עקבים = דיכוי?

[angelula]

אני חושבת שזה סממן נשי מינוס הדיכוי

בכל ההיסטוריה של האופנה, הנשית והגברית, היו צורות לבוש אופייניות לתקופה. פעם גם גברים לבשו עקבים. פעם לבשו פיאות נוכריות כי חשבו זה אידיאל היופי. פעם אידיאל היופי היה נשים שמנות. זה משתנה. עקבים יוצרים סילואט שונה מבלי. בתקופה שלנו זה נחשב ליפה. אמא שלי (בת 60+) הולכת עם עקבי סטילטו גם בגילה. איפה שהיא גדלה (צרפת) זה חלק מהסממנים הנשיים המובהקים. היא גם שמה חמישה סוגי קרמים כל יום. ומתלבשת כמו גברת. יש מעטות כמוה בארץ. ד"א בצרפת יש גם סממני לבוש גבריים שבארץ שלנו נחשבים למופרכים ביותר. בישראל אידיאל היופי הוא זה הקיבוצי. (נעליים שטוחות, בגדים שאינן מחצינים נשיות וכולי). עקבים מיני, התלבשות "יתר" היו סממנים ל"פרחות" - אלה שבאו מתרבות הקולוניות הצרפתיות , אני דווקא שמחה שהיום זה בסדר להתלבש פשוט לפי טעמך. יש יותר מקום לרב תרבותיות. ודבר ממש אחרון- גם המומחים האורתופדים טוענים שנעליים שטוחות לחלוטין הן לא בריאות ועדיף עקב קטן.

 

[מיסיס מייס]

לדעתי הדיון המקורי וגם כאן לא מתייחס

להגבהה קלה של ס"מ- שניים של החלק האחורי של כף הרגל, הגבהה אחידה ורחבה בבסיסה שקיימת במרבית נעלי הנשים וטוב שכך (אכן יותר בריא משטוח לגמרי) ד"א קיימת גם במרבית נעלי הגברים. הדיון הוא לא על זה, נו באמת... אלא לעקב, במובן הקלאסי של המילה. משהו שגורם לחלק האחורי של כף הרגל להתרומם ולהידחס בצורה לא טבעית. לפעמים יותר, לפעמים פחות. ואין אף אורתופד שטוען שזה בריא.

 

[Jackie O]

הדיון המקורי כן מתיחס דווקא לעקבים סבירים

כי הוא נבע מהשאלה איך אמהות יורדות לגינה עם עקבים... רובינו לא באמת מהנדסות על הדשא בסטילטו..

 

[מיסיס מייס]

יש הבדל בין הגבהה של ס"מ של העקב לבין עקבים

של 5 ס"מ נניח מה שאורתופדים מתייחסים אליו כמומלץ זה ההגבהה של הס"מ, לא העקבים, לכן הבהרתי את הסוגיה...

 

[Jackie O]

לא חושבת שאנחנו קוראות להגבהה של סנטימטר

נעלים על עקב...

 

[ExNewYorker]

מה פתאום דיכוי?!?!??!

אני מאד אוהבת עקבים למרות שאני מודה שמאז שמתוקי נולד אני פחות ופחות הולכת בהם. פשוט פחות נוח לי (מה גם שגרים קומה שלישית בלי מעלית ולפעמים רוצה "ידיים ידיים"

). אני חושבת שאם להתלבש בצורה מסוימת עושה לך טוב - זה מה שחשוב!! . ולהבהרה: זה לא חשוב *מה* נותן לכל אחת ואחת להרגיש נשית וטוב עם עצמה - מה שחשוב זה שזה קורה. לכן, גם אם נעלי בירקנשטוק, קרוקס וכיו"ב נותן לך הרגשה טובה - זה מה ששווה! וזה אינדיבידואלי לגמרי.

 

[efratcn]

בטח דיכוי (ואני תמיד על עקבים)

 

[efratcn]

בורח לי באייפון

אחפש חומר שיש לי בעניין. מרתק. מדבר על איך עקבים גורמים לנשים לצמצם את תנועתן במרחב ואת ההשלכה הפוליטית שכרוכה בכך. ואין בי טיפת שיפוטיות אגב. אם זה משתמע מדבריי אז זו ממש לא הכוונה. אני תמיד על עקבים

משלימה עם הדיכוי

 

[מיסיס מייס]

את מודעת לכך,

וזה מה שחשוב. מודעת שזה דיכוי, אבל בוחרת מרצון לנעול אותם, וזה בסדר, עיניין של טעם

 

[יוליק12]

שוב אגיד שאני לא מסכימה

כי יש ימים שאני עם עקבים ויש ימים שלא, אז אני בוחרת להיות מדוכאת רק בימי חמישי? וכן, יש לא מעט ימים בהם אני לא רואה אף אחד בעבודה, או שבאים אלי לקיוביק אני יושבת אז בכלל לא רואים מה אני נועלת. ואגב, יש לי אפשרות לעבוד משרה מלאה ואני משתדלת שלא.

 

[בלה ואוזה]

את לא מבינה את הפואנטה.

כי את מסתכלת על זה מנקודת ראות של אישה סדנת 2012 שיכולה כרגע לבחור אם כן או לא. בראייה יותר רחבה - אם עקבים מגבילים את התנועה של האישה. גורמים לה להיות איטית יותר ואולי עם פחות יכולת לברוח אז זה דיכוי כמו שמחוך זה דיכוי כי הוא מגביל תנועה. וזה כמובן לא אומר שאת אישית מדוכאת כי בחרת בעקבים או במחוך.

 

[אות ועוד1]

בקיץ אני בד"כ עם כפכף שטוח לגמרי, פליפ-פלופ,

ובסוף כל יום הרגליים שורפות לי, בחורף לעומת זאת אני עם עקבים (3-5 ס"מ) 90% מהזמן, גם בשיטוט של שעות בקניון. פיזיוטרפיסט שדיברתי איתו אמר לי שאני חייבת עקב קטן, ודווקא הסנדלים השטוחים לגמרי הם אלה שגורמים לי לכאבי הרגליים. ואכן מצאתי לי סנדלים נוחים (קמפר) עם עקבים (3 ס"מ) ובימים שאני נועלת אותם הרגליים לא כואבות לי.

 

[סימןשאלה1]

אני מסכימה עם עניין הדיכוי, כלומר במקור

שככה הדברים התחילו וככה התפתח אידיאל היופי הזה. אני מתה על עקבים. ובאמת אם כבר דיכוי, הבעיה שלי היא שאני בחורה גבוהה, ועל עקבים אני ממש גבוהה ודווקא ההיפך קורה ובחורים ישראלים ממוצעים בגובה מרגישים נמוכים לידי ומסתבר שלהרבה יש בעיה עם זה (גם בעלי נמוך ובהתחלה זה הפריע לו כשאני עם עקבים, עם השנים הוא התרגל ואני פיתחתי כאבי גב אז מצאנו את האמצע חח)

 

[י טרומפלדור]

תלוי כמה את קיצונית.

אני חושב שכל מה שהוא לא בריא, ואנחנו משתפים איתו פעולה כדי למלא אידיאל חברתי, הוא חלק מדיכוי. מצד שני, לא תמיד רע להיות חלק מהמערכת, ושריפה של כל מה שהחברה דורשת או שואפת אליו אינה דבר בריא במיוחד. האמת, כרגיל, היכנשהו באמצע. כל עוד ההתנהלות של האדם אינה קיצונית, הוא ייחשב נורמלי. רוצה דוגמא אחרת? - כנסי לפורום פמיניזם, ותקיאי. כרגע יש שם, למשל, שרשור שמצדיק ומריע לרצח של הד"ר לכימיה, כי הוא (ולא שזה בסדר) הזמין זונות.

 

[efratcn]

למה להקיא?

לתפיסתן, כמו פושע שבא על עונשו. מי היה מעניש אותו על הזניה? אף אחד. דם הזונות מותר וזהו דם הנשים כולן. הזונות הן הנחותות ביותר מבין הנשים שמנוצלות ומדוכאות. האחרונות לקבל הגנה חוקית וחברתית. גם באונס זה כך. נאנסת בפרדס תקבל יותר אמפטיה ממי שנאנסה בדייט ראשון. אז אם יש היררכיה באונס, ואם יש מי שתופסות זנאים (צרכני זונות) כאנסים וכפושעים, ואם אין חוק שאוסר זאת, למה חוסר הצער על הירצחו הוא לא לגיטימי? (לא נכנסתי לפורום פמיניזם אבל מכירה את הקולות שלא מצטערים על מותו. אין לראות במה שכתבתי שום הבעת עמדה אישית מאחר וטרם גיבשתי לי כזו)

 

[י טרומפלדור]

אין לכך קשר לדם הזונות המותר.

אני בעד הפללת הלקוח, אני מתנגד לזנות באופן תקיף ונחרץ והניחוש שלי הוא שעשיתי למען שוויון במציאות הרבה הרבה יותר ממרבית הדוברות בשם הפמיניזם בפורום הקיצוני והמבחיל ההוא. איש זקן וערירי עשה מעשה שאני חושב שהוא פסול, מגונה, דוחה וראוי לעונש. הוא הזמין זונות. הן רצחו אותו בעבור 2000 ש"ח, ושרפו את גופתו. מי שמביע תמיכה והבנה לרצח כל כך נתעב, הוא אדם לא מוסרי. לא פחות, לא יותר. ואין לכך קשר לדם הזונות המותר.

 

[צפלולית9]

הוא עשה מעשה פסול

כזה שראוי לגינוי, אכיפה ושפיטה. אבל עשיית צדק עליעה להעשות בין קתלי בתי המפשפט בחברה שלנו ולא ע"י ההמון. רצח הוא רצח הוא רצח.