ערב חג החנוכה

אני חושבת על כך

שהתזמון של אריק איינשטיין במותו
בדיוק בתחילת חנוכה,
כשכל יום בשבעה מצטרף עוד נר ועוד אור
עד שיהיה אור גדול,
כל כך מתאים...
 

atlas13

New member
יש לי פן שונה במקצת להתמודד עם מותו..

1. אני נותן למפשחה ביחד עם אנשים קרובים להדליק נר - זה שהוא מפורסם זה לא סיבה לכולם להשתתף - אפשר לשמוע משיריו וזהו.

2. זה יפה ונכון ללכת ולהדליק נר לזכרו - ולא להדליק נר נוסף בחנהוכה - מוות זה לא חג עם סופגניות, וזה גם לא קשור לאנשים שלא הכירו אישית את האור הזה - לכן התמקדו בחג ומהותו - ועזבו כרגע את המשפחה להיות עם עצמם - בעוד אתם, כמעריצים יכולים לשמוע קצת משיריו - אבל לא לערבב הכל ביחד... ככה אני חושב בכל אופן.
 
לא הבנת את הכוונה

כוונתי הייתה שבלי להתכוון,
יצא שכל פעם שמדליקים נרות כל יום מגדיל הרי את האור
ואריק איינשטיין כיוון מותו כך שזה בדיוק ימי השבעה שלו
וכל יום כל מי שמדליק עוד נר אפילו בלי להתכוון,
מעצים את האור לזכרו...
 

atlas13

New member
אבל זה אדם מפורסם שאת לא מכירה..

אני חושב שמן הראוי שאת הנר תדליק משפחתו - ולזכרונו - ישמעו את שיריו - מי שרוצה.. זה הכל - לא כל דבר מעצים מוות - לאחר שאדם נפט, יש להבין שאורו עובר הלאה עמו - ולהדליק נר ל"זכרו" - כשאת אפילו לא מכירה אותו אישית, אלא כאדם מפורסם - זה קצת יותר מידי - אף אחד לא צריך העצמה - הייתה לו קריירה - זה מספיק העצמה אישית - הוא עשה מה שהוא אהב לעסוק בו - מעבר לכך, כשהוא נפטר - זה "תפקיד" משפחתו להדליק נר - ולא לראות עוד תוכניות ל"זכרם" - זכרם נעלם ויש לזכור את הפעולה שהם הביאו לעולם - ולהמשיך הלאה.
במקרה וזה מישהו שבאמת השאיר "חותם" גדול - אפשר גם, להשתתף באהבה שהואט הביא עימו - וגם אז, להמשיך בחיינו הלאה - זוהי דעתי לפחות.
 
למעלה