dragonfly017
New member
עצוב!
אתמול חלה ההזכרה לשתי בנות יקרות -לינוי סרוסי והדס תורג'מן ז"ל ואתמול כתבתי את השיר הזה לזיכרן (שלוש שנים): בין חומות של אושר ליגון אין זמן, אין אהבה ואין מקום לחלום והחיים פתאום הופכים לדימיון הבילבול משתלט על ההיגיון בין חומות של אושר ליגון. וילד קט יושב בצד אל הבילבול נשאב ואל חיכו מצמיד את הכאב שבתוכו תמיד יושב וממלמל בקול רועד אני אל האושר נולדתי ולא אל הכאב בין חומות של אושר ליגון אין זמן, אין אהבה ואין מקום-שבו הילד הקטן יפסיק לחלום. כל הזכויות שמורות לגילי וייס (C)
אתמול חלה ההזכרה לשתי בנות יקרות -לינוי סרוסי והדס תורג'מן ז"ל ואתמול כתבתי את השיר הזה לזיכרן (שלוש שנים): בין חומות של אושר ליגון אין זמן, אין אהבה ואין מקום לחלום והחיים פתאום הופכים לדימיון הבילבול משתלט על ההיגיון בין חומות של אושר ליגון. וילד קט יושב בצד אל הבילבול נשאב ואל חיכו מצמיד את הכאב שבתוכו תמיד יושב וממלמל בקול רועד אני אל האושר נולדתי ולא אל הכאב בין חומות של אושר ליגון אין זמן, אין אהבה ואין מקום-שבו הילד הקטן יפסיק לחלום. כל הזכויות שמורות לגילי וייס (C)