עצירת טיקים?!

[אדמונית ללא]

עצירת טיקים?!

זאת שוב אני... עדיין בהיסתגלות למצב שמתי לב שהילד שלי כאשר הוא נמצא בחברה כמו בבית הספר <שאלתי את המורה< וביום שבת כאשר חגגנו לו יום הולדת עם עוד 5 ילדים קרובים ביום כייף באחד הקניונים <שזה טרנד חדש> הוא עוצר את הטיקים שלו וכמעט אין לו טיקים אבל...כאשר הוא מגיע הביתה הוא פורץ את כולם בבת אחת וזה נמשך המון זמן עם הרבה סבל מצידו ומצידנו איך להסביר לילד בן 8 שזה לא טוב ?? שאלתי אותו לפשר העניין והוא ענה לי "אני לא רוצה לעשות אותם לידם וזהו!! אוףףף

 

[mazy]

עצירת טיקים..../images/Emo27.gif

התופעה שאת מתארת מאד מוכרת ונפוצה. זה מאד טבעי והגיוני שהילד ירצה להתאפק, או ינסה , בכל אופן, לא לשחרר את הטיקים כאשר הוא בחברה, וסביבו אנשים זרים, וישחרר אותם בבית , במקום בו הוא מרגיש נוח, מבלי שיעירו לו או שזה יראה מוזר בעיני אחרים. אני חושבת שזה עניין אישי שלו, ואם הוא מסוגל להתאפק ולתת דרור לטיקים רק במקום בו הוא מרגיש בטוח, אל לך ללחוץ עליו. הם לומדים "לנווט" בתוך העניין. אולי עם הזמן ירגיש נוח וחופשי גם ליד חבריו וזה לא יפריע לו, והוא לא ירגיש צורך להתאפק. אל לך ללחוץ עליו. אני זוכרת שניסיתי לשכנע את בני להסכים לסידור כזה, שיוכל לצאת מן הכיתה כשירגיש שאינו יכול להתאפק יותר, כדי שיוכל לשחרר את הטיקים, אך הוא לא הסכים לכך. אני חושבת שצריך לתת להם לזרום עם העניין. הם יודעים מה הכי טוב עבורים. אנחנו רק צריכים להיות שם, בסביבה, למקרה הצורך.

מזי.

 

[mazy]

עבורים=עבורם

 

[אדמונית ללא]

מזי תודה על התגובה אבל הילד כל כך

סובל בבית עם ריבוי הטיקים עד שהוא מתחיל לבכות במיוחד הקול הווקאלי ודורש ממנו הרבה אנרגיה להוציא אותו

 

[שביק]

אדמונית יקרה, ידוע שכאשר "מתאפקים"

פרק זמן, אחר-כך "משלמים ריבית" ע"י טיקים מוגברים. לדעתי, כדאי ללמדו לקבל את עצמו כפי שהוא עם הטיקים, לאהוב את עצמו, וללמד את סביבתו שככה הוא. כל האנרגיה שהוא מוציא על הסתרה,עולה לו ביוקר וחבל. את מוזמנת ליצור איתי קשר טלפוני 09-7408478 במהלך אחה"צ או הערב. שמי בת-שבע, יו"ר עמותת א.ס.ט.י. (טוראט) בישראל.

 

[אדמונית ללא]

תודה בת-שבע ואכן אצור איתך קשר

יש לי המון שאלות תודה

 

[הפרפר של נופר]

עצירת טיקים...

זו חלק מההתמודדות עם הטיקים. כדאי שתתני לבנך להתמודד עם הטיקים בצורה שהוא רואה לנכון. גם אני לא מסוגלת לתת לטיקים שלי לפרוץ בחברת אנשים עקב אי נוחות. אפילו בבית אני משתדלת לשמור אותם לעצמי. אם תלחצי עליו לפרוק את הטיקים גם בחברת אנשים, ייתכן מאוד שתגרמי לו ללחץ מיותר, שיגרום לטיקים מוגברים יותר. וכמו שמזי אמרה, תעשי הסכם עם המורה ועם הבן שלך, כל פעם שהוא ירגיש שהוא לא מסוגל להתאפק, שייצא לשירותים. (גם לי היה הסכם כזה ביסודי) נופר.

 

[השגיא]

לפני די הרבה זמן כתבתי כאן

על כך שחשוב מאוד ליצור עבור הילד את "המקום הבטוח", המקום בו הוא מרגיש בנוח לעשות את כל מה שלא נוח לעשות ליד אנשים אחרים. אגב, זה נכון עבור כל אדם ובוודאי עבור ילד עם טוראט. די מדהים בעיני שהוא מסוגל להתאפק כ"כ הרבה זמן... אם כי אני מתארת לעצמי כמה זה קשה אח"כ כשצריך לשחרר הכל.. אני מצטרפת להמלצתן של מזי ונופר. תני לו לנווט את דרכו בבעיותיו. הוא יודע טוב מכולם מה טוב ונכון עבורו. ובו בזמן כדאי לתת לו הרגשה טובה כשהוא משחרר את הטיקים. הרגשה של תמיכה וקבלה. אם תתני לו לחוש בנוח, הוא יבין שזה באמת לא נורא כל הטיקים האלו.. אבל אם הוא מרגיש שזה מלחיץ אותך, זה יחזק את הרגשתו שכדאי לשמור את הענין הזה לבית בלבד.. בהצלחה גלית

 

[ש ל י ק]

מסכימה מאוד עם דברייך

ואני יכולה לומר לגבינו שאנו לא מתייחסים בשום אופן לטיקים שלו... יותר מזה כששאלו אותו בשניידר איך הוא מתמודד עם הטיקים שלו אז בתחילה הוא אמר שאין לו טיקים והמאבחנת לחצה ואמרה לו שזה נראה לעין אז הוא ענה לה "אז מה" והיא המשיכה אם זה מפריע לו או ילדים לועגים לו וכו' הוא ענה בשיא הרצינות שזה בכלל לא מפריע לו ומה פתאום שילדים יצחקו עליו הילדים חברים שלו וחברים לא צוחקים או לועגים לחבר. אדמונית יקרה אני אומרת לך ורק מנסיוננו כמה שלוחצים או מסתכלים בהם בזכוכית מגדלת הם יותר מטייקים ואף נלחצים. מאוד מבינה את מצוקתך גם אני הייתי שם תתני לו תמיד את ההרגשה שהשד לא נורא ואפשר לחיות בשלום עם התסמונת ובעיקר תסתכלי ותחזקי את הצדדים החיוביים שלו כך הוא גם לא יהיה מתוסכל. זו דעתי האישית בכל אופן.

 

[חיוך נצחי]

לעצור או לא לעצור../images/Emo35.gif

קראתי את כל השרשור ותגובת שליק שכנעה אותי לשתף. בני אובחן לראשונה ע"י הנוירולוג כשהיה בן ארבע+, כ-ADHD מאוד היפרי.. בגיל 7 בערך, החלו טיקים. באחת מבדיקות המעקב אצל הרופא, אמר שלילד כנראה טוראט +ADHD והפרעת התנהגות. לאורך השנים היו תחלופות של טיקים. ממש מאז אותה בקורת אצל הרופא, הבנתי שעם הטיקים נצטרך לחיות, הודעתי לבעלי שעל הטיקים לא מעירים. הם חלק ממנו וזהו. הם אכן לא היו נושא. מדי פעם, כשהיה טיק חדש, היה הילד שואל- אמא מה זה? הייתי מסבירה בפשטות כי זה טיק. כמו הטיק הקודם, רק שונה קצת. קיבל בהסכמה את ההסבר, כפי שבא וזהו. לפני מספר חודשים, לאחר צמיחה פתאומית ומסיבית, פרצו שוב התפרצויות הזעם ובאה תקופה איומה. עבר אבחון מחודש, הגדלת מינון הריטלין והתחלת ריספרדל. הטיקים בשנה האחרונה אף החמירו,בשל הלחץ בו היה נתון. שאלנו,בדקנו וקיבלנו אישוש לאבחון של אותו נוירולוג. אז גם למדתי לדעת, כי היו לו הרבה טיקים, שלא התייחסנו אליהם כטיקים לאורך השנים. פשוט לא ידענו שזה טיק. הטיקים לאחרונה הם בפנים, מעין חיוך. אז אנחנו מתבדחים ומחייכת אליו חזרה. איזה טיק נחמד יש לי הוא אומר.... וטיק ווקאלי שהיה, הציק לו, אבל קיבל אותו כמו שהוא. גם ממנו עשינו בדיחות, למרות שהציק לו מעת לעת. הוא מודע למצב. יודע מה יש ומה אין. זה לא משנה את המצב, לא משפר אותו, אבל הקבלה המוחלטת של סביבתו הקרובה, ההתייחסות כולה- כן משפרים עבורו את ההתייחסות לעצמו ולליקויים שלו. ולא חסרים לו ליקויים בחבילה הנאה שנתנו לו הגנים. המעט שלנו, זה לקבל ולהכיל בלי גבול. לאט, זה מחלחל אל הילד/הנער, הלחץ פוחת והוא חי עם עצמו בשלום. רציתי לאמר רק את מה שאמרה שליק, אבל...

 

[ש ל י ק]

חיוך נצחי שמחה לראותך כאן../images/Emo24.gif

ולשתף אתכם שגם חיוך נצחי עזרה לי מאוד בפורום ADHD...

 

[חיוך נצחי]

../images/Emo51.gifשליק../images/Emo140.gif

משוטטת כאן די הרבה, למרות שבשקט,בשקט

תמיד ה-ADHD נראה לנו ראשוני ומפריע לתפקוד, הטיקים -גם כשהיו מציקים, לא הפריעו לתפקודו. לכן, גם ההתייחסות שלנו לאבחון הנוירולוג אז, היתה מינימלית. במחשבה לאחור- אני שמחה שכך. אני בטוחה כי אילו היינו נלחצים - היה מטריד אותו יותר.

 

[תיקי וזיו שגן]

שמחה ששיתפת אותנו ../images/Emo8.gif

לצערינו ישנם עוד לא מעט ילדים עם אבחנה של ADHD שבהמשך מתברר שיש תוספת של טוראט...

 

[אדמונית ללא]

אני מוקפת באנשים כל כך חמים וטובים

פה ובפורום ADHD שעוזרים לי לאורך כל הדרך הקשה הזאת תודה לכם חברים שאתם קיימים

 

[אילנה אמא של שי]

../images/Emo24.gif

 

[ריניהיחידי]

../images/Emo24.gif

 

[סמדר 21]

תני לילדך

לזרום כמו שהוא רוצה הוא יודע בדיוק מה טוב לו זה החלטה שלו איפה להרגיש יותר בנוח. זה גם מראה על בריאות שבבית הוא מרגיש יותר בטוח ונוח. הילדה שלי בת 8 היא גם רק בבית מתפרצת.ואצלנו היום לימודים הוא ארוך היא בפירוש אומרת שבבית הספר היא מתביישת להתנהג כך ושהיא מתאפקת זו בחירתה וזכותה.