עצוב לי כלכך..

[טל אז]

עצוב לי כלכך..

בעלי בעבודה, ואני לא נרדמת, ממררת בבכי...
קשה לי מאוד. אני כל כך מתגעגעת אליה. כל כך.
עוד מעט זה עשר שנים מאז שהיא נפטרה. ואני לא מאמינה.
עברתי כל כך הרבה בלעדיה. ואני עוברת עכשיו.
והיא כל כך חסרה לי.



אני, שבאה לביקור מידי פעם...

 

[אשבל1]

מה שלומך הבוקר?

טל אז, מקווה שעם אור הבוקר את מרגישה יותר טוב

קרה משהו מיוחד מעבר לגל הגעגוע העצום והמוכר כל כך ?

 

[טל אז]

היי

היום טוב יותר, תודה.
אני חושבת שזו הצטברות של דברים...
התחלנו לא מזמן סוג של טיפולי פוריות ואין, פשוט אין את מי לשתף, ואין עם מי להתייעץ.
ומה ששבר אותי בהקשר הזה הייתה איזו הערה של חברה שלא מודעת לעניין (זה לא מצדיק את זה מבחינתי..).

וסתם, זו תקופת מעבר כזאת, סיום לימודים, חיפוש עבודה, והיא לא כאן בשביל להיות גאה בי, לשמוח בשבילי, לתמוך.

תודה על החיבוק וההבנה..

 

[אני צבעונית]

חוסרים

אני חושבת שכל הצטברות,כל משוכה שאנו צריכים להניף את הרגל גבוה,חגים ושבתות מיוחדות גורמים לנו להבין שאמא לא כאן כדי לשתף לנחם ולתת מילה טובה...
אתם עכשיו לפני הרבה דברים גדולים...וכדאי שתחייכי תאזרי כוחות ותצאי לדרך טובה ומצליחה...
אם תרצי את מוזמנת לפנות בפרטי...

 

[אשבל1]

טל יקרה

אנחנו כאן תמיד אוזן קשבת בשבילך, וגם בעלות ניסיון ונשמח לייעץ , מחבקת אותך מרחוק ומאחלת לך הצלחה מהירה והכי חשוב שלווה

 

[טל אז]

תודה חברות