עצות. בבקשה.../images/Emo190.gif
אמא אמרה לי היום שאנחנו יכולים לעבור לכיוון הערבה. שם ליד אילת. המצב הכלכלי לא משהו אצלנו ושם הציעו להם עבודות עם משכורת הרבה יותר גבוהה. שממש תשפר את המצב. אבל ממש. אני מוכרחה להודות- כסף והנאות זה אחד הדברים האהובים עליי. המצב החברתי שלי כאן בקנטים. עכשיו, אני צריכה להחליט. אני זו שתחליט, ככה אמא רוצה- בגלל שאני בגיל כזה שזה יכול להרוס אותי (נו, היא לומדת פסיכולוגיה). יש לי הרבה דברים להפסיד. ומלא דברים להרוויח. אני מאמינה שאם יש לי באמת חברות טובות אז אותן אני לא אפסיד. כי זה לא ישנה המרחק אם הן באמת חברות אמיתיות. יש את ריקרדו- הבנאדם שאני אוהבת שאפילו לא מסתכל עליי, אז אולי אני אפסיק לסבול
המוזיקה תמיד תשאר איתי (שזה הדבר הכי חשוב בעיניי). אביב תמיד ישאר איתי. האווירה תשתנה. אני מפחדת שהיא תהיה יותר גרועה. ואם בכ"ז אני לא אשתלב שם בחברה? אם גם שם ישנאו אותי? אפשר גם שנה ניסיון. אני חושבת שנלך על זה.. מה אתם אומרים
כי למרות הכל אני לא יודעת למה, זה גורם לי לבכות.
אמא אמרה לי היום שאנחנו יכולים לעבור לכיוון הערבה. שם ליד אילת. המצב הכלכלי לא משהו אצלנו ושם הציעו להם עבודות עם משכורת הרבה יותר גבוהה. שממש תשפר את המצב. אבל ממש. אני מוכרחה להודות- כסף והנאות זה אחד הדברים האהובים עליי. המצב החברתי שלי כאן בקנטים. עכשיו, אני צריכה להחליט. אני זו שתחליט, ככה אמא רוצה- בגלל שאני בגיל כזה שזה יכול להרוס אותי (נו, היא לומדת פסיכולוגיה). יש לי הרבה דברים להפסיד. ומלא דברים להרוויח. אני מאמינה שאם יש לי באמת חברות טובות אז אותן אני לא אפסיד. כי זה לא ישנה המרחק אם הן באמת חברות אמיתיות. יש את ריקרדו- הבנאדם שאני אוהבת שאפילו לא מסתכל עליי, אז אולי אני אפסיק לסבול
