ערב טוב לכולם

[ufo11]

ערב טוב לכולם

מה שלומכם היום? הסתיים לו עוד שבוע לימודים... אתם יודעים... לפני כמה ימים, התבוננתי עם מותק בתמונות שלי שהייתי תינוק...קטן...פצפון...כמו כל תינוק תמים שמסתכל למצלמה ולא מבין מה רוצים ממנו והוא מסתכל בעיניים "עצובות" כאלה? בקיצור, התבוננתי בזה, וניסיתי להסתכל על התמונה כאילו זה לא אני, ואני מסתכל בעצם על תמונה של תינוק אחר...וכאילו אמרתי לעצמי, שעצוב שתינוק קטן כזה נידון ליום כלשהו בו יגלה שיש לו אפילפסיה... זה העציב אותי קצת...לא יודע... בכל אופן, אתם יודעים שאני לא מתייחס לאפילפסיה כאל מחלה ואני משתדל לחיות את חיי באופן רגיל...אבל אני מניח שכמו שלכל אחד יש נקודת שבירה, גם אצלי יש כמה פה ושם שיהיה המשך יום נעים

 

[qt1]

היי מוש../images/Emo24.gif...

איך בלימודים? עשית לך חברים חדשים אני מקווה...

. אתה כותב דברים מעניינים על מחלה שמשנה את החיים ,על איך החיים היו יכולים להיות בלי המחלה ,נראה לי שאף פעם לא נדע לאן היינו מגיעים אם... אני זוכרת שהסתובבתי בקיבוץ כמה ימים בידיעה שיש לי גידול ממאיר במוח , כי זה מה שהרופא של הקיבוץ חשד שיש לי והוא אמר את זה באנגלית לאחות של הקיבוץ.(ואנגלית תמיד הבנתי קצת יותר טוב מאחרים לצערי

) כשהגעתי לד"ר לרמן אחרי הeeg כל-כך שמחתי לשמוע שיש לי 'מחלת נפילה' כך הוא כינה את המחלה. והוא בעצמו אמר:"אני שמח לבשר לך שיש לך מחלת נפילה", עד היום הזכרון גורם לי לחייך, באותו יום אני הרגשתי שקיבלתי את חיי בחזרה , אולי בזכות החשיבה הזו כל הראיה בקשר לאפילפסיה היא קצת שונה אצלי, אני לא יודעת. חיבוק גדול וד"ש למותק

 

[ufo11]

הלימודים מפרכים אבל מסתגלים

לאט לאט... תראי, אני תופס את כל העניין בפרופורציה... אבל עוד כשהייתי עושה אי אי ג'י בשניידר, הייתי רואה שמביאים לשם תינוקות בני...שבועיים - חודש בערך לעשות אי אי ג'י עם מכשיר כזה שמוצמד אליהם כל הזמן... וזה ממש עצוב לראות ילד קטן שלא עשה כלום עדיין בחיים ומקבל את זה... את מבינה אותי? כאילו, לאף אחד זה לא דבר שמח, אבל ילד קטן קטן שרק נולד...זה עצוב... לא? או שרק אני חושב ככה? שוב...אני לא מנסה לדכא אף אחד, אתם יודעים שאני מאלה שתומכים ברעיון שצריך להתקדם ולא לתת לזה לשבור אותנו...שוב, מדובר בכמה רגעים...

 

[moribat]

גם סלע נסדק לפעמים..

זה עצוב, מאוד עצוב. במיוחד הקטנים והחמודים האלה, שנראים חסרי אונים. אבל אתה יודע? אני לא צריכה לספר לך למה הגעת בחייך, ומה יש לך (הרבה, הרבה). נו, אנחנו רק בני אדם, עם החוזק שלנו, הרגישות, הימים השמחים, הימים העצובים, ושוב השמחים. איזה מעניין זה ששום יום לא דומה לקודמו, וכל יום מלא בדברים אחרים..לא? זה מה שעושה אותנו בעצם.

 

[qt1]

לימור תמשיכי...../images/Emo24.gif

המילים שלך מחלחלות לתוך הלב והנשמה ועושות פלאים. תודה

 

[moribat]

תודה...זה סימן שיש גם לך לב ונשמה..

 

[שוש גדולה]

אתה יודע,לפעמים צריך להסתכל על

דברים בפרופורציות. אז אוקיי, יש לו (לתינוק הזה, לך ) מחלה שנקראת מחלת הנפילה, סו פאקינג וואט? יש אנשים שנולדים שחורים והם נרצחים בגלל זה או יותר גרוע- נענשים כל החיים שלהם בגלל סטיגמות של החברה. אצלנו בארץ זה אתיופים ורוסים ומרוקאים ותימנים . יש אנשים שנולדים עם סכרת נעורים, תחשוב מה זה, יום יום זריקה? זה נוראי. יש אנשים שנולדים ונידונים לכאבי גב/ ראש / בעיות כאלה ואחרות, ואני לא מדברת בכלל על כאלה שיש להם בעיות נפשיות והם לא מודעים לזה. אני לא מכירה בן אדם אחד בלי שאין לו בעיות, תגיד תודה שזו הבעיה שלך וחס וחלילה לא נידונת להיות בלי יד/ רגל, אלא אתה איש נורמלי שלוקח כדורים כל יום.

 

[יפעת 1 2]

כיף לשמוע שטוב לך!

אני שמחה לשמוע שמצב הרוח שלך עלה... ובקשר למה שכתבת לפי דעתי אלו השוואות לא נכונות, כי זה משהו שאף פעם לא נגמר. יש לך אפילפסיה-תגיד תודה שאתה לא עושה זריקות- אתה עושה זריקות-תגיד תודה שאין לך סרטן... וזה לא נגמר. זה לא נכון לפי לדעתי להתנחם בזה שיש בעיות רפואיות גרועות יותר. כולנו אנשים נורמלים-ולכולנו יש קשיים לפעמים, בכל בעיה בריאותית כזו או אחרת. כל דבר, צריך לקחת בפרופורציה הנכונה...

 

[שוש גדולה]

תודה

ואנשים, רק ניסיתי להכניס לפרופורציות.. אני יודעת למה אתה מתכוון אבל תמיד אפשר להתעצבן שילד נולד להיות ככה ולהיות ככה...

 

[ufo11]

אני לא חושב כל כך שהבנת אותי

לאורך כל התקופה שאני רושם בפורום, אני מסביר שאני מתייחס לזה בצורה טובה והכל בפרופורציה ואני מסכים איתך שיש דברים גרועים יותר. בזה את צודקת בהחלט ואפילו לא חשבתי אחרת! זה היה פשוט רגע כזה...שבעצם החזיר אותי לתקופה בה רק גיליתי את האפילפסיה אצלי...השוק הזה...של ההתחלה, כאילו חזר אליי כשראיתי את התמונה הזו. לא משנה מי זה בתמונה...עצם זה שאת רואה תינוק קטן, ובעצם את לא יודעת מה התמימות הזו של הילד הקטן מחביאה איתה... זה מה שמפחיד...וזה מה שעצוב...את יכולה להבין אותי איכשהו? אני מרגיש שאני נכנס כאן לדיון פילוסופי (שזה דווקא מעניין)... אם זה היה תינוק שחור כמו שאת אומרת, זה לא "מחלה"... זה שיש כאלה שלוקחים את החוק לידיים כנגדם, זוהי השלכה שבאה אחר כך. כמובן שלא באשמתם, אלא בגלל שאנשים לא מצליחים לקבל את השונה ויש שנאה עמוקה מזה עשרות שנים שלא כולם הצליחו להתגבר עליה. אני פשוט לא יודע אם הצלחת להבין למה אני מתכוון... זה לא התסכול..זה לא שפתאום אני תופס את הכל כצרה אחת גדולה...זה היה פשוט רגע כזה...קצת קשה להסביר את התחושה הזו.

 

[qt1]

אולי הכוונה שלך היא לכך...

שאם כולנו היינו מקבלים משאלות ,ואחת מהמשאלות היתה להחזיר את הגלגל אחורנית למצב בריאותנו- אז בוודאי שהיינו כולנו מבקשים להיות בריאים? היו לנו שרשורים על המחלה ועל איך שהיא שינתה לנו את החיים, גם כתבנו בזמנו דברים לא קלים על הכתבה שיצאה בלאישה. אולי מה שאתה שואל , זה איך היו נראים החיים שלך בלי המחלה ואולי אתה שואל את זה בעקבות הסביבה החדשה שאתה נמצא בה לאחרונה ולאו דווקא בגלל תמונת הילדות המקרית בה נתקלת. ואולי אני סתם מתפלספת. אבל אם לא, אז כן, אין ספק שחיי לפחות בהחלט נחרבו בעקבות המחלה ועל כך אני יכולה רק להצטער ולקוות שחיי אחרים לא יהרסו גם, לפחות לא אם אני אוכל להיות שם לצידם. שלך בחיבוק גדול תמיד

 

[ufo11]

זה גם לא העניין...ממש לא חשבתי

לרגע אפילו מה היה קורה אם לא היה.... הרי החיים הם בלתי צפויים, ואתה לא יודע מה יכול להוליד המחר... וכשהסתכלתי על התמונה, וראיתי את מה שראיתי...לא הצלחתי לתפוס מה הסיבה שזה מה שיקרה...אתם מבינים אותי? זה לא משנה אם זה אפילפסיה, סרטן, או כל דבר אחר...אתם מבינים? אין פה עניין של להגיד תודה...של להתנחם שזה רק אפילפסיה, ממש אין קשר! זה עצם העובדה שמדובר ביצור קטן, תמים, שלא עשה שום דבר רע...ונקלע לסיטואציה שאף אחד אפילו לא מודע אליה עד שזה קורה... אני יודע, זה פילוסופי מדי... אבל זה רק חזק את העובדה שאלה החיים...בלתי צפויים... אולי עכשיו הצלחתם להבין אותי קצת יותר טוב.

 

[qt1]

אני חושבת שמבינה../images/Emo24.gif

אני משווה את החיים לרכבת הרים- יותר בלתי צפוי מזה אני לא חושבת שיש... אבל אם יצא לך להיות על רכבת הרים פעם אז יש גם רגעים של כייף לא נורמלי. נראה לי שהבנתי ואולי לא, לא כל דבר אני מנסה להבין אבל בכל זאת ניסיתי.