עקת חגים

[שלי תלתלים]

עקת חגים

קפצה עלי...דוקטור תגיד אני נורמלית? האם עקת החגים היא עיניין לגרושות "טריות" או שמע תוקפת באותה עוצמה את כלל האוכלוסיה? מניסיונכם בבקשה

רק בלי פטישים, חוסו אחים חוסו - כי תכף זה יגמר בבכי....

 

[יערית]

זה תקף אותי פעם אחת

ממש אחרי פרידה שבועיים לפני ליל הסדר- לא יכולתי לחשוב בכלל על החג ועל הקינוח "מימונה". לא קשור בכלל לסטטוס, אנימאד אוהבת "להתכרבל" בתוך המשפחה שלי בחגים ומשפחה מבחינתי זה מושג גמיש ודיי רחב ) תבדקי עמוק עם עצמך ותהיי אמיתית, למה את מוצפת ברגשות האלו בחגים ?

 

[שלי תלתלים]

עונה

כי נורא קשה לסחוב את כל החבילה לבד (לארוז, לפרוק, לבשל, לכבס, לנקות, לנגב ת'דמעות לזעטוטים, לרחוץ, לארגן, לעבוד, וגם לנסות לאכול מנה אחת מתחילתה ועד סופה בלי שתהיה קרה) ...את יודעת בפולניה כל מה שעל השולחן בחג הוא רק למראית עין, בסמוי כולם שופטים והחשבון תמיד מגיע....ובזמן הכי לא מתאים... לא יודעת אם את מכירה- אבל התחושה של להיות לבד תמיד מועצמת אצל הפולנים לפחות אלה שאני "מיודדת" איתם.....כולם "כאילו" עוזרים אבל בפועל בעצם אומרים דברים כמו- "אמרנו לה, היא לא הקשיבה, עכשיו שתאכל את הדייסה שבישלה"....(בד"כ זה גם מתובל בכמה ביטויים גזעניים כמו "הפרענק הזה" וכדומה). תכף יבוא הפטישון ויגיד- צודקים, בישלת- תאכלי...ואני יודעת שזה המצב ובכ"ז זה מעציב. וממש ממש ממש לא קל.

 

[ye44]

../images/Emo45.gif

 

[א פרסקי]

שאתה זריז ../images/Emo13.gif

 

[יערית]

אני ברגעים אלו

יכולה לצלול מעט אל תוך המרה "השחורה" ומיד אחר כך לראות דברים אחרים שמעודדים אותי. את לבד מתוך בחירה, את עושה הכל לבד כי אין ברירה אחרת, ישנם הרבה כמוך וכמוני. והכי הכי חשוב שיש לי לומר לך, מה שאת משדרת את למעשה מזמנת לעצמך, ז"א אם את מרחמת על המקום שבו את נמצאת כרגע בתקופה זו של חייך, הקרובים אלייך מרגישים את זה ועונים לך מהמקום שאת עצמך מאמינה שכך קורה לך: "אמרנו לה, היא לא הקשיבה, עכשיו שתאכל את הדייסה שבישלה" אם תאמיני אחרת, תשדרי אחרת, תרגישי אחרת, תקבלי פידבק אחר לגמריי. אני כבר שנה וחצי לא בזוגיות ופה ושם מעבירה את הזמן בהכרויות, לראשונה אני חושבת שאני משדרת חוזק מול המשפחה שלי, לא לחוצה להכנס לשום זוגיות מתוך הפחד להיות לבד, מתוך מה יגידו, מתוך רצון להראות שאני גם מסוגלת... ותראי איך התהפכו היוצרות, אני מקבלת מהם שלווה, מקבלת מהם קבלה, מקבלת מהם עזרה אמיתית ולא ממקום של "מחוייבות", מקבלת מהם תמיכה ואהבה שונה ממה שהיה עד כה. הכל בך ודרך המחשבות שלך, שני את המחשבות שלך על עצמך, ותראי איך הדברים מסביבך משתנים. וחיבוק לדרך תמיד טוב.

 

[אחרי 20 שנים]

הרגשתי את המועקה בשישי בערב

כשהילדים היו אצל אבא שלהם אחרי יומיים איתי. אז ישבתי לי לבדי ביום שישי בערב וניבהלתי קצת ואז בשבת בבוקר דיברתי בטלפון עם איש יקר ואהוב וזה שיפר את מצב רוחי. מותר לך, לבכות, להתצטער, לצעוק, להחלש, להישבר, לא קשור לפז"מ לדעתי. ומה נראה לך - שאין נשואים או נשואות שהרגישו תעוקה בחג? אני מבטיחה לך שיש .

 

[א פרסקי]

עזבי חגים....היום ישנים עוד שעה

וקדימה קפה או וודקה מסדרים הכל או פיקניק בפארק עם הילדים יש כאן כאלה מנוסים

 

[שלי תלתלים]

כפרות עלייך

חותמת עכשיו על וודקה ואן גוך עם אספרסו...הבעיה שאני צריכה לקום ללמד מחר שומו שמיים " לחנך תלמידים"- אז אין מצב- יאללה תשתה גם בשבילי

ולגבי הפארק- נו שויין, בסוכות מתאים פגז. עד אז אני מחלימה מכמעט חודש רצוף עם הבנות 24/7....הכל כלול.

 

[Rtitan]

למה להיות עצוב גורר ../images/Emo88.gif../images/Emo88.gif?...

ויותר מזה - למה את מייד חושבת שאת לא נורמלית? כי כמה חוכמולוגים אמרו שזה לא נורמלי להיות עצובים? יקירתי - את אדם משכיל מאד, את בוודאי שמעת על כל אפקט החגים על בני אדם... וכן, כל בני האדם שמסוגלים להרגיש משהו מעבר לתסיסה של קולה זירו שיורד בגרון נתקפים פה ושם בעקת-תקופה-כלשהי וזה הכי נורמלי בעולם. זה לא תוקף רק גרושות טריות (ואת כבר לא כל כך טרייה מאמי - לא נעים לי לומר לך אבל הפז"מ דופק ואת כבר יותר משנה בחוץ, זה הופך אותך לגרושה במצב משובח, אבל לא טרייה), ולא תוקף סוג אוכלוסייה ספציפי... יהיו גם אנשים נשואים שנתקפים בעקת החגים. הסתיו גם הוא עושה את שלו, הצללים המתארכים, עלי השלכת המתגוללים ברחובות, הצבעים הכהים והשקיעה המוקדמת. כל אלו מביאים את רמת הרגישות למקסימום ומי שמסוגל להרגיש... פשוט מרגיש. צאי עם חברים, תתלי בדברים הטובים, בני לך ענייני הנאה ותתעמקי בעצמך - את תגלי שאת ממש לא לבד. בדרך כלל מאד קשה לי התקופה הזו... ודרך אגב - בכי זה אחד הפתרונות היעילים למצב...

.

 

[שלי תלתלים]

נו שויין

כבר בכיתי כל כך הרבה.....הלב מקווצ'ץ'. בכל מקרה חייבת לך עוד תודה ענקית על ראיית הנולד- הממוצע שלי לתואר שני כרגע 95!!!! (אם אני לא אחרב אותו בשנה השניה...) ובסטטיסטיקה מועד ב'- קיבלתי 96!!! אז הריני סטודנטית מין המיניין כנגד כל הסיכויים. לפחות עם זה משתדלת להשאר בתחילת השנה החדשה....זה מנחם.

 

[Rtitan]

חחח../images/Emo6.gif אני לא אגיד ״אמרתי לך...״

בעצם... אני כן אגיד... ״אמרתי לך ואמרתי לך, אמרתי לך ואמרתי לך...״

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

אין כאן נורמלי/לא נורמלי...

יש כאן רק את גודל המועקה וזה כבר תלוי רק בך. על מונח 'חצי הכוס המלאה' בטח שמעת. לא שוקעים במועקה על מה שאין... מנצלים לחיוב את מה שיש.

 

[מתולתלת30]

זה בא והולך

גם לגרושות "ותיקות"

אבל לומדים להעביר את זה הלאה, לגמרי השנה למשל, הבן שלי היה אצל אבא שלו כל החג ואני לקחתי פטור מכל ארוחות החג עשיתי לעצמי מנוחה מלאה בבית, לבד נהנתי מכל רגע אחרי תקופה לחוצה מאוד בעבודה

 

[מזי קמיקזי]

הענק וגנו הקסום

אחלה הצגה מפוארת של ליאור כלפון המוכשר במיוחד ותיאטרון החושך

החג הזה היה הפעם הראשונה שלא הרגשתי את מה שאת תיארת האינדיאנים היו אצל אבא שלהם, ההורים שלי בחו"ל

, האחים שלי אצל החמות שלהם

, ובמקום להתארח אצל משפחה שהיא לא שלי, נהניתי מאד! מארוחת חג מושלמת ומשובחת במסעדה עם בנזוגי המהמם לכל הדעות

ולמחרת מיום של ים, חברים ושופינג ונהניתי מכל רגע! ללא נקיפות מצפון, ללא חרטות ובעיקר ללא הלקאה עצמית והחלק הכי כייפי בכל העניין הוא שכשהאינדיאנים הגיעו הבייתה במוצאי חג נישנשתי להם את הצורה מרוב געגועים ואהבה כך שכולם יצאו מזה מורווחים

אז כמו שכתב הוד מעלתו ה-מנהל ה-דגול

צריך לדעת לשתות מחצי הכוס המלאה ואם ובמקרה היא מלאה בקווארבו, בכלל יצאת מזה מנצחת

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

את חייבת קצת להרגע...

עוד יחשבו בסוף שאת עובדת אצלי בשחור...

ובסה"כ סיכמנו על אדומה...

 

[kleo patra]

../images/Emo45.gif שמעתי מילדיי תגובות משובחות על ההצגה

היו עם אבא שלהם, כך שאני לא יכולה לחוות דיעה

 

[מייקי73]

אני תמיד לא סבלתי את החגים

בגלל הפולניות החוגגת . בעעעעעעע

 

[שלי תלתלים]

ואת

מזמן לא שלחתי לך איזה

אחותי הפולנייה- מה שלומך בובה?

 

[מייקי73]

נוגה משהו

טוב שניו יורק מחכה לי ביום שלישי הבא . ד"א, במפגש עם פולניה 3 , הגענו להסכמה שהגיע הזמן למפגש גרציות, מ'תומרת? י