עצות

[FreshStart7]

עצות

כמו רבים אחרים (אני מתאר לעצמי), לא חשבתי שאגיע לכתוב במקומות כאלה. נשוי 6 שנים עם שני ילדים. המצב החמיר מאוד לאחרונה וקרוב מאוד לסיום. אחרי שנים שנינו הבנו שפחות או יותר מההתחלה לא היה משהו אמיתי בינינו והכל נמשך על אוטומט במהלך השנים. אם כבר, במהלך השנים הייתי בטוח שזה יבוא מצידי. שנינו תרמנו במהלך השנים וישנן סיבות רבות למצב, אמנם לא משהו קיצוני ברמה של אלימות/בגידה (עד כמה שידוע לי). אבל, כפי שקורה פעמים רבות, התמונה התהפכה. אני מוכן לעשות הכל כדי להציל את זה היום. אני לא יודע אם מדובר באהבה, אבל המצב כואב לי בצורה קיצונית. אני מרגיש שיש לי חור בחזה ופשוט לא מצליח להכיל את הכאב. עד לפני זמן מסוים היא הייתה מוכנה ללכת לטיפול זוגי, אבל היום אני מרגיש שהיא התנתקה לגמרי ורק רוצה לסיים את זה. השבוע אמורים להתחיל להחליף טיוטות בין עו״ד. מניסיון, יש מישהו שהגיע כ״כ קרוב והצליח לסובב את המצב??

 

[שילה1]

לא תוכל להחזיק בה למרות רצונה .תוכל לנסות

להציע טיפול/יעוץ זוגי או לסיים הכל בדרך נאותה,בגישור.
אין קסמים ואין להחזיר את העבר.זה מה שיש.

 

[סתוונית333]

אני מבינה שאתה מתחרט על הליך הגירושין

ולדעתי זה בגלל שפתאום הוא נהייה ממשי בשבילך (השבוע אמורים להתחיל להחליף טיוטות בין עו״ד.)
ובעקבות כך אתה גם מצטער שלא עשית מספיק כדי לנסות לשקם את הזוגיות ופעלת למען הפירוק באופן אימפולסיבי וללא שיקול דעת מעמיק .

אלה הנתונים היחידים שסיפקת כאן עליך ועל אשתך כתבת שהיא מעוניינת לסיים את הנישואים . פרט נוסף שציינת היה שמלכתחילה הקשר ביניכם לא היה משהו ושהחיים שלכם התנהלו על אוטומט .

על סמך מה שכתבת אני יכולה לשער 2 דברים ::
1.או שאולי קיבלת רגליים קרות כי פתאום חדרה ההבנה להכרתך שהפנטזיה להתגרש הופכת למציאות ואתה לא באמת מוכן לכך וזו גם הסיבה שאתה מתבלבל בין החשש מפני הפירוק ובטעות מחליף אותו באהבה כלפיה.

2.או שלמרות היחסים הטעונים ביניכם ושנייה לפני הסוף גילית שאתה כן אוהב אותה ומעוניין להציל לפני שיהיה מאוחר מידיי.

אתה היחידי שיכול לתת תשובות לעצמך ולפעול על פיהן. העצה היחידה שאני יכולה לתת לך שאם אתה אכן אוהב אותה ורוצה לנסות לשקם את הנישואים שלכם , אז זו לא בושה לספר לה על רגשותיך כלפיה ולבקש ממנה שתיענה להזדמנות שאתה מציע לה.

 

[שילה1]

ויש גם 3.אתה פוחד להתחיל לחיות בגפך

עם כל עול המזונות וחלוקת הרכוש.
טבעי לחלוטין.המשבר התחיל.

 

[קרן השמש2]

אישה אף פעם לא סוגרת את לבה באיבחה,

תיארת שנים רצופות כאב וחוסר עניין בה; כשההערה בסוף הפוסט מרמזת שהיא כן היתה מוכנה או לפחות אוהבת אותך. מסתבר שהיית מודע לכאב שהיה שם אך משום מה בגלל שהרגשת הדומיננטי והחזק - שמת אותה בצד והמשכת לפצוע אותה או גרוע מכך להתעלם ממנה. גם אם הטעויות היו הדדיות כפי שציינת.
נשבר לה לכאוב וכנראה בו בזמן שדעכה, גם נסגר לבה גם אם לא רצתה בכך, הרי מנטאלית היית במקום אחר וגמלה בה כנראה לבסוף ההחלטה לסגור הכל וללכת.
אין פה צודקים, יש פה טעות.
השאלה היא האם אתה זוכר באיזו נקודה החל הכדור שלג להתגלגל.
מה הכי כאב לה והתעלמת ממנו, ומשם תמשיך.
אין פה קסמים, יש כאן בניה מחודשת של קשר. לבנות יסודות חדשים של אמון, כבוד ותקשורת.
אהבה היא רק התוצאה. היא אף פעם לא נמצאת שם בפני עצמה.
רק אתה יודע מי היא ומה יכול לגרום לה להקשיב לך.

 

[FreshStart7]

צודקים

כולכם צודקים לגבי הסיבות של התחושות הקשות. זה ערבוב של הכל.
מה שבטוח, תמיד הרגשתי שאני אדם מאוד לא אמוציונלי ובחיים לא תיארתי לעצמי שאני יכול להגיע לתחושות בעוצמות כאלה, לכאב כזה, כאילו אין אוויר.

בטח ובטח שלא חיפשתי אשמים והחלק של שני הצדדים כאן שווה.
שני הצדדים טעו הרבה והתהפכו הרבה בחודש-חודש וחצי מאז שהחל המשבר.

אחרי שיחה נוספת היום, הבנתי את רמת הנחישות של הצד השני וההחלטיות שקיימת לסיים את זה.
לצערי, כרגע שום דבר לא ישנה את המצב מלבד החלטה שלה שהיא רוצה לנסות פעם נוספת.
מה שבטוח, לדעתי הטעות שלה היא במהירות שהיא הולכת לפן המשפטי ולסיום. אני מבין שיש תחושות קשות אצלה וכמובן שהתחושות קשות גם אצלי, אבל לדעתי יש לא מעט מקרים בהם זוגות שעשו פרידה ארוכה ללא גירושין, החליטו לבסוף לנסות שוב.
חבל לי שהיא לא מוכנה לזה לפחות.

בכל מקרה, תודה לכולם על המענה והייעוץ.

 

[קרן השמש2]

אמרת שזה נסחב שנים,

אז למה אתה מצייר אותה פזיזה? כי לא נשמע שזה כך בכלל.
תקרא לאיזו קטנה עשית אותה בזמן שהייתם יחד.
לא מובן מדוע אתה מזלזל בה כל כך.

 

[FreshStart7]

לא מבין

ממש לא מזלזל ולא עושה אותה קטנה.
שנינו אחראים באותה מידה למצב לאורך השנים. כל אחד טעה ופגע בצד השני. ממש אין פה עניין של פגיעה של צד אחד בצד שני ובעקבות כך החלטה להפרד.
בתחילת המשבר שנינו החלטנו לנסות קצת זמן לבד. רק שלאחר מספר ימים אני הבנתי שלדעתי זה קל מדי לפרק ככה וכדאי לנסות.
הפזיזות שלה זה בזה, כי למעשה עבר משהו כמו חודש מאז שהתחיל ממש המשבר של דיבורים פרקטיים על פירוק. במקרה שלנו, משפחה עם 2 ילדים קטנים, לדעתי כדאי למצות את כל הפתרונות האלטרניטיביים לפני שמגיעים לפתרון הסופי.
אבל, שוב, כמו שרשמתי ולצערי, כרגע זה כבר לא בידיים שלי.

 

[מפלצת או ילדה]

אתה יודע

לפעמים להגיד 'שנינו אחראים', זה בעצם כסת"ח כזה כדי לא לקחת אחריות כלל. כי כשזה מתחלק לשניים זה נחמד כזה, לאגו. וגם מאפס את מאבק הכוחות, שחלילה היא לא תנצח אם תקח אחריות על החלק שלך, מבלי לרוץ לתבוע את שלה.
וככה פתאום מגלים שהמאבק הוא יתום - כולם תרמו שייווצר אבל אף אחד לא לוקח עליו אחריות מנהלית. אבל גם זה כנראה יחטא למציאות שלכם, והספירה שלך את הזמן 'מלפני חודש' גם היא מסלפת את מצב הדברים,
כי הרי שהמשבר ביניכם התחיל הרבה הרבה לפני חודש וחצי. לפני חודש וחצי הוא הגיע מבחינתה לישורת האחרונה בה הסירה מעליה את האחריות ליתום <או מה שנקרא - הגיעו המים עד נפש>.

אני יכולה רק לנחש שכשהיא ניסתה בכל מאודה להגיע אליך היית מאוד שקוע <כי אתה עדיין> בטקטיקת 'אבל גם את', שמטרתה הייתה לשתק את הקונפליקטים מלהיפתר. וכשהציעה טיפול זוגי אז גם אליו סירבת ללכת מחשש לשובר שוויון.
אז בגדול אתה חווה עכשיו את הקצה אליו מגיעה כל מערכת יחסים כשמותחים לה את החבל יותר מדי. לא כיף, לא נעים, הרגשה של 'הפסד' כי 'וואלה מה יש לה זאתי, קצת קשה אז נשברים?'
אבל זה שכר לימוד הכרחי שאתה חייב לשלם כדי ללמוד שבניסיון לנצח את המאבק מפסידים את הזוגיות והמשפחה, ומי שחפץ בשני אלה מוטב לו להוקיר את מה שיש, ולשמור על הקיים אונליין, ולא להזדעק כשהדייסה כבר נשרפה.

בהצלחה בגירושין ונקווה שלא חרבנת יותר מדי בנפשה <במסגרת ה'שנינו אשמים במצב'> ושהיא תהיה הוגנת דיה להיפרד כידידה ולא כשונאת.

 

[FreshStart7]

אחרי עוד יום רע

באמת שלא דמיינתי שזה יהיה לי כל כך קשה ושאני ארגיש תחושות כאלה קשות.

כבר מתחילות מחשבות על העתיד והאם מתישהו אוכל למצוא זוגיות נורמלית, בהתחשב במצב שלי ... גרוש, בן 29 +2 ...

 

[אייבורי]

ומה אתה עשית בשביל מדינה ?

כלומר את הכאב אני מבין ואפילו מאמין לך

אבל מה אתה עשית עד היום ?
איך אתה תרמת למשבר?
איך אתה מתנהל עכשיו מעבר לתקווה שהיא תתחרט ?

 

[FreshStart7]

למה

יש תושה מכל התגובות כאילו האישה היא הצד הנפגע.
לא מצליח להבין את זה.

לא, להגיד שנינו אשמים באותה מידה זה לא כסת"ח, זו המציאות. הסיבה היחידה שרשמתי את זה זה כדי להיות קורקטי. האמת היא שלדעתי (מן הסתם) היא תרמה לזה הרבה יותר וכמובן שיש לי את הטיעונים שלי.

אבל עכשיו זה כבר לא חשוב. כשהיא הגיעה כבר לשלב האחרון, עשיתי פחות או יותר הכל. שיחות, נסיונות לשכנוע, לנסות לתכנן איזה סוג של טיול לחו"ל כדי להצית מחדש. כלום לא הולך. היא החליטה וזהו.
לאור המצב שלה, אני מנסה כרגע לחזק את עצמי במהלך היום, אבל יש המון נפילות של מחשבות על כל השנים שעברו ודאגות לקראת השנים הבאות.

כמה שזה נשמע משפט דרמטי ומתוך סרט, לפעמים מרוב שזה מרגיש מבלבל נוצרת תחושה של ערבול, כאילו זה חלום. הכוונה כמו בחלום, ממש שנייה לפני שאתה מתעורר ושמח שזה היה רק חלום.

ולאור כל זה כבר עלו המחשבות על העתיד ... האם בחור בן 29 + 2 וגרוש יכול למצוא זוגיות טובה בעתיד (כמובן לאחר תקופה, שעכשיו נראית ארוכה, של החלמה)? ברור לי שבגדול התשובה היא כן. רק שהדרך תהיה קשה יותר כנראה ...

 

[אייבורי]

וואלה שתהיי בריא

עוד לא קברת זוגיות אחת ואתה טרוד בזוגיות הבאה שלך.

תשמע, יש מלא גרושים, חלקם הגדול מוצא זוגיות פרק ב

כזו או אחרת, רובם די מרוצים.

אני חושב שאחרי שנפנפת באוויר, וגרושתך החליטה
תן לה ללכת בשלום.
סגור איתה את פרטי ההסכם בנועם
סכום מזונות סביר
אם תגיע למשמורת משותפת, בכלל מוצלח.

ואל תדאג, אני בטוח שתהייה לך זוגיות עתידית מוצלחת.

 

[קרן השמש2]

מבלי לפגוע,

עם הגישה הזו שלך אפשר להבין מדוע היא לקחה את עצמה והלכה.
אתה "עושה ומכסה".
גרוש או רווק זה לא משנה, אתה לא יודע להיות בזוגיות.
אף אחד לא הציב אתכם במשפט, צריך לקרוא פשוט את הפוסט הראשון שלך כדי להבין שאתה רואה רק את עצמך בכל דבר. אתה אולי היום מבין טעויות אבל אי אפשר להתעלם מהמודעות שלך להתעוררות שקרתה רק כשהציבו אותך בעובדת הגירושים. וגם כשאתה מבין, אתה עדיין מתעקש שהיא לא בסדר; להוריד ממך אשמה.
ההתקרבנות הזו מיותרת. היא לא עוזרת לך ולרושם עליך.

 

[FreshStart7]

לא מחפש

לעשות רושם.
רשמתי את מה שאני מרגיש ואת מה שהיה.

אני גם לא מחפש להוריד מעצמי אשמה. אני מודע טוב מאוד שיש לי חלק במצב. הדבר היחיד שניסיתי להבהיר הוא שאני לא היחיד שהביא למצב.
איפה בדיוק ההתקרבנות כשנכתב שהאשמה היא חצי חצי? הכוונה היא פשוט ששני הצדדים אחראים למצב. משפט הכי תמים ושנכתב דווקא כדי להראות שאני לא מחפש אשמים ואני מבין ששני הצדדים טעו ופגעו.

יש איזו תחושה מהפוסטים שלך שעברת משהו דומה, או לפחות את מזדהה עם משהו מהדברים שלי ממקום אישי. מרגיש כאילו כעס אישי כזה ואת זה אני לא מבין.
לא מחפש לא להתמסכן ולא אשמים, אלא סתם עניין אותו לשמוע אם יש כאן אנשים שעמדו במצב דומה והצליחו איכשהו להפוך אותו. זה הכל!

 

[קרן השמש2]

כולם אומרים לך את מה שאני אומרת,

ואתה נטפל רק לפוסטים שלי. לבריאות!!
אני כן יכולה להזדהות איתה ולא בגלל מקרה דומה כזה או אחר אלא בגלל שבפוסט הראשוני כתבת שחור על גבי תפוז שהיא קמלה, ראית ולא עשית כלום. אדרבא, זה אף פעם לא הפריע לך ואם כבר חשבת אתה תמיד שפרידה תגיע מכיוונך.
כאילו, עד לאיזו מילה את רוצה להגיע שתוכיח את מה שאתה אומר ושוכח, כשהאחרים מגישים לך את זה ברציונל?
יש פה אישה שאף אחד אינו מכיר אלא אוסף נתונים יבשים; שהחליטה להתרחק מאותו בן זוג שאמר במו פיו שהיא שנים לא עניינה אותו ועכשיו בהצעת הגירושים הוא רוצה להפוך את המצב ומבקש מהקוראים עצות. אממה, בדרך הוא גם טורח לסתור את עצמו, לומר שקשה לו ומבקש עצות נוספות על פוטנציאל זוגיות עתידית.
כך ש...כן, מאוד קל להזדהות איתה.

אמרתי לך, אין פה צודקים. רק שהמצב שלה נובע מכל מה שהיא עברה בגללך. ראה פוסט מקורי שלך.
אף אחד לא יפתור שום דבר בהבנת נתח הטעות של כל אחד מכם. אלא שאנשים מסבירים לך שלפי תשובותיך אתה אפילו לא באמת מודע למי ומה שעשית. כל התשובות שאתה מחפש הם אצלך; לא אצלנו.
נו, שניכם טעיתם. מה זה משנה? מה זה פותר לך? כלום.

 

[קרן השמש2]

ואגב2, אתה נשמע חולמני ודרמטי,

כדאי שתתאפס ותתמקד במה שאתה רוצה בחיים.

 

[מיציפיצי1]

ת'אמת, אם ככה אתה מדבר

כנראה שעדיין לא כואב לך מספיק. כי כשיכאב לך באמת אז כל מה שתרגיש יהיה צער גדול על כאב גדול שהכאבת לה במשך שנים ואז אתה תייבב כמו תינוק ותבכה את הבכי הכי עמוק שלא ידעת בכלל שאתה יכול. ורק אחרי שתבין שאתה היית חרא לא קטן תוכל לסלוח לעצמך ולהתפייס עם עצמך ולהתחיל משהו חדש עם מישהי חדשה. ואם זה לא יקרה לך אז אתה כנראה עומד לפספס את ההזדמנות של החיים שלך להפוך למשהו טוב יותר. ואגב, אני לא כותבת את זה רק עליך, זה נכון כמעט לכל האנשים (כולל אותי) וגם לאקסית לשעתיד שלך (אבל זה כבר לא עניין שלך ולא קשור אליך כי לכל אחד יש את ההתמודדות שלו עם החרא הקטן שיושב לו בפנים)

 

[FreshStart7]

כבר קרה

כל מה שכתבת כאן כבר עברתי בימים האחרונים. תחושות ורגשות חדשות.

 

[סתוונית333]

לדעתי הכאב שלך משבש את החשיבה אצלך

ויתכן שאתה מפרש בצורה שגוייה את הלהיטות של אשתך לסיים במהירות את הנישואים .
מה שרואים מכאן לא רואים משם והכוונה היא שהרצונות שלכם מנוגדים כי בעוד שאתה רוצה להאט ולעצור את הגירושים היא דווקא מאיצה כדי לסיים אותם והסיבות כנראה שמורות איתה ואינך יכול לקבוע בשבילה שהיא טועה . על פניו נראה שהיא שלמה עם ההחלטה ופועלת לממש אותה .