../images/Emo13.gif
היה האלבום שבריאן ווילסון עבד עליו בזמן שהביטלס עבדו על פפר, והיה אמור להיות האלבום המושלם שיתן נוק אאוט לביטלס. כמו פט סאונדס, גם בו הביץ' בויז נתנו רק קולות רקע, וכל הנגינה נעשתה על ידי נגני אולפן. האלבום נגנז קצת לפני יציאתו של פפר, כי הביץ' הויז וחברת התקליטים לחצו על ווילסון לא להוציאו (איזה שמרנים). הייתה כבר עטיפה, חלק מהשירים הושלמו, אבל הרוב נשאר דמואים בלבד. כל כמה שנים נדמה כי ווילסון מתכוון להוציא את האלבום, אבל משהו מתפקשש תמיד. בימים אלה הוא בסיבוב הופעות ומנגן את סמייל על הבמה. תריצי חיפוש בגוגל, יש עשרות אתרים שמוקדים לקאלט הזה. אגב, מארק ווירץ, שנחשב למקביל הבריטי (למרות שנולד בגרמניה) של ווילסון, גם הוא עבד על אלבום קונספט שהיה אמור להוות איזו סימפונית פופ פסיכדלי - teenage opera. אני בטוח שהחברה היותר מבוגרים פה זוכרים את grocer jack מהאלבום שהיה להיט גדול. גם במקרה הזה, האלבום נגנז, ורק מספר שירים הוקלטו. אם האלבום היה יוצא, הוא בעצם היה אלבום הקונספט הראשון. הוא מאוד השפיע על המודי בלוז על days of..., על פול מקרטני באבי רואד, ועל המי עם טומי, ועוד המון להקות שהלכו בדרכי הקונספט. בימים אלה יוצא האלבום סוף סוף, לאחר שווירץ השלים את ההקלטות - באיחור של 36 שנה!