מות ילד לא יותר עצוב ממות מבוגר. המות עצוב בכל מצב ובכל גיל. זקן רוצה לחיות בדיוק כמו שילד רוצה. המות לוקח את כולנו ומשאיר אותנו בלי שום דבר, ולא משנה מה עברנו בחיינו.
וצבעה את השמיים בכתום לאט לאט ובשקט חלפו הנוכחים על פני ההורים התשושים, האחים העצובים, הסבא והסבתא והדודים.... אני נסעתי הלאה הביתה והם נשארו שם ממענים להיפרד ממשכנו החדש של הבן. האם אלוהים לוקח אליו את הטובים??? זה לא בא בפתאומיות היתה התדרדרות בריאותית ובכל זאת... אחת האחיות ספדה ואמרה "למרות שאני לא רואה אותך אני מרגישה בנוכחותך"... ואני יודעת שהיא צודקת אפשר לחוש בנוחכות המת. הוא סיים את תפקידו כאן גם אם היה קצר נישמתו השתחררה מהגוף והמשיכה הלאה במסעה מותירה נשמות אחרות בתוך גוף גישמי שמזיל דמעות, שמרגיש עצב שרואה את השקיעה שחש את החיבוק המנחם....
כל כך קטן אבל יודע שהשמיים הם כבר לא הגבול הנשמה מצאה לה את הדרור לחפש מקומות חדשים לחקור עולמות מלאי פליאה מי יתן והדרך שבה אתה מרחף תהיה מלאת שמחה ואושר פנימי לזכרך מקסים