למעלה מן הזמן
New member
עצות איך להתגבר......
רציתי לקבל מכם עצה אם זה לא קשה.... היתה לי השבת איזושהי נפילה מסויימת... אני כבר כמה ימים חולה ואני יושבת לי בבית בלי כח לעשות כלום עם עצמי וכל הזמן חיכיתי לשבת ועשיתי באמת השתדלות לצאת החוצה וללכת לבית כנסת כדי להרגיש באמת את האוירה של שבת וסוף סוף להצליח להתפלל כמו שצריך.... ובאמצע התפילה נאלצתי לצאת ולחזור הביתה כי ממש לא הרגשתי טוב... הקטע שמהרגע שיצאתי מהבית כנסת נפלה עלי מן עצבות כזאת ותרעומת כי הרגשתי שזה כאילו לא בסדר שאחרי שכ"כ התאמצתי כדי לבוא ולהרגיש קצת שבת אז למה ה' היה צריך למנוע ממני את ההרגשה הזאת? מה יצא טוב מזה שאני אמשיך לשכב לבד במיטה ? הרגשתי כמו איזה ילדה קטנה שבוכה למה עשו לי ככה....אבל פשוט הרגשתי ממש צער שלמרות ההשתדלות שלי כאילו מנעו ממני להרגיש אוירה של שבת. (עזבו שאח"כ גם הייתי עצובה על זה שאני עצובה בשבת....) אני יודעת שהכל זה מה' ואני מאמינה שהכל גם לטובה וכנראה שה' רצה ככה ושזה הכי טוב בשבילי.... רק שלפעמים כשיש לך באמת כונה טובה ורצון לעשות מצוה ולהתקרב לה' ופתאם קורה משהו שמאלץ אותך שזה לא יקרה אז קשה קצת שלא לשאול -למה? וקשה לראות את הנקודה הטובה...... אם למישהו יש איזושהי עצה, או משהו איך אפשר להתמודד כדי שלא ייוצר חוסר אמונה וכדי שפעם הבאה אני לא אפול שוב לעצבות חו"ש? שבוע טוב! בשורות טובות וגאולה שלמה לעמ"י בעז"ה! סיון
רציתי לקבל מכם עצה אם זה לא קשה.... היתה לי השבת איזושהי נפילה מסויימת... אני כבר כמה ימים חולה ואני יושבת לי בבית בלי כח לעשות כלום עם עצמי וכל הזמן חיכיתי לשבת ועשיתי באמת השתדלות לצאת החוצה וללכת לבית כנסת כדי להרגיש באמת את האוירה של שבת וסוף סוף להצליח להתפלל כמו שצריך.... ובאמצע התפילה נאלצתי לצאת ולחזור הביתה כי ממש לא הרגשתי טוב... הקטע שמהרגע שיצאתי מהבית כנסת נפלה עלי מן עצבות כזאת ותרעומת כי הרגשתי שזה כאילו לא בסדר שאחרי שכ"כ התאמצתי כדי לבוא ולהרגיש קצת שבת אז למה ה' היה צריך למנוע ממני את ההרגשה הזאת? מה יצא טוב מזה שאני אמשיך לשכב לבד במיטה ? הרגשתי כמו איזה ילדה קטנה שבוכה למה עשו לי ככה....אבל פשוט הרגשתי ממש צער שלמרות ההשתדלות שלי כאילו מנעו ממני להרגיש אוירה של שבת. (עזבו שאח"כ גם הייתי עצובה על זה שאני עצובה בשבת....) אני יודעת שהכל זה מה' ואני מאמינה שהכל גם לטובה וכנראה שה' רצה ככה ושזה הכי טוב בשבילי.... רק שלפעמים כשיש לך באמת כונה טובה ורצון לעשות מצוה ולהתקרב לה' ופתאם קורה משהו שמאלץ אותך שזה לא יקרה אז קשה קצת שלא לשאול -למה? וקשה לראות את הנקודה הטובה...... אם למישהו יש איזושהי עצה, או משהו איך אפשר להתמודד כדי שלא ייוצר חוסר אמונה וכדי שפעם הבאה אני לא אפול שוב לעצבות חו"ש? שבוע טוב! בשורות טובות וגאולה שלמה לעמ"י בעז"ה! סיון
))))))))) אשרינו מה טוב חלקינו!!! "אל תספור כמה פעמים נפלת-ספור כמה פעמים קמת" עבודת השם ית' זה כמו מגלשה יש לה ירידה ויש לה עליה אי אפשר לעלות ולכנוס בשערי קדושה בקלות כי ס"א מתגברת לכן צריך ליהיות עקשן ולזכור שכל מצווה שאנחנו עושים בעולם קיימת ועומדת לנצח נצחים וכל הארה כל נקודה טובה הקב"ה מתפאר בה "ישראל אשר בך יתפאר
