עצוב לי...ממש

[נועצוק]

עצוב לי...ממש

לפני חודשיים ילדתי את בני בכורי, תינוק מתוק ונוח לכל הדעות, אני צריכה לחזור לעבודה (6 ימים בשבוע, 7 שעות כל יום ויום שישי 5 שעות), הפצפון יהיה אצל סבתא שלו שגרה לידנו, אבל הלב שלי נקרע!!! הייתי בבית חודשיים בשמירת היריון ושלושה חודי חופשת לידה, עכשיו אני אראה את המתוק שלי כל כך מעט... איך עוברים את זה בשלום? אני גם רוצה שהוא ימשיך לקבל חלב שאוב ולא תחליפים, לא חשבתי שאני ארגיש ככה...

 

[ניקי ב]

../images/Emo24.gif ממני

הוא יהיה אצל סבתא שלו שהוא מכיר ואוהב. יהיה לו טוב, זאת אופציה נהדרת. תמשיכי לשאוב ותתני לו, את לא צריכה לתת תחליפים. לאט לאט את תרגישי יותר טוב

 

[טלי בארץ הלמה]

עוברים את זה

גם אני עברתי את זה כשאדר היה בן 3 חודשים. לצערי הוא לא היה אצל סבתא שלו אלא נכנס ישר לבית ילדים. תתנחמי בעובדה שהוא יהיה אצל סבתא ואת תחזרי לעבודה, לחיים ה"רגילים", לדבר קצת בשפת מבוגרים... בהתחלה יהיה קשה ואז כל יום יהיה קצת יותר טוב עד שיום אחד לא תביני איך יכולת אחרת... לגבי חלב שאוב - תתחילי כבר מעכשיו להכין לו סטוק של חלב שאוב קפוא ובעבודה תשאבי פעם או פעמיים כדי שיהיה לו כל יום מה לאכול. ככה אני הייתי בעבודה עד שהוא סיים לינוק במשך היום. קצת קשה (לא נורא), אבל אפשרי.