהוי אובייקטיבי, היה על המדינה להוכיח שעיכוב מוגזם בהגשת העתירה גרם ל"שינוי
מצב לרעה" של גורמים שלישיים, ושנזק זה חמור במידה המצדיקה את דחיית העתירה.
15. בענייננו יש לדחות את הטענה בדבר שיהוי אובייקטיבי מכמה סיבות חלופיות, שדי בכל אחת מהן לבדה:
16. ראשית, הטענה כאילו הגשת העתירה פוגעת בוודאות למשקיעים שנוצרה כשנדחו העתירות הקודמות,
ומעכבת פיתוח מאגרים, היא טענה קלוטה מן האוויר. הראיה – אין ולו אחת מהמשיבות 12-4, שהן בעלות
הזכויות במאגרים שפיתוחם לכאורה מתעכב בשל העתירה, הטוענת זאת. נהפוך הוא, אף שכל השחקנים
במשק מודעים לעתירה ואף משיבים לה, המשק מתקדם ומתפתח ככל הניתן באקלים הרגולטורי הבעייתי
שהמדינה אחראית לו (ועל כך בהמשך). כך, נכרתו לראשונה בחודשיים האחרונים (אחרי פסק הדין
בעתירות הקודמות) עסקאות לאספקת גז טבעי מחוץ לשטח ישראל. לדוגמה, ביום 5.1.2014 נכרת הסכם
בשווי של כ-1.2 מיליארד דולר בין בעלות הרישיון במאגר "לוויתן" ובין חברת החשמל של הרשות
הפלסטינית לאספקת כמות גז טבעי משמעותית (עד BCM 4.75) במשך 20 שנה.
 העתק הודעת המשיבה 6 על העסקה מצורף לתשובה זו ומסומן כנספח "1".
בדומה, בפברואר נחתם מזכר הבנות בין בעלות הרישיון ב"לוויתן" (המשיבות לעתירה) ובין ענקית האנרגיה
האוסטרלית "Woodside" לרכישת %25 מהזכויות במאגר בעד סכום כולל של עד כ- 2.71 מיליארד דולר.
 העתק הודעת Woodside על חתימת מזכר ההבנות מצורף לתשובה זו ומסומן כנספח "2".
בנוסף, לפי דיווחים מהימים האחרונים, השותפות ברישיונות במאגר "לוויתן" מצויות במגעים עם ארבע
חברות התשתית הגדולות בתורכיה להנחת צינור גז תת- ימי מהמאגר לתורכיה, בשווי של כ- 2 מיליארד
דולר, כדי למכור גז טבעי לתורכיה. גם השותפות בחזקת "תמר" כרתו ביום 19.2.2014 הסכמים לייצוא גז
טבעי לשתי חברות בירדן (למפעליהן בים המלח) בהיקף כולל של עד כ-BCM 1.8 במשך כ- 15 שנה.
 העתק כתבה בעיתון "דה מרקר" מיום 23.2.2014 מצורף לתשובה זו ומסומן כנספח "3".
פעולות כאלו לא התרחשו לפני פסק הדין הקודם. הן נובעות מכך שהשוק מתפתח מאז. ניכר אפוא שהסעד
המבוקש בעתירה זו אינו פוגע בוודאות הדרושה להתקדמות השוק, בשונה מזה שהתבקש בעתירה הקודמת.
17. בכך אין כדי להפתיע. קיים הבדל רב בין העתירות הקודמות ובין העתירה הנוכחית, והשפעתן על הוודאות
שונה לחלוטין. העתירות הקודמות תקפו את החלטת הממשלה מיסודה ואת עצם סמכות הממשלה להסדיר
את תחום ייצוא הגז. לו התקבלו העתירות, הייתה מבוטלת ההחלטה כולה והיה על המשק להמתין בחוסר
וודאות עד שהכנסת תקבע בחוק (אם תקבע) את ההסדרים למכירת גז טבעי ואת מגבלות הייצוא. לעומת
זאת, העתירה הנוכחית עוסקת רק בתיקון של משפט אחד בתת-סעיף אחד, המפלה את מאגר תמר לרעה.
יתר ההסדרים הקבועים בהחלטה הארוכה עומדים על מכונם. גם הכמות הסופית של הגז הדרוש לתצרוכת
ישראל מכלל המאגרים אינה אמורה להשתנות כתוצאה מהעתירה, והמדינה מציינת זאת (ס' 38 לתגובתה).
18. בנוסף, ענייננו כאן הוא בהיקפי ייצוא שיהיו רלוונטיים רק בעוד כמה שנים, לאחר שיעמוד לרשות המדינה
גז ממאגר גדול נוסף אחד לפחות. לכן טענת המדינה בדבר "שיהוי" של כחודשיים וחצי אף לפי גישתה (מאז
הצגת עמדתה בעתירות הקודמות) אינה מקימה תקופת שיהוי אמיתית, ובוודאי לא כזו שיכולה להצדיק
את סילוק העתירה מבלי לדון בה, תוך הותרת הפגיעה הקשה בעותרות ובשלטון החוק על כנה.
19. שנית, טענת המדינה, בכל הכבוד, כלל אינה טענת שיהוי. המדינה טוענת שדחיית העתירות העקרוניות
בשאלת סמכות הממשלה לקבוע מכסות ייצוא כבר "הביאה ליצירת הוודאות הנדרשת" בשוק, וכי "כל
שינוי שיבוצע לעת הזו ביחס להיקף הייצור יגרום לפגיעה בוודאות שהושגה". המדינה אינה טוענת שמאן
דהו הסתמך על עיכוב בהגשת עתירה זו ושינה כתוצאה מהעיכוב את מצבו לרעה. נהפוך הוא, היא טוענת
שכרגע, אף שהעתירה הנוכחית הוגשה זה מכבר, קיימת בכל-זאת הוודאות הנדרשת בשוק מאז פסק- הדין
שלישית, גם לשיטת המדינה, הוודאות במשק החלה רק עם דחיית העתירות הקודמות. עתירה זו הוגשה
כשבועיים אחר כך. המדינה אינה טוענת שמישהו שינה את מצבו לרעה במהלך שבועיים אלה, בין הימים
21.10.2013 ו- 7.11.2013. די בעובדה זו לבדה כדי לפסול את קיומו של "שיהוי אובייקטיבי". גם ברור שלא
יהיה זה רציני לטעון שמישהו שינה את מצבו לרעה במהלך אותם שבועיים בשל הוודאות ששררה בהם.
20. רביעית, המדינה פוסלת במומה שלה. הפגיעה האמיתית בוודאות במשק הגז הטבעי, המעכבת משמעותית
את התקדמותו, היא התנהלות הרשויות ואי הכרעתן בסוגיות אקוטיות מזה זמן רב. למשל, ביום 6.9.2011
הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים שבכוונתו להכריז בתוך 3 שבועות על השותפות בין המשיבות 8-5
כהסדר כובל, בכפוף לשימוע. מאז התקיימו מגעים רבים, חלפו כמעט שנתיים וחצי, והכרעה – אין.
 העתק הודעת רשות ההגבלים העסקיים מיום 6.9.2011 מצורף לתשובה זו ומסומן כנספח "4".
 העתק הודעת הממונה על ההגבלים העסקיים מיום 21.1.2014 מצורף לתשובה ומסומן כנספח "5".
בדומה, פיתוח המאגרים צפוי לסבול עיכוב של שנה וחצי עקב הימשכות ההליכים הסטטוטוריים לאישור
נקודת ההזרמה של הגז לחוף הצפוני, וכעת מדובר על כך שהתוכנית לקליטת הגז בעמק חפר ובחגית תאושר
רק בספטמבר 2014, ורק אחר-כך עתידים לצאת היתרי הבנייה להקמת המתקנים.
למעשה, השותפות במאגר לוויתן הן עדיין בעלות רישיון חיפוש בלבד, ואפילו חזקה טרם ניתנה להן, אף
שגילוי הגז אירע כבר בשנת 2010. לרשויות לא אצה הדרך, וסיבותיהן עמן.
בדומה, רק אתמול התראיין מנכ"ל חברת Woodside ואיים לבטל את ההשקעה במאגר לוויתן אם המדינה
לא תכריע סופסוף ביחס למשטר המס שחל על המאגר. המנכ"ל לא הזכיר ולו ברמז את עתירה זו.
 העתק כתבה בעיתון "גלובס" מיום 3.3.2014 מצורף לתשובה ומסומן כנספח "6".
21. גם בעתירה זו לא גילתה המדינה זריזות יתרה. אף שהעתירה הוגשה ביום 7.11.2013, והמדינה צוּותה
להגיב בתוך 30 יום, היא ניצלה תיקון שולי שהכניסה העותרת 2 בעתירה (שלא הייתה לו כל השפעה על
תגובתה) ואת עדכון מועד התגובה שנקבע כתוצאה מכך (בהחלטה מיום 5.12.2013) כדי שלא להגיש את
תגובתה במשך כ-30 יום נוספים, ואחר- כך אף ביקשה וקיבלה ארכה נוספת בת 14 יום. כל זאת כדי להגיש
בסופו של דבר תגובה כוללנית ללא התייחסות לנימוקי העתירה לגופם ולטענות העותרות.
א(4). הפגיעה בשלטון החוק חמורה, ואין שום פרופורציה בין נזקיה ובין כל נזק משיהוי כביכול
22. הפגיעה בשלטון החוק גבוהה ביותר בענייננו. מדובר בהחלטה שניתנה בניגוד להוראת חוק מפורשת, תוך
חריגה ברורה מסמכות, חריגה מההמלצות שעליהן הסתמכה הרשות שהציעה לפעול לפי דין, ותוך פגיעה
בזכויות חוקתיות ובכללי מינהל נוספים, הכול כמפורט בעתירה.
23. הנזק שהחלטה בלתי חוקית זו תגרום לעותרת מגיע למיליארדי דולרים. הוא ודאי, ברור וחד-משמעי. מנגד,
המדינה העלתה טענות כוללניות על "נזקים" אמורפיים, ספקולטיביים וחסרי הוכחה (שנסתרים בעובדות).
24. יפים לכך דברי בית המשפט הנכבד בפרשת עיריית הרצליה שלעיל, בסע' 8. שם הוכרעה טענת שיהוי לטובת
הצד שהביא תשתית ראייתית ודאית וקונקרטית, והוסבר: "...לא עיגנה המערערת את טענותיה בדבר הנזק
העלול להיגרם לה בתשתית עובדתית מפורטת וקונקרטית. בהעדר תשתית עובדתית בדבר הנזק שייגרם
למערערת, מחד גיסא, ובהתחשב בנזקים הוודאיים שייגרמו למשיבים, מאידך גיסא..."
25. בנוסף, הנזקים שמציעה המדינה אינם נובעים מהשיהוי הנטען, ולכן אינם רלוונטיים. כך, המדינה טוענת
כאילו עצם קבלת העתירה ושינוי החלטת הממשלה על-ידי בית המשפט יוביל למסקנה במשק "שאין לייחס
משקל רב" להחלטת הממשלה. ברם, "נזק" זה כלל אינו נובע משיהוי, אלא מהסיכוי שהעתירה תתקבל.
למעשה, גם אין מדובר בנזק. כשהחלטה אינה חוקית, תיקונה במצוות בית המשפט אינו "נזק". אין שום
קשר בין זה ובין חשש שהחלטות הממשלה ייתפסו כבלתי יציבות. הרצון לשמור על יציבוּת החלטות רשות
ינו עילה לשלילת סעד המתקן החלטות בלתי חוקיות. אם לא תאמר כן, לא תוכל שום עתירה להתקבל.
ב. אין ממש בטענה בדבר שלילת סעד מן הצדק
26. המדינה, היודעת שטענותיה אינן מתאימות לסילוק מחמת שיהוי, מנסה לפתח עילת סילוק על-הסף
חדשה. היא מפנה לשיקול דעתו של בית המשפט הנכבד ליתן סעד מן הצדק (שממנו נובעות כל עילות-הסף),
וטוענות שעליו להפעיל את שיקול דעתו כך שיישלל מהעותרות כל סעד. וזאת רק בשל מועד הגשת העתירה.
27. המדינה אינה מצביעה על גילוי כלשהו של חוסר תום לב, למעט, לשיטתה, המועד בו הוגשו העתירות. ז

 

[פגסוססססססס]

1231 -אני מעביר לך תנסה להעלות בחלקים...

המדינה אינה מצביעה על גילוי כלשהו של חוסר תום לב, למעט, לשיטתה, המועד בו הוגשו העתירות. זוהי
בעליל עילת שיהוי ב"תחפושת" – ניסיון להתחמק מהמגבלות והמבחנים של עילת השיהוי. הרי עילת
השיהוי נועדה בדיוק כדי להגדיר מתי מועד הגשת העתירה מצדיק את סילוקה. אם אין בענייננו שיהוי
כהגדרתו בדין, אזי אין במועד הגשת העתירה הצדקה לסילוק העתירה.
28 . מכל מקום, כמפורט בפרק א( 1) לעיל ובפרקים ג( 9) ו- ג( 10 ) לעתירה, התנהלות העותרות הייתה תמת לב, ולא
ניתן לייחס להן שום מניע נסתר ו"חוסר תום- לב" שבעטיו יש לסלק את עתירתן על-הסף (ואף המדינה
מתקשה לעשות זאת). ראינו שהעותרות גם הבהירו שהן עומדות על זכותן לטעון נגד ההחלטה, והמדינה
הכירה בכך. יתרה מכך, גם בדיון ( 20.10.2014 ) הייתה המדינה מוכנה לכך שיוגשו עתירות נוספות, ובא-
כוחה אף ציין: "אני חייב להיזהר כי יכולות להיות עתירות באות..." (בעמ' 7 לפרוטוקול). אין אפוא כל
ממש בניסיון המדינה לשלול מהעותרות את הדיון בעתירתן מכוח שיקול דעתו של בית המשפט הנכבד.
ג. אין ממש בטענות המדינה לגוף העניין
29 . טענות המדינה לגוף העניין הן כוללניות ולקוניות, ונדונו בעתירה עצמה, הן משפטית, הן עובדתית. רובן כלל
אינו רלוונטי. הנימוקים שהובאו בתגובה לַ סטייה מכלל השוויון הקבוע בחוק אינם באים בגדרי החריגים
המופיעים בחוק. גם אין כל הצדקה לפגיעה בזכות העותרות לשוויון מול מתחריהן, הכול כמפורט בעתירה. 1
30 . אין ממש בטענתה החדשה של המדינה, לפיה היא באה בגדרי חריג נוסף להוראת השוויון שבסעיף 33 לחוק,
הקובע: "הדבר דרוש [...] למניעת בזבוז". הסיבה שהביאה המדינה לכך שהיא נכנסת, לגישתה, בחריג זה,
היא שנדרש "תמריץ משמעותי" כדי שבעלי המאגרים האחרים יְ פתחו אותם (דהיינו נדרש תמריץ כספי כדי
.( שישתלם לפתח את "לוויתן", שהוא המאגר הגדול ביותר שהתגלה בעולם במאה ה- 21
זו פרשנות שגויה לחריג בחוק. המונח "בזבוז" מוגדר בסעיף 1 לחוק הנפט, והגדרתו אינה קשורה לתמרוּץ
לפיתוח מאגרים. זהו המשך הקו של המדינה, שגם את החריגים האחרים פירשה בניגוד ללשונם הפשוטה,
בניגוד לכוונת המחוקק ובניגוד לכלל הפרשנות המצמצמת להוראות הפוגעות בשוויון, כמפורט בעתירה.
מעבר לכך, טענת המדינה גם אינה עומדת בדרישה לתשתית ראייתית נאותה, המחייבת אותה לאסוף ראיות
מינהליות מספקות לכך שהסטייה שהיא מבקשת לסטות מהוראת השוויון אכן "דרושה", כאמור בחוק.
היא אינה מציגה שום ראיה לכך שלא תהיה היתכנות כלכלית לפיתוח מאגר "לוויתן" אם לא יעלו אחוזי
4 לעתירה) ומידת הראיות הדרושות לה לשם כך .( הייצוא ממנו. המדינה נושאת בנטל זה (כמפורט בפרק ד( 1
עוד מוגברת לנוכח משמעותה הכספית העצומה של החלטתה לסטות מחובת השוויון ובשל פגיעת החלטתה
2010 ) והאסמכתאות שם) ) בזכויות חוקתיות, כמפורט בעתירה (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי א 448-443
31 . גם אין ממש בטענות המדינה לגבי הסעד החלופי: אשר לטענתה בדבר הכמות הכוללת, המדינה כלל לא
שעליה הוחלט; והעיקר הוא שממילא BCM 540 הראתה שהסעד המבוקש אינו מאפשר להגיע לכמות של
שינוי קל בחלוקת הכמויות שעליה הוחלט, כשברור שהוחלט על חלוקה בלתי חוקית, אינו יכול להוות
מחסום לדחיית עתירה מוצדקת. גם רצון לשמור על "ודאות" ההחלטה אינו יכול להצדיק החלטה שכזו

 

[פגסוססססססס]

מצליחים לפתוח את הקובץ ?

 

[טכניקום]

קובץ

)"השותפות"(
דיווח משלים מיום: 9 בפברואר, 4102
לדיווח מקורי מיום: 7 בפברואר, 4102

לכבוד
רשות ניירות ערך
רחוב כנפי נשרים 44
ירושלים 96252
לכבוד
הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ
רחוב אחד העם 62
תל-אביב 56626

א.ג.נ.,
הנדון: מזכר הבנות בדבר צירוף וודסייד לפרויקט לויתן )רישיונות 943/רחל ו-953/עמית(

בהמשך לאמור בסעיף 9.7.47 לתשקיף המדף של השותפות מיום 60.6.4106 )מס' אסמכתא: -4106
Woodside הצעת בדבר )4106-10-019699 :אסמכתא 'מס( 6.1.4106 ביום שתוקן כפי )10-110025
.Energy Mediterranean Pty. Ltd, שהינה חברת בת בבעלות מלאה )בשרשור( של Woodside
.Petroleum Ltd )"וודסייד"( להצטרפות לפרויקט לויתן שבשטחי רישיונות 629/רחל ו-661/עמית
)"פרויקט לויתן" ו-"הרשיונות", בהתאמה(, מתכבדת השותפות להודיע כי במטרה לקדם השקעה
ופיתוח של פרויקט לויתן, חתמו ביום 7.4.02 )שעון אוסטרליה( השותפים בפרויקט לויתן, ובכלל זה
השותפות )להלן: "שותפי לויתן"(, ו-וודסייד על מזכר הבנות, לא מחייב, לצרופה של וודסייד
לפרוייקט לויתן )"מזכר ההבנות"(.

עיקרי מזכר ההבנות הינם כדלקמן:
0. וודסייד תצטרף לפרויקט לויתן באופן שתחזיק ב- %46 מהזכויות בפרויקט לויתן, ובהתאם
יתעדכנו שיעורי האחזקה של השותפים הקיימים בפרויקט לויתן, בשיעורים המפורטים להלן:
9.55% – )"נובל"( Noble Energy Mediterranean Ltd.
אבנר חיפושי נפט - שותפות מוגבלת )"אבנר"( – %6.76046
דלק קידוחים - שותפות מוגבלת )"דלק"( – %6.76046
רציו חיפושי נפט )0994( - שותפות מוגבלת )"רציו"( – %6.1776
סה"כ – %46
4. וודסייד ושותפי לויתן התחייבו לנהל משא ומתן בלעדי להשלמת הסכם מפורט ומחייב )להלן:
"ההסכם המחייב"( לצרופה של וודסייד לפרויקט לויתן מתוך מטרה להתקשר עד ליום 47
במרץ 4102, בהסכם מחייב בהתאם לעקרונות המפורטים במזכר ההבנות שעיקריהם יפורטו
. בתמורה להצטרפותה לפרויקט לויתן, תשלם וודסייד לשותפי לויתן סך כולל של עד 4,661
מיליון דולר ארה"ב )לאחר ניכוי תמלוגים בסכום של כ- 051 מיליון דולר כמפורט להלן(, וכן
תמלוגים בגין נפט )ככל שיתגלה(, במספר תשלומים מצטברים ובמועדים והכל כמפורט להלן:

6.0. תשלום בסך של 161 מיליון דולר ארה"ב, ישולם במועד הסגירה )Closing( של ההסכם
המחייב. הסכום האמור הינו לאחר ניכוי סך של 051.60 מיליון דולר, המשקף את הערכת
וודסייד לשווי בערך נוכחי של תמלוגי-העל, אשר אבנר, דלק ורציו מחויבות לשלם ביחס
לזכויות המועברות על-ידן )"התמלוגים"(. וודסייד תתחייב לשאת בתמלוגים האמורים
בגין החלק היחסי המועבר אליה בפרויקט לויתן מאבנר, דלק ורציו. חלקה של השותפות
בתמורה האמורה )לאחר ניכוי שווי התמלוגים כאמור לעיל( הינו כ - 015.72 מיליון דולר.
6.4. תשלום בסך של 350 מיליון דולר ארה"ב )אשר מתוכו חלקה של השותפות הינו כ- 11.42
מיליון דולר( ישולם על ידי וודסייד במקרים הבאים:
6.4.0. תשלום אחד עם קבלת החלטת השקעה (Final Investment Decision) לבניית מתקן
להנזלה של גז טבעי )"גט"ן"( מפרויקט לויתן )LNG או FLNG( ובלבד שוודסיד
הצביעה בעד החלטה כאמור; או -
6.4.4. אם יבוצע פרוייקט לייצוא גז מפרוייקט לויתן שלא בדרך של גט"ן אשר וודסייד
משתתפת בו )"פרוייקט ייצוא שאינו גט"ן"(, ישולמו שני תשלומים בסך של 076
מיליון דולר כל אחד )אשר מתוכם חלקה של השותפות בכל תשלום הינו כ-21.04
מיליון דולר(, במקרים הבאים:
)א( 076 מיליון דולר ישולמו לאחר חתימת הסכמים ארוכי טווח מחייבים )ככל
שייחתמו, ואשר התקיימו התנאים המתלים העיקריים שלהם( לאספקת גז
מפרוייקט ייצוא שאינו גט"ן הכוללים התחייבות לרכישת גז טבעי בכמות יומית
ממוצעת של לפחות 621 מיליון רגל מעוקב או במקרה של אספקה בפועל של גז
טבעי מפרוייקט ייצוא שאינו גט"ן בהיקף יומי ממוצע של לפחות 261 מיליון רגל
מעוקב, וכן -
)ב( 076 מיליון דולר נוספים ישולמו אם יחתמו הסכמים ארוכי טווח מחייבים )ככל
שייחתמו, ואשר התקיימו התנאים המתלים העיקריים שלהם( לאספקת גז
מפרוייקט ייצוא שאינו גט"ן הכוללים התחייבות לרכישת גז טבעי בכמות יומית
ממוצעת של לפחות 711 מיליון רגל מעוקב או במקרה של אספקה בפועל של גז
טבעי מפרוייקט ייצוא שאינו גט"ן בהיקף ממוצע יומי של לפחות 911 מיליון רגל
מעוקב
6. תשלום בשיעור של %6.76 מהכנסות וודסייד שישולם במועד מכירות בפועל של גז טבעי
ליצוא )מחושב לפי מחיר בפי הבאר( וזאת בגין הפקה כאמור בהיקף שעולה על TCF4, וזאת
עד לתקרה של 0.6 מיליארד דולר ארה"ב )חלקה של השותפות בתשלום האמור הינו עד
לתקרה של כ-491 מיליון דולר(.
6.2. תשלום תמלוגים בשיעור של %4.6 מהכנסות וודסייד ממכירת נפט ממאגרים אשר ימצאו,
אם ימצאו, בשכבות העמוקות שבשטחי הרישיונות. תשלום התמלוגים יחל לאחר מועד
החזר ההשקעה של וודסייד מפרויקט חיפוש והפקה של נפט מהשכבות העמוקות שבשטחי
הרישיונות. התמלוגים יחושבו לפי מחיר בפי הבאר בניכוי תמלוגים למדינה ומיסוי לפי
חוק מיסוי רווחי נפט התשע"א – 4100.
6.6. תשלום חד פעמי בסך של 61 מיליון דולר )חלקה של השותפות בתשלום האמור הינו כ-
00.25 מיליון דולר(, ישולם במקרה שהערכת העתודות והמשאבים המותנים )4P או 4C)
של פרויקט לויתן, בדו"ח משאבים שיפורסם ע"י מעריך חיצוני, שתבוצע לאחר הפקה
בפועל של 4TCF, תהיה גבוהה מ-41TCF )בצירוף הגז הטבעי שהופק מן המאגר עד לאותו
מועד(.
2. שותפי לויתן ו- וודסייד מסכימים שלצורך מימון עלויות ההקמה של פרויקט לויתן, הצדדים
יפעלו במשותף באופן סביר לבחינת כל אפשרויות המימון במטרה לגייס במשותף מימון
פרויקטאלי )non-recourse( לפרויקט לויתן.
6. הצדדים הסכימו כי וודסייד תשמש כמפעילה )Midstream Operator( של פרויקט הנזלה יבשתי ו/או
פרויקט הנזלה צף )FLNG/LNG( של פרויקט לויתן.
5. כניסתו לתוקף של ההסכם המחייב )אם וככל שייחתם( כפופה, בין היתר, לקבלת כל האישורים
הרגולטורים הנדרשים על-פי דין לרבות אישורים מהממונה על ענייני הנפט, רשות ההגבלים
העסקיים וכן לביצוע תיקונים להסכם התפעול המשותף של פרויקט לויתן.

אזהרה בגין מידע צופה פני עתיד - המידע המפורט לעיל, לרבות ביחס לתנאים המסחריים של
מזכר ההבנות, ביחס לאפשרות של חתימת הסכם מחייב לצרופה של וודסייד לפרויקט לויתן )אם
וכלל שייחתם( וכן ביחס ללוחות הזמנים לחתימתו, הפוטנציאל לקיום מאגר נפט בשכבות
העמוקות בשטחי הרישיונות, מהווה מידע צופה פני עתיד כמשמעותו בחוק ניירות ערך,
התשכ"ח-8391, אשר אין כל וודאות כי יתממש, כולו או חלקו, באופן האמור או בכל אופן אחר,
והוא עשוי להתממש באופן שונה מהותית ובפרט אין כל וודאות כי הסכם מחייב יחתם, בתנאים
האמורים או בתנאים אחרים. עוד יצוין, כי חתימה על הסכם מחייב כאמור כפופה בין היתר
להשלמת משא ומתן ולקבלת אישור האורגנים המוסמכים והאישורים הנדרשים על-פי כל דין
השותפים בפרויקט לויתן ושיעור החזקותיהם הינם כדלקמן:
69.55% נובל
44.57% אבנר
44.57% דלק
06.11% רציו

אם וככל שייחתם הסכם מחייב בהתאם למזכר ההבנות, שיעור החזקותיהם של השותפים בפרויקט
לויתן יהיה כדלקמן:
נובל %61
וודסייד %46
05.96176% אבנר
05.96176% דלק
00.0446% רציו

 

[טכניקום]

חל שיבוש בהדבק של שיעור האחזקות בליוויתן

להלן המצב כיום
נובל 39.66%
אבנר 22.67%
דלקד 22.67%
רציו 15.00%
לאחר חתימת ההסכם עם וודסייד
-------------------------------------------
נובל 30%
וודסייד 25%
אבנר16.93%
דלקד 16.93%
רציו 11.12%