מבינה אותך
אז איזה הרגשה בדיוק, ריקנות?, בדידות?, חרדות?, מחשבות חסרות תכלית שאת פשוט לא מצליחה להוציא אותם מהראש? , כולם? חוויתי את כולם על בשרי. לפעמים ההרגשות האלה סתמיות ולאט לאט הופכות להיות אמיתיות ולפעמים הם באות מפחד שלא ברור לנו. אני לא יתחיל לנתח את כל ההיבטים, אבל סתם חשוב לי שתביני שאת לא לבד, חשוב לי, כי פשוט אני מרגישה אותך, העצב הזה שלא מפסיק, החרדות, המחשבות, הפחדים הלא מובנים, אי יכולת לנשום מדי פעם, תחושת חנק ותחושה של רצון לישון כדי לברוח. תקני אותי אם אני טועה, אבל כל אחת שתתחיל בהודעה כל כך מתמצתת ועם זאת כל כך אומרת הרבה כמו "עצוב לי" צריכה להרגיש ככה, את מחכה לאיזה תשובה סימפטית, ואולי מישהו יראה לך שזה לא חייב להיות ככה, אולי בדרך פלא יהיה מישהו בפורום שיוכל להוציא אותך מזה. המילות עידוד היחידות שאני יכולה לומר לך זה שאת לא לבד, מקווה שזה איכשהו עוזר