עצוב לי... :(

עצוב לי... :(

אני כותבת ובוכה...
נמאס לי שאנשים הם רובם אטומים, חסרי חמלה, חיים בבועה, מסרבים להסתכל מימינם ומשמאלם, מסרבים לפתוח את הראש לתובנות חדשות, פשוט אכזריים, מתעלמים.
נמאס לי שלאנשים הכי קרובים אלי אכפת יותר מדקה של "טעים לי" מאשר מחיים שלמים של יצור חי.
כל כך הרבה בעלי חיים מבלים את כל חייהם הקצרים בהתעללות בלתי פוסקת, סבל ועינויים בלתי נפסקים זה פשוט לא נגמר!!!!!!!!!!
אני טבעונית אמנם רק 7 חודשים, אבל ברור לי שלעולם לא אחזור יותר לאכול גוויות או הפרשות.
קשה לי לשבת בארוחות משפחתיות כשבשולחן מוגש בשר ואני ה"חריגה" שאוכלת תוספות וסלטים ואין שום סיכוי שזה ישתנה ויפחיתו חלילה את כמויות הבשר בארוחות שבת.
מבחינתי הם החריגים, איך אפשר להיות כ"כ אטומים??? כ"כ הרבה סבל עובר על בעלי החיים שאני כבר לא מסוגלת להכיל את זה, נמאס לי ששואלים אותי מה אני אוכלת ואם לא קשה לי,
נמאס לי שאנשים מתמקדים בתפל ולא בעיקר, אפשר להכין אוכל כ"כ טעים ולקבל את כל הוויטמינים שהגוף צריך גם בלי לרצוח ולהתעלל.
פשוט רגע של שבירה..נמאס!!!! מתי זה יגמר????
 

GolanBerlin

New member


מזדהה איתך מאד. ראי את הדיון שלי פה, גם אני נתקלתי בדבר כזה השבוע.
 

disturbedZ

New member
...

חלק מהמוצרים שאת משתמשת בהם יוצרו בסין או מדינות עולם שלישי ע"י ניצול של ילדים או מבוגרים בתנאים לא תנאים. האם זה מונע ממך להשתמש בסמארטפון, ולהתלבש בבגדים שיוצרו בתנאים האלה?
לא.
למה? כי רחוק מהעין, רחוק מהלב.
זה נוח להתעלם, כי זה טבע האדם. כל עוד הסבל לא נמצא לו מול הפרצוף, אף אחד לא מרגיש שהוא באמת גורם נזק.
 

l coyote l

New member
לדעתי הכוונה היה להסביר למה נראה כביכול

שלאנשים לא אכפת.
אכפת, אבל לא רוצים לחשוב על זה.

להשוואת הזדהות הובאה הדוגמה של מוצרים מסין, שגם רוב הטבעונים משתמשים בהם, על אף שיודעים במה זה כרוך.
הדוגמה לא נועדה לבטל טבעונות.

למיטב הבנתי.
 

disturbedZ

New member
לא הייתה כוונה לפגוע

העברתי נקודה... את כנראה קצת רגישה מדי...
 

האלזה

New member
ברשותך, טיפ קטן בחינם

כשכותבים מתוך סערת רגשות גלויה כמו שקרה כאן, סימן שמדובר על נקודה רגישה וכדאי לקחת את זה בחשבון, אם לא רוצים לפגוע.
במקרה כזה, לומר "את רגישה מדי" לרוב לא עוזר ואפילו מחמיר את ההרגשה (מקביל ל"תרגעי!" המרגיע).
 

subatoi

New member
זה בהחלט לא קל


אני חושב ש(כמעט)כל טבעוני עובר כמה שלבים. שלב ההתלהבות (המוצדקת) מהשינוי שהוא עושה, שלב השאיפה (המוגזמת) להשפיע כמה שיותר, שלב האכזבה (המוצדקת) מכמות ההשפעה שלנו, ואח"כ יש התבססות על ההשפעה שכן מתקיימת, ושמחה במה שיש, כי מבינים שזה המון.
ואיפשהו שם יש גם אכזבה מהסביבה, מוצדקת לגמרי.

וזה בהחלט לא קל, במיוחד כשאנחנו חיים בסביבה כ"כ קרובה וצמודה לדברים האלה. במיוחד כשמדובר באנשים קרובים לנו שאנחנו מעריכים מכ"כ הרבה בחינות אחרות. במיוחד כשאנחנו יודעים שהם יותר מודעים לסבל כיוון שאנחנו בסביבה - ובכל זאת לא קורה כלום.
אבל צריך לזכור שמדובר בתהליכים. גם אנחנו לא התבשלנו עם ההחלטה ביום אחד והיה מדובר בתהליך. גם אנחנו היינו שם, והיינו שם שנים רבות. אין פה בפורום אנשים שנולדו טבעונים (יהיו, כי כיום נולדים תינוקות כאלה, אבל כיום עדיין אין). צריך להבין את המצב, להבין שגם להם זה לא קל להתמודד עם הגילויים החדשים שמונחתים עליהם, שהם מפחדים משינוי באורח החיים, ושמדובר בתהליכים שקטים, שמתרחשים מתחת לפני השטח.
צריך סבלנות, הרבה סבלנות. ולהסתכל על הצדדים החיוביים שיש במסע שלנו, ויש כאלה. לפעמים הם בולטים יותר, לפעמים פחות, לפעמים לוקח להם זמן לצוץ, אבל הם שם. באחריות
 
למעלה