../images/Emo201.gifלא יכולתי להתעלם..
אני קודם כל רוצה להגיד לך, שתשפכי - בכיף אנחנו מקשיבים. אבל במקביל - אני חושבת, שאנחנו, בתור בני אדם עם מח מפותח, רצים עם המחשבות ממש מהר. ז"א, קל לנו להפוך זבוב לפיל אם אנחנו שוקעים במחשבות. מה שאת עוברת עכשיו זוהי תקופה של התבגרות והתחשלות נטו. אני, כיום בת 25, עברתי כמה מערכות יחסים בחיים. ואני לא אגיד למזלי, כי אני לא חושבת שהמזל שיחק לי פה - להפך, מעולם לא נפרדו ממני, אני תמיד יזמתי את הפרידה. מה שאומר - מעולם לא נשבר לי הלב. (מצד אחד אני רוצה להגיד בלי לפתוח פה, מצד שני אני חושבת שזה סוג של חסך..) אני חושבת שהאדם בונה את עצמו, את ההווי שלו, ואת האופי שלו בעקבות דברים שקורים לו בדרך. זו הסיבה שילד זה ילד, ובוגר זה בוגר. ילד הופך לבוגר אחרי תקופה מסויימת של חוויות והפקת לקחים. בנאדם יכול להיות בן 50 עם ראש של ילד, וילד בן 16 יכול להיות בוגר בטירוף. אם תסתכלי על זה נכון, את תביני שזה לא סוף העולם, יש גברים בשפע, ואני חושבת שלסיר יכולים להיות כמה מיכסים מתאימים. תנצלי את מה שאת עוברת כדי להתבגר (אני לא חלילה רומזת שאת לא בוגרת - להפך, את מאוד מחוברת לרגשות שלך - שזה מאוד חשוב) אבל, תפיקי לקחים, תנסי לנצל הזדמנויות ולשאוב מהם רק לחיוב. הרי רב הסיכויים שבעוד תקופה מסויימת, קצרה או ארוכה (זה תלוי באיך יתנהלו חייך בהמשך) את תסתכלי על זה בחיוך, כעוד משהו שעבר. ישנם מאות אם לא אלפים סוגים של אנשים בעולם, אני אישית מכירה המו-ן אנשים מדהימים, שהשקפת החיים שלהם שונה משלי, אופן ההתנהלות שלהם שונה משלי, וזו הסיבה שזה לא יסתדר וזה רק הזמן וההכרות שלך עם עצמך יכולים לעזור לך להבין מי כן ומי לא. אני חושבת שבאהבה, אגו סתם גורם לנו לשחק משחקים. אני חושבת, שאם תמשיכי לייחס חשיבות לאגו שלך בעיקר ,במערכות יחסים את תיכנסי לסוג של תסביך קטנוני שלא תצליחי לצאת ממנו מהר. אגו זה טיבעי, זה חשוב לתת לו מקום, אסור לך חלילה למחוק את האגו ולהפוך לסמרטוט, אבל צריך לדעת לקחת דברים בפרופורציה. אז לא מתאים לו, זה לא אומר שאת לא טובה, אני לא עזבתי את האקסים שלי כי הם היו אנשים משעממים / שיטחיים / לא כייפים/ לא טובים וכד', מן הסתם זה היה כל מקרה לגופו, אבל אני עד היום מאוד אוהבת אותם בתור בני אדם, ואני כן מסתכלת על התקופה איתם כתקופה מאוד יפה ומשמעותית בחיים שלי, אבל לא התאמנו כזוג, מסיבה זו או אחרת!! בנאדם הוא יותר מורכב ממה שבולט לנו לעין, כל בנאדם הוא כמו ספר עב כרס של חוויות - חיוביות או שליליות, שהפכו אותו למי שהוא. וגם את כזאת, אז מגניב, נוסף לך עד פרק חשוב ומעניין בספר. תסתכלי על זה ככה. נכון שזה מאוד קל לדבר מהצד, אבל אני מאוד מתחברת למה שכתבת למרות שמעולם לא הייתי בנעליים האלה - וחבל - כי אני לא יודעת איך אני הייתי מתמודדת עם זה, ויכול מאוד להיות שחוויה כזאת יכולה הייתה להפוך אותי לבנאדם טוב יותר.
