ערב טוב לכולם - שאלה, ווידוי

[droli]

ערב טוב לכולם - שאלה, ווידוי

אתחיל בשאלה: אני אמא לילדה מדהימה בת 8, שבעקבות שיטת האורינות בבית ספרה לא תיקנו לה שגיעות כתיב. (אני מקווה שאני לא טועה בשם השיטה) היום בתי בכיתה ג´ והשגיעות כתיב שלה רבות. אני לא חושבת שהיא דיסלקטית, אבל לא בדקתי, גם משום שלא חשבתי על זה, וגם משום שממוצע הציונים שלה עומד על מצוין-טוב מאד. (אגב - האם זה ממוצע הציונים בגיל הזה או שהיא אכן תלמידה טובה?) השגיעות שלה מתבטאות באותיות אהוי (דיסגרפיה קוראים לזה לא?) בשנים הקודמות היא לא הסכימה שנתקן אותה, או שנדבר איתה על זה בכלל. היום היא יותר פתוחה לזה, ואפילו שואלת אם יש לה טעויות כתיב. האם יש לנו ההורים מה לעשות עם זה? יש לנו דרך לעזור לה? והוידוי: בעקבות קריאה של ההודעות פה אני חושבת שאני לקויית למידה. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה, מדקלמת את כל החומר למבחן, יודעת הכל בעל פה. וכשמגיע המבחן נהיה לי חושך בעיניים, לחץ עצום בחזה, וכישלון גמור במבחן. מיותר לציין את רמת מבחני הבגרות שלי. אני יודעת שהייתי מאד רוצה ללמוד ללימודי תואר, ורק המחשבה על זה מלחיצה אותי. גם היום בעבודה שלי, זה די פוגע בי. רמת הריכוז שלי במצבי לחץ שואפת לאפס. אני יודעת שאני עושה המון פשלות ואני ניצלת בנס. היום כשאני כל כך רוצה להתקדם בעבודה ויש לי סיכוי, מאד חשוב לי לטפל בזה. איך מתמודדים עם זה? יש מה לעשות? תודה למי שיכול לעזור לי, מיכל

 

[אפרת@הבית]

שלום מיכל וברוכה הבאה! ../images/Emo39.gif

איזה יופי שבאת, יש לנו פה עוד כמה מיכליות (מקסימות) ומשתתפים נהדרים שאני בטוחה שיוכלו להשיא לך עיצה, אך לפני כל זה דעתי: קודם כל, א לגבי ביתך - לפני שבכלל סיימת את השאלה כבר הכנסת דיסלקציה ודיסגרפיה במכה אחת...

, כמו שאת ודאי יודעת לשמחתינו שיטת האורינות נעלמת לה מבתי הספר בימים אלה ממש, ואכן היא השאירה אחריה הרבה ילדים "פצועים" אבל אם לילדה יש בעיה לגיטימית לא שיטת הלימוד ותוצאותיה הן הדרך לברר אלא אבחון מסודר. לגבי ממצוע הציונים - תני לה את הקרדיט - כיתה ג´ היא כבר לא כיתה שעל שילוב ידיים מקבלים 9 ובהחלט השגים לימודיים נמדדים בקנה מידה של יכולות ומבחנים. תני לה עוד קצת זמן, שימי לב אם היא ערה לשגיאות הכתיב לאחר שמתקנים אותה, ואם הבטן שלך עדיין לא נרגעה - גשי לאבחון. לגבייך יקירתי - התשובה היא אותה תשובה - גם מבוגרים יכולים ללכת לאבחון, ואני מאמינה שאחרי שמתקבלות תוצאות האבחון הרבה חששות מתבטלים ומקבלים תמונה אמיתית, אם תדעי מה הבעיה הרי שתוכלי לטפל בה ואז לגשת גם לבעיות אחרות שאולי נובעות מבעיה אחת גדולה. בהצלחה יקירה. אפרת

 

[droli]

תודה על התשובה המהירה

לגבי בתי. אני בוטחת וסומכת. היא ילדה מבריקה, לכן אני לא רוצה שהשגיעות יפריעו לה בעתיד. כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, היא ערה לשגיאות ואפילו שואלת אם כתבה נכון. ולגבי, אם אפשר עוד קצת פרטים על האבחון, מה עושים בו, והאם יש דרך טיפול, או שלעד אני ארגיש אדיוט, כאשר מסבירים לי משהו פשוט ואני מחכה שגם יגמרו ואני מהנהנת עם הראש (רק שלא ישאלו אותי על מה דיברו) הלחץ הזה כל כך מוכר לי. וקוטל אותי. אז אם יש לך עוד קצת זמן הערב, אשמח לתשובה. מיכל

 

[droli]

אפרת,

בינתיים קראתי בהמשך העמוד היכן ניתן לאבחן. אני מקווה שבגילי הרופא המטפל יתן לי הפניה. השאלה שנותרה לי פתוחה זה האם ישנה דרך ללמד אותי להתמודד עם הלחץ הזה בעבודה. כרגע הלימודים הם לא אופציה, אולי בעתיד. זאת אומרת - אם אני לא מתכוונת ללמוד כרגע, האם יש טעם לאבחון?

 

[אפרת@הבית]

לגבי אבחון למבוגרים

אם בחרת ללכת דרך קופת חולים תהיי מוכנה לזה שתקבלי הפניה לפסיכיאטר ואל תיבהלי מזה! זה בסדר, זה החוק בראצנו. הטעם באבחון הוא כדי לשפר את איכות חייך בכלל ולאו דוקא בלימודים, אלא גם בבית, בהורה, כאדם עובד ואפילו בתחום הזוגיות, זה נראה לי סיבה מספקת לא?

 

[droli]

אפרת -חצי צעד עשיתי..

התקשרתי לרופא משפחה לברר פרטים.. לצערי הוא לא יכל לעזור לי ואני צריכה להתקשר הבוקר למזכירות. חצי צעד, ובכל זאת. לא? עדיין מתלבטת לגבי כל העניין. כי בכל זאת אני מבוגרת יחסית (35) והשאלה אם אני צריכה את האבחון הזה. אבל מצד שני, אני חושבת שזה יביא הקלה לתיסכול. תודה, מיכל

 

[droli]

ועוד שאלה בנושא אבחון מבוגרים ../images/Emo41.gif

יש פה מישהו שעשה את זה

יש פה מישהו שיכול לספר לי על כך?

יום טוב, מיכל

 

[אפרת@הבית]

מיכל יקרה יקרה....

קודם כל - קולה כבוד!! יופי - צעד ראשון הוא צעד חשוב, לגבי אבחון - בעלי עבר את האבחון כמבוגר, זה היה קצר ולא כואב (כי זה רק שאלות

) בסופו של עניין הפסיכיאטר קובע את ממצאיו ודעתו ומיידע אותך על הממצאים ודרך הטיפול שנראית לו מתאימה, מכאן והלאה, זה כבר יותר ספציפי לכל אדם, יש המעדיפים לפנות אחר כך לתמיכה של פסיכולוג, יש המעדיפים לפנות לאפיקים אחרים. בהצלחה יקירה! אפרת

 

[דליה.ד]

כיתה ג´ - נקודת מפנה?

שלום לך מיכל. משום מה אני רואה שוב ושוב שכיתה ג´ היא כיתה של מפנה ביחסינו לילדים, גם כהורים וגם כמורים. הכוונה היא שעד כיתה ג´ אנחנו מקבלים בסלחנות שגיאות כתיב, קשיי ריכוז, טמפרמנט גבוה, ציונים נמוכים, בעיות התנהגות וכו´. כמורה אני יודעת שהרבה מאוד ילדים מאובחנים בשנה הזו ומתחילים לקבל עזרה. במיוחד ילדים בעלי אינטיליגנציה טבעית גבוהה שידע העולם שלהם עוזר להם להתגבר על מכשולים שונים בבית הספר.... עד כיתה ג´. גם בני שבמשך שנים היה ילד "בעל פוטנציאל" "חמוד אבל אלים" "לא ממושמע" וכו´ אובחן בכיתה ג´. נשלחנו לנוירולוג ילדים (שאיבחן אותו סופית כ adhd ), הוא קיבל הוראה מתקנת למשך 5 חודשים, ריפוי בעיסוק וטיפול פסיכולוגי קצר טווח, בתחילת כיתה ד´ היה לנו ילד חדש מבחינה לימודית. המחנכת אמרה שהורם וילון מעל עיניו, הוא החל לעבוד יפה, רכש עצמאות בלמידה, השגיו השתפרו בהתמדה, הבעיות החברתיות נעלמו וגילינו ילד שיכול ומצליח! נכון שיש בעיות כאשר הוא לא "על" ריטאלין, אבל אנחנו מנסים דרך חוג שחייה, שיחות, חיזוקים ועוד להחזיקו על דרך הישר. הוא מקבל סיוע בהכנת שיעורי בית (יש לו מורה פרטית בבית לא?). בקיצור: סמכי על חושיי האם שלך, אל תאשימי אף שיטה, בדקי מה קורה, התייעצי עם המחנכת או היועצת ואם יש צורך באבחון פסיכו-דידאקטי אז ok ואז תקבלי תשובה! דרך אגב דיסלקציה מתייחסת לקשיי קריאה ודיסגרפיה לקשיי כתיבה (ששגיאות כתיב יכולות להיות קשורות לכך אבל לא בהכרח). ואין לבלבל קשיי ריכוז עם חרדת בחינות וחוסר ביטחון. בהצלחה!