עקב הביקוש...

עקב הביקוש...

פרק 15-חלק א': הטורניר החל הטורניר הגיע. אני מוכרח לציין שלא הרגשתי מוכן, למרות שברגע שנודע לנו שהטורניר הוקדם התחלנו להתאמן אפילו קשה יותר מקודם. עכשיו התחילו "קרבות המיון", כך הם נקראו. הקרבות האלה "ימיינו" את הקבוצות: מי שיפסיד יעוף מהטורניר ומי שינצח יעלה שלב. אחריהם אמורים להיות עוד קרבות מיון, עד שלבסוף יישארו ארבע קבוצות לחצי הגמר. השתיים שינצחו יילחמו אחת נגד השנייה בגמר. אני לא צריך להגיד שהיה לי ברור שהדיג'יגורלים יעלו לגמר, אחרי הכל אנחנו אלופי העולם, ואם הם ניצחו אותנו הטורניר הזה יהיה בשבילם קלי-קלות. נו, מה אני אגיד לכם? צדקתי. "חץ שמימי!" קראה קארי. היא פגעה בבייבלייד שמולה והעיפה אותה מהזירה, סדוק לגמרי. הוא נחת על הרצפה והמכה שברה אותו לחתיכות. "דינודון!" קרא אקי, הבייבליידר שהפסיד. זו הייתה קבוצת "הבייבליידרים הפרהיסטוריים", שכרגע הפסידה לדיג'יגורלים 3-0. "קאי! קאי!" קרא טייסון. הוא, מקס, מריה ואני רצנו אל קאי, שלא יצא לצפות בקרב. הוא ישב ליד איזשהו שולחן, ולידו נחו חלקי בייבלייד. "פספסת קרב מעולה!" אמר מקס. "מזה בדיוק חששתי." אמר קאי והביט בנו. "הם קרעו להם את הצורה, הא?" "כן." אמר טייסון. כולנו הבטנו ברצפה. "איפה צ'יף?" שאלה מריה. "הלך לאנשהו." אמר קאי. "לאן?" שאלתי. קאי משך בכתפיו. "הלהבים נלחמים בקרב הבא נגד המרסקים." אמר טייסון. "מתי הנמרים הלבנים נלחמים?" שאלתי. קאי הביט בי. "לא שמעת?" הוא שאל. "לא שמעתי מה?" שאלתי. "הנמרים הלבנים," אמר קאי. "הם פרשו." "מה?!" שאלתי בתדהמה. "הם לא פרשו, קאי. הם התפרקו." אמרה מריה. ואז נזכרתי בקרב שערכתי נגד לי, הקרב האחרון שלנו. גלאון עזב אותו, והוא היה ממש הרוס. אין פלא שהוא החליט לפרק את הקבוצה. אבל בקושי היה לי זמן להתפלא, כי באותו רגע קני הגיע עם חדשות מרעישות. "היי, טייסון!" שמענו את קולו. כולנו הבטנו וראינו אותו רץ אלינו. "קני!" קרא טייסון. "אל תשאלו מה ראיתי! או יותר נכון...את מי...ראיתי..." קני נעצר כשהגיע אלינו והחל להתנשף. "מה קרה?" שאל טייסון. קני הביט בו ושניהם החליפו מבטים. "נערי ההרס כאן." לחש קאי. כולנו הבטנו בו, וקני הנהן. "איך...איך ידעת, קאי?" שאל טייסון. חשבתי שאולי הוא שוב בגד בנו, שוב עבר קבוצה. הייתה לי הרגשה שגם טייסון חשב ככה לרגע. "ראיתי אותם." אמר קאי. "ראיתי אותם מתאמנים, טייסון! ו...ואתה לא תאמין! הם...הם כל-כך חזקים!" אמר קני. "תירגע, קני! על מה אתה מדבר?" שאל טייסון. "הם הרסו זירה אחת לגמרי! היא כולה סדוקה, חלקים שלמים ממנה נשברו! אי אפשר להילחם בה יותר בגלל ההרס!" אמר קני. "מה?! איך?!" שאל מקס. "אני לא יודע. זה היה טאלה, הבייבלייד שלו פשוט קפץ לאוויר," אמר קני והכה בחוזקה על השולחן באגרופו. "ובום! הוא נחת וכל זה קרה. ויותר גרוע! הבייבלייד של בריאן בכלל לא נפגע, הוא פשוט עף מהזירה וזהו! הוא אפילו לא נסדק!" אמר קני. "וואו." התרשמה מריה, שהייתה בשקט עד עכשיו. "אז בקיצור, אנחנו בצרות גדולות." אמרתי. "כן." הסכים מקס במבט מושפל. "ועכשיו יתחיל הקרב בין מכסחי הבייבליידס ללוחמי הבייבליידס. קריאה ראשונה לשתי הקבוצות." נשמע קול ברמקול. "לוחמי הבייבליידס?" שאל קאי וקם מכיסאו במהירות. "מה קרה?" שאלה מריה. "מה הם עושים כאן?" מלמל קאי בשקט. "קאי?" שאל טייסון. "קריאה שנייה למכסחי הבייבליידס!" קרא הקריין. "בואו! אנחנו נפסיד טכנית!" אמרה מריה. "לא! אסור לנו להילחם בהם!" אמר קאי. הבטנו בו בתדהמה. "הם עוד קבוצה ששייכת לארגון ביובולט." אמר קאי. "מה?!" שאל טייסון. "כן." אמר קאי והנהן. "קריאה שלישית ואחרונה למכסחי הבייבליידס! איפה אתם, מכסחים? אתם רוצים להפסיד בקרב?" נשמע קולו של הקריין. "מהר!" קרא מקס והחל לרוץ. מריה החלה לרוץ אחריו. טייסון ואני הבטנו בקאי. "אני הולך." אמר טייסון. הבטתי בו והוא הביט בי, העברתי את מבטי אל קאי וגם הוא הביט בי. "גם אני." אמרתי.
 
זה חלק ב של חלק א. יש עוד את ב ו-ג!

קאי הנהן בראשו פעם אחת. "והנה הם באים! איפה הייתם, מכסחים? כמעט ועפתם מהטורניר מהר יותר מהבייבליידים שלכם!" קרא הקריין. "אני אלחם." התנדב קאי. "גם אני." אמר מקס. "ואני." אמר טייסון. "ומי עולה לסיבוב הראשון? אה! אלה סרגיי וטייסון!" קרא הקריין. "שמור על דרקון, טיי!" קרא מקס. טייסון הביט בנו מעבר לכתפו, סימן באגודלו שהכל בסדר וקרץ. "שלוש! שתיים! אחת! גלגל אותה!" קרא הקריין. טייסון משך בכל כוחו ודרקון עף לזירה. הוא פגע בבייבלייד האדום של סרגיי ועף לאחור. "תראה לו מה אתה יכול לעשות, דרקון!" קרא טייסון. דרקון יצא מהבייבלייד ופגע בבייבלייד האדום, אבל הוא שוב עף לאחור. "וואו! איזו הגנה!" התרשם טייסון. "ואלוריאן לא הגנתי, ילד! אתה פשוט חלש!" אמר סרגיי. "שובל אש!" הוא צעק. חד-קרן אדום עשוי אש יצא מהבייבלייד שלו והסתער. הבייבלייד הסתובב כעת כל-כך מהר, שמאחוריו הוא השאיר שובל של ניצוצות אש. "קדימה, ואלוריאאאאאאן!!!" צעק סרגיי. הבייבלייד היה כעת מוקף אש, הוא פגע בדרקון והעיף אותו לאוויר. "דרקון!" קרא טייסון. דרקון נחת והתנדנד על קודקודו. "לא! אסור לנו להפסיד, דרקון! קדימה!" צעק טייסון. דרקון שאג בקול והבייבלייד התייצב. "האמונה שלך עזרה לי. תודה, טייסון." נשמע קול בראשו של טייסון. טייסון חייך בניצחון. "תראו לו ממה אנחנו עשויים! מתקפת סופה!" הוא קרא. דרקון החל להסתובב וואלוריאן החל לרחף מעל הזירה, הוא נשאב למערבולת ואחרי רגע עף החוצה היישר אל ידיו של סרגיי. "הא!" קרא טייסון. דרקון חזר אל ידו והוא חייך בניצחון אל סרגיי. "רק מזל." אמר סרגיי. "וואו, זה היה די קל. חשבתי שבתור קבוצה מטעם ביובולט יהיה קשה הרבה יותר לנצח אותם." אמר קני. "טוב, עכשיו תורי." אמר מקס ורץ אל הזירה. נער שחור שיער ויפה התייצב מולו ושלף בייבלייד תכול ומבריק. "בסיבוב השני יילחמו מקס ואיוון! מקס הוא בייבליידר שמתמחה בהגנה ומכות מדוייקות, ואילו איוון מעדיף להטעות את היריב שלו ולתקוף ברגע שבו הוא הכי פחות מצפה לכך!" קרא הקריין. "שלוש! שתיים! אחת!" "בהצלחה!" אמר מקס, אבל איוון לא ענה לו. "גלגל אותה!" קרא הקריין. "קדימה, דרסיל!!!" צעק מקס. "תקרע אותו, פולריאן!" קרא איוון. הבייבלייד התכול שלו טס אל דרסיל במהירות ואז פנה ועקף אותו. "מה? למה הוא לא תקף אותו?" שאלה מריה. "זו הטכניקה של איוון! הוא מעדיף לחכות לרגע המתאים ואז להפיל את היריב שלו במכה אחת!" אמר קני. אני הבטתי סביב ולפתע ראיתי שקאי לא שם. לאן הוא כבר נעלם? אז בזמן שקני ומריה צפו בקרב, אני הסתלקתי משם במהירות והלכתי למצוא את נערי ההרס. ראיתי את קאי עומד בפתח חדר גדול, ובתוכו היו נערי ההרס. "איפה סבא שלי?" הוא שאל. "מה אכפת לך, קאי? חתיכת בוגד עלוב!" אמר איאן. "שתוק, אידיוט!" אמר קאי בכעס. "כדאי לך להסתלק מכאן, קאי, לפני שסבא שלך יגיע. הוא כועס עליך מאוד." אמר ספנסר. קאי רק עמד שם באגרופים קפוצים, חורק שיניים. "מה אתם עושים כאן?" הוא שאל בכעס. "באנו כדי לנצח אתכם אחת ולתמיד." אמר טאלה. "או יותר נכון, באתם כדי שאנחנו נחסל אתכם שוב." אמר קאי. "יש לך טעות, קאי. הבייבליידים שלנו משופרים עכשיו." אמר טאלה. קאי ואני לא ראינו מה בדיוק קרה, אבל משהו פגע בחזהו של קאי והעיף אותו על הרצפה. המשהו הזה, שהיה הבייבלייד של בריאן, חזר לידו. "קאי!" קראתי ורצתי אליו. קאי קם והביט בי. "מה אתה עושה כאן, ריי?" הוא שאל. "באתי לחפש אותך." אמרתי. "עוף מפה." אמר קאי. "אבל הקרב..." אמרתי. "עוף מפה!!!" צעק קאי. אבל דלתות החדר נסגרו ושנינו נתקענו בפנים. נערי ההרס חייכו ברוע ושלפו את הבייבליידים שלהם. "מה אתם רוצים?" שאלתי. "קרב, ועכשיו." אמר טאלה. שלפתי את דריגר מכיסי והתקנתי אותו אל המשגר. "חכה! אתה לא זוכר מה קני אמר?" שאל קאי ותפס בידי. הבטתי בעיניו העמוקות ונזכרתי. "תנו לנו לצאת מכאן." אמר קאי. "רק אם תנצחו." אמר טאלה. ספנסר חייך ברוע מאחוריו. "אנחנו חייבים." אמרתי לקאי. באיטיות, הוא שלף את דרנזר מכיסו והתקין אותו על המשגר. הרצפה נפתחה וזירה עלתה למעלה, מפרידה בינינו לבין נערי ההרס. "אתה ראשון, קאי." אמר טאלה. "מה? קאי אמור להילחם נגד ארבעתכם?" שאלתי. "לא, רק נגדי." אמר טאלה. קאי ואני ידענו שהוא יפסיד, אבל הוא היה חייב. "שלוש! שתיים! אחת!" ספרתי. "גלגל אותה!" דרנזר ווולבורג החלו להילחם, ודרנזר היה זה שספג את המכות. "חץ אש!!!" צעק קאי. דרנזר יצא מהבייבלייד והסתער על וולבורג, שהתחמק מהתקפותיו בזריזות. "קדימה, וולבורג!" קרא טאלה. הבייבלייד שלו פגע בדרנזר ואור חזק נוצר כתוצאה מהפגיעה. "קאי!!!" צעקתי בבהלה. גם הוא וגם טאלה, יחד עם הזירה והבייבליידים, נבלעו באור הבוהק. הגנתי על עיניי בידי, אבל האור עדיין היה חזק מדי. "אה!!!" שמעתי את צעקת הכאב של קאי מתוך האור. והדבר הבא שראיתי היה את הזירה השבורה והמרוסקת, את קאי מרוח על הקיר ואת השברים שנשארו מדרנזר על הרצפה. "קאי!" קראתי בבהלה ורצתי אליו. "ריי." הוא לחש אלי. "אתה בסדר, קאי?" שאלתי. "איפה...דרנזר?" שאל קאי. "הוא...נשבר." אמרתי. ראיתי דמעה מתנוצצת בעינו של קאי וחיבקתי אותו, הצמדתי אותו אלי בחוזקה. החלק החייתי הסדוק שלו זהר באור אדום ודרנזר יצא ממנו. "לא, דרנזר! אל תלך!" קרא קאי, עיניו נוצצות מדמעות. דרנזר הביט בו לרגע, ואז שנינו שמענו את המילים. "קאי, אתה החבר הכי טוב שלי. אבל החלק החייתי נשבר, ואין לי מקום כאן יותר." אמר דרנזר. עיניו של קאי התרחבו. "תישאר איתי, דרנזר! תישאר איתי!" הוא קרא. אבל דרנזר נענע בראשו לשלילה. "אני אחזור, קאי. אני מבטיח לך שאני אחזור." הוא אמר. "לא! דרנ...זר...לא..." קאי לא יכל לדבר בגלל הדמעות. "קאי!" שמענו קול. "טאלה! מה קורה כאן?"
 

Dark SpaWn

New member
כמו שכתוב בחתימה של אופיר...

ליפעמים התוכן מכשיל את הכותרת... זו הייתה כותרת מבלבלת... נו טוב עכשיו אני הולך לקרוא את הסיפור כמו בן אדם נורמלי במקום לשבת כאן ולהשאיר תלונות על הכותרת... זהו...
 

OFIRB9

New member
אני מפחדת לקרוא את זה

אבל אהבתי! מה זה את תוקע אותם דווקא בסוף?! איזו עלילה מבלבלת....@_@ טוב אבל על תגרול לי לחכות! אני מקפיצה
 
חלק ב' יגיע רק כשיהיו קוראים

אני שונא לפרסם פיק ולראות שכמעט אין תגובות. למרות שאני יודע שאתם אוהבים את הפיק שלי, אני חייב לראות תגובות. ודרך-אגב, אני מודיע מעכשיו: ביום כיפור אני לא אהיה כאן.
 
למעלה