בציר הזמן והאור בית הורי לצד הדרך שביל טרה-רוסה מחוסה צמחיה והלאה, שדה קוצים פתוח לשקיעה בין ערביים צלילי צחוק ילדים רגעי אביב קרירים ניחוחות מתוקים השסק הענק בפרותיו הפסטל צהובים ריח מתוק מעורב בטעם צוף פרחים דברים פשוטים את הרהוריי מלווים זכרונות ילדות רחוקים חג שמח ואביבי
אז ככה באמצע שעריה מה הוא (סבא שלי ז"ל) לא גידל שם... היה לנו שסק מאחורי הבית הקני סוכר הענק היה ליד הגת תפוזים עם דם (נשמע
אבל טעים חבל"ז) והמנגו העסיסי (אפשר היה לאכול עם הקליפה מרוב שהוא היה מתוק) חוץ מהכלות המהממות והקקטוסידה המהממת שהיה לו שם המוזר זה שעם פטירת סבי הכל פשוט לאט לאט דעך ונעלם עד שלא נשאר דבר
לאורך החג תהיה שם חגיגת מחווה לבירה נשר...כל ערב. (לילינבלום 17, למי שלא מכיר, למי שלא יודע, למי ששותה בירה בפסח). אסוציאציה שכזאת.... כל אחד והנוסטלגיה שלו
אתם בתפוז ראשי...אז באתי... כאן אין עצי שסק אולי בגלל שקר מדי בעעעעעעעעעעעע כשהייתי קטנה מאחורי הבניין שלנו הייתה גדר לבית פרטי (מי בונה בית פרטי בין בניינים???) הייתי גונבת קלמנטינות דווקא, נחתכת מהגדר העיקר להגיע לקלמנטינה הכי יפה... את השסקים שהיו בחצר עצמה היה גונב לי השכן הפושע שלי....טוב...הוא היה קוטף אותם ואני הייתי מתחננת שיתן לי קצת מי מביא לי שסק