זה פשוט אסון לא להכנס לכאן יום אחד. לא מצליחה להשיג את הקצב.... לא יודעת מאיפה להתחיל... לכן לא מתחילה אפילו... אבל כן רוצה לאמר לכולכם... ערב טוב על אף המקרה הנורא...לעזאזל. סודית תנסה לעקוב קצת אחרי הכתיבה.
אין לי יותר מילים.... לא לכאב, לא להרג... לא ליאוש לא לשכול... עד כמה אפשר עוד לסבול??? לאט אבל בטוח אובדת התקווה... כבר אין לנו בעיניים שמחה... חולמים על שלום... חולמים על מדינה... האם זו אשליה???? סודית ביאוש....
ולעומת זאת, אתמול כל הערב חיפשה אותך ME ולא מצאה את עקבותיך...