עצוב .
רוצה לשתף בחלום שחלמתי . כדי שתביני אכתוב במילים ספורות על הרקע לחלום. לפני שנתיים ושלושה חודשים , אימי לקתה בדום לב , מתה ועברה החייאה כושלת . שבועיים וחצי שכבה מחוסרת הכרה וכשהתעוררה ניכר שמוחה ניזוק באופן בלתי הפיך . לא אלאה בהמשך הסיפור הטרגי רק אוסיף ,שכיום היא במוסד גריאטרי במצב גרוע ממוות . אימי היתה דמות מאוד משמעותית בחיי . אהבתי אותה מאוד . פרט חשוב נוסף הוא , שבאופן כללי פעמים בודדות אני זוכרת את חלומותי ובמהלך השנתיים ושלושה חודשים שחלפו זה החלום השני שאני זוכרת . בחלום חלמתי שזהו יום כיפור ואני גולשת עם גלשן רוח לכיוון המוסד , לבקר אותה . (ליום כיפור אין כל משמעות עבורי משום שאני אתיאיסטית) אני מתבוננת למטה וחושבת , כמה מוזר שאין איש ברחוב , אפילו לא כלב או חתול . העיר היתה מאוד הררית ומאוד התרשמתי מהנוף . הגעתי למוסד ונכנסתי מבעד לחלון . החדר היה מאורך וצר , כלל לא דומה לחדרה במציאות . לאורך כל החדר היה מוט וכל השוהים כולל אימי תלויים על המוט כמו קולבים בחנות בגדים . על ראשה של אימי היתה קשורה שקית פלסטיק שקופה עם קשירת פרפר יפה בצואר. נעמדתי לצידה ופשוט דברתי אליה , כרגיל . לא הרגשתי כלום . פתאום נכנס לחדר רופא , שפניו היו זרות לי אבל היא התחילה להביע חוסר נוחות נוראית ועיניה אמרו לי להרחיק אותו ממנה , שלא יתקרב אליה ואני באדישות נוראית התעלמתי ממנה ולא עשיתי דבר . הרופא התקרב והיא פשוט זרקה את עצמה על הרצפה . השקית שעל ראשה התמלאה בדם , אני הסתכלתי עליה קרת רוח לחלוטין , הרמתי אותה ותליתי אותה חזרה למקומה . לא שאלתי אותה כלום ולא עשיתי דבר . זוכרת את מראה הדם בשקית ומאוד זוכרת את הרגשת האדישות שלי ואת המחשבה על ההרגשה בחלום. הלכתי לכיוון החלון עליתי על הגלשן והמשכתי לאחי . הגעתי לביתו(שהוא אכן ביתו במציאות ) נכנסתי שוב דרך החלון ואחי הביט בי ואמר :"זהו " . שאלתי : "מה זהו? עכשיו חזרתי ממנה ." והוא ענה :"הורדתי לה את הראש סופית !" התעוררתי מהחלום בהרגשה שבכיתי . אשמח לשמוע רעיונותייך לפרוש החלום . תודה
רוצה לשתף בחלום שחלמתי . כדי שתביני אכתוב במילים ספורות על הרקע לחלום. לפני שנתיים ושלושה חודשים , אימי לקתה בדום לב , מתה ועברה החייאה כושלת . שבועיים וחצי שכבה מחוסרת הכרה וכשהתעוררה ניכר שמוחה ניזוק באופן בלתי הפיך . לא אלאה בהמשך הסיפור הטרגי רק אוסיף ,שכיום היא במוסד גריאטרי במצב גרוע ממוות . אימי היתה דמות מאוד משמעותית בחיי . אהבתי אותה מאוד . פרט חשוב נוסף הוא , שבאופן כללי פעמים בודדות אני זוכרת את חלומותי ובמהלך השנתיים ושלושה חודשים שחלפו זה החלום השני שאני זוכרת . בחלום חלמתי שזהו יום כיפור ואני גולשת עם גלשן רוח לכיוון המוסד , לבקר אותה . (ליום כיפור אין כל משמעות עבורי משום שאני אתיאיסטית) אני מתבוננת למטה וחושבת , כמה מוזר שאין איש ברחוב , אפילו לא כלב או חתול . העיר היתה מאוד הררית ומאוד התרשמתי מהנוף . הגעתי למוסד ונכנסתי מבעד לחלון . החדר היה מאורך וצר , כלל לא דומה לחדרה במציאות . לאורך כל החדר היה מוט וכל השוהים כולל אימי תלויים על המוט כמו קולבים בחנות בגדים . על ראשה של אימי היתה קשורה שקית פלסטיק שקופה עם קשירת פרפר יפה בצואר. נעמדתי לצידה ופשוט דברתי אליה , כרגיל . לא הרגשתי כלום . פתאום נכנס לחדר רופא , שפניו היו זרות לי אבל היא התחילה להביע חוסר נוחות נוראית ועיניה אמרו לי להרחיק אותו ממנה , שלא יתקרב אליה ואני באדישות נוראית התעלמתי ממנה ולא עשיתי דבר . הרופא התקרב והיא פשוט זרקה את עצמה על הרצפה . השקית שעל ראשה התמלאה בדם , אני הסתכלתי עליה קרת רוח לחלוטין , הרמתי אותה ותליתי אותה חזרה למקומה . לא שאלתי אותה כלום ולא עשיתי דבר . זוכרת את מראה הדם בשקית ומאוד זוכרת את הרגשת האדישות שלי ואת המחשבה על ההרגשה בחלום. הלכתי לכיוון החלון עליתי על הגלשן והמשכתי לאחי . הגעתי לביתו(שהוא אכן ביתו במציאות ) נכנסתי שוב דרך החלון ואחי הביט בי ואמר :"זהו " . שאלתי : "מה זהו? עכשיו חזרתי ממנה ." והוא ענה :"הורדתי לה את הראש סופית !" התעוררתי מהחלום בהרגשה שבכיתי . אשמח לשמוע רעיונותייך לפרוש החלום . תודה