עצלנות או תירוצים
שאלה אליכם: ככה, קצר הסיפור - אחרי שלושה התקפים טוני קלוני, ניסיתי 4 תרופות שונות לפרכוסים ולפני שבעה חודשים החלטתי להפסיק לקחת נוגדי פרכוסים.
אני לא מצליח להתרכז וללמוד. הזיכרון שלי נפגע, אבל לאט לאט חוזר לעצמו, אבל פשוט אני לא מצליח לשבת ללמוד. אם הצלחתי לשבת, אני סובל אח"כ מכאבי ראש איומים אחרי שישבתי נניח 4 שעות במקרה הטוב וכמובן שלא ברצף. אחרי שעתיים (גם לא ברצף) אני לא מצליח להתרכז עוד.
תמיד היו לי בעיות פה ושם של קשב וריכוז אבל לא כמו עכשיו. לפני הסיפור, אני הייתי יושב ולומד ביום קרוב לשמונה שעות (גם לא באצף) אבל ידעתי שאני צריך לעשות את זה והייתי עושה. עכשיו אני כאילו דוחה את זה עוד ועוד, וקשה לי להתרכז. נוירולוג אמר לי "שזה לא יכול להיות מהתרופות שלקחתי כי הן כבר לא במחזור הדם" אז אני שואל את דעתכם: אני ככה מאז כל עניין האפילפסיה. האם זה אני עצלן ותפסתי טרמפ על עניין האפילפסיה כתירוץ, או שפשוט מדובר במשהו שנגרם כתוצאה מהפרכוסים ומהתרופות שלקחתי?
שאלה אליכם: ככה, קצר הסיפור - אחרי שלושה התקפים טוני קלוני, ניסיתי 4 תרופות שונות לפרכוסים ולפני שבעה חודשים החלטתי להפסיק לקחת נוגדי פרכוסים.
אני לא מצליח להתרכז וללמוד. הזיכרון שלי נפגע, אבל לאט לאט חוזר לעצמו, אבל פשוט אני לא מצליח לשבת ללמוד. אם הצלחתי לשבת, אני סובל אח"כ מכאבי ראש איומים אחרי שישבתי נניח 4 שעות במקרה הטוב וכמובן שלא ברצף. אחרי שעתיים (גם לא ברצף) אני לא מצליח להתרכז עוד.
תמיד היו לי בעיות פה ושם של קשב וריכוז אבל לא כמו עכשיו. לפני הסיפור, אני הייתי יושב ולומד ביום קרוב לשמונה שעות (גם לא באצף) אבל ידעתי שאני צריך לעשות את זה והייתי עושה. עכשיו אני כאילו דוחה את זה עוד ועוד, וקשה לי להתרכז. נוירולוג אמר לי "שזה לא יכול להיות מהתרופות שלקחתי כי הן כבר לא במחזור הדם" אז אני שואל את דעתכם: אני ככה מאז כל עניין האפילפסיה. האם זה אני עצלן ותפסתי טרמפ על עניין האפילפסיה כתירוץ, או שפשוט מדובר במשהו שנגרם כתוצאה מהפרכוסים ומהתרופות שלקחתי?
