עצמאות וילדים..

[אמא של ילדה קוראת]

עצמאות וילדים..

בגן של הבן התחיל לדבר על להיות עצמאי - זהו גן טרום חובה / חובה וכנראה גם לקראת יום העצמאות וגם בשביל הילדים שעולים לכיתה א' הנושא עלה. ואני תוהה - עד כמה הילדים של היום עצמאיים? עד כמה אנחנו מונעים מהם עצמאות מכל מיני סיבות אחרות מאשר המסוגלות שלהם (למשל, פחד שלנו)? ועד כמה אני כאמא מרוצה מהעצמאות של הילד שלי (כי גם ילד עצמאי מדי אולי זה לא טוב)?

 

[אמא של ילדה קוראת]

טוב, אני אתחיל לדון עם עצמי ../images/Emo13.gif

אני חושבת שאפילו שאני מודעת לעניין ומשתדלת, הרבה פעמים אני מעדיפה לעשות דברים במקום הילדים כי כך המטלות נעשות מהר יותר ומסודר יותר... למשל, לקפל כביסה, לשים בגדים מקופלים בארונות - אלו מטלות שילדות בנות 9 וחצי ושבע בהחלט מסוגלות להן, לא? לעתים אני עוזרת לבן להתלבש בבוקר כי זה יותר מהר ועד שהוא קם גם ככה יוצאת הנשמה....

 

[היידי אור]

בדיוק- העצמאות שלהם

לא תמיד מתאימה למה שאני צריכה באותו רגע, ומאוד יתכן שאני מונעת מההילדים את מה שמגיע להם בשם השעון המתקתק או חוסר הסבלנות שלי.

 

[פלג מים1]

אני מהמועדדות לעצמאות

האפרוח שלי, בוגר גן חובה - מתלבש ומתפשט לבד, מתקלח כמעט לגמרי לבד, מכין לעצמו קרונפלקס בבוקר עורך שולחן לצהריים ומפנה את האוכל בסוף הארוחה, כולל לנקות שולחן. עוזר במטלות קטנות - להביא חיתול, מגבון וכיוצ"ב. אני מאוד גאה ומתגאה, העניין הוא במה שוקרה מחוץ לבית, שם החששות שלי לא מופנים אליו אלא לעולם שאנו חיים בו היום, במיוחד בעיר. הוא היה רוצה ללכת לגן משחקים או לחבר לבד ואני לא מאפשרת. אין כבישים אך יש אנשים

 

[מחשבות]

שאלה טובה. כשהיו קטנות ובגיל בשנתיים שלוש

פיתחו פתאום עצמאות וטעם אישי בלבוש זה היה נורא. פתאום הכל היה מלחמה. היום אני מעודד את זה בגדול משום שאני כבר עייף. רוצה שתעשינה כל דבר שהן יכולות בלי לגרום נזק מיותר.

 

[אתי77]

עצמאות...

אני מנסה לעודד עצמאות בכל דרך אפשרית... בבוקר, נדב (כיתה א ) לוקח לבד את אחותו (בת 4) לגן [אני עומדת ליד האוטו ומסתכלת רק שלא יחטפו לי אותם

] לפעמים גם מוציא אותה. אחרי חוג שחיה, הוא דואג שהיא תתיבש ותתלבש. יש לנו סיסמא בבית, שמה שהם יכולים לעשות בעצמם, אני לא עושה להם. נראה לי שאת הדחף הזה לעצמאות, הא פשוט מהעובדה שאני רוב שעות היום עם שלושתם בבית, אז לא חסר לי עבטדה גם ככה

 

[אמא של ילדה קוראת]

עלית על אחת הנקודות שאני כל הזמן חושבת

עליהן... "רק שלא יחטפו לי אותם" - זה בדיוק זה... אם לא היתה המחשבה הזו (או מחשבות דומות לה) אצלי לפחות הגדולה והסנדויצ'ית היו עושות לבד הרבה יותר. אני חושבת שילדה בכיתה ד' וילדה בכיתה א' יכולות מבחינת היכולות שלהן ללכת לבד לגן משחקים או לחברות או לספריה... רק אני לא נותנת להן - בגלל הפחד שלי (שאי אפשר להגיד שהוא לחלוטין לא מוצדק, נכון?)

 

[אתי77]

לצערי...כן

גם אני אומרת לעצמי, נכון שהסיכון ממש אבל ממש נמוך...אבל יש דברים שלא מסכנים...

 

[פיצפונת77]

את לא לבד, האמת נראה לי שאתן להם ללכת לבד

ברחוב רק בגיל 18...... אני הלכתי לבד לביה"ס בכיתה א' ואז לא היו גשרים מחברים וכל מיני טריקים כדי לא לחצות את הכביש, חציתי מספיק כבישים ואפילו מסילות של חשמלית בדרך למכולתת וכרגע בשום פנים ואופן לא יכולה לדמיין את בתי (בת שש החודש...) הולכת לבד לפחות עד גיל 9. אולי אני מגזימה, נראה.... האמת שחוץ מלהתלבש שהיא פשוט אוהבת, זה פינוק בשבילה כי בבוקר ממש קשה לה, היא מאד עצמאית.