עצובה

mellody6

New member
עצובה

היי חברה , אני צריכה תמיכה, אני נשואה שנתיים ופתאם ביום בהיר אחד הבעל מחליט שהוא רוצה להיות רווק, אני מרגישה כאילו הוא מת לי פתאם. אין עם מי לדבר הוא רוצה גט. אין לנו ילדים אז הכל נראה לו קל יותר. הוא אומר אם נועדנו להיות יחד אז נחזור בעתיד. הוא טוען שהוא מרגיש חנוק הוא רוצה לבד. מישהו פעם עבר משהו כזה? מה לעשות? להיכנע לו ?
 

asafgery

New member
האם אתם במלחמה?

מה זה "להכנע לו"? האין כניעה תוצאה של מאבק? היכן הלבטים? מה עולה בדעתך לעשות במידה ולא תכנעי? אני מבין את הכאב, פתאום לא רוצים בי יותר. זה כואב. גם לי זה כאב. השאלה היא איזה קול שלך מדבר כאן. האם זו האהבה מדברת או שמא האגו הפגוע והתלותיות הם שנותנים את קולם? אני מקווה מאד שתשובתי אינה מתפרשת על ידך כהתקפה. אני מנסה להעלות נקודות למחשבה. כשגרושתי לא רצתה בי יותר, נפגעתי עד עמקי נשמתי. במקרה שלי, היא לא רצתה להיות רווקה, היא פשוט מצאה לה אהבה חדשה. היום אני יכול להגיד לך שהייתי תלותי ושהאגו הרגיש פגוע. כשאוהבים מישהו משחררים. אני אהבתי אותה ושחררתי אותה הכי מהר שיכולתי. השחרור היה חשוב גם לי באופן אישי - להשתחרר ממנה. השחרור הנפשי ארוך הרבה יותר מהשחרור הרשמי. היא לא היתה שלי ולכן היא לא שבה. אם נועדתם זה לזו, תשובו להיות יחד. אם לא נועדתם זה לזו, אם סיימתם את פרק הזמן המשותף שלכם יחדיו, עלייך להודות לו על כך שהוא משחרר אותך כדי שתוכלי למצוא את הגבר הבא בחייך. היי חזקה.
 
אני מאמינה שלא נלחמים עם מי שלא רוצה

שבי עם עצמך ותחליטי מה את רוצה ואיך את רוצה שזה יקרה. ללא ספק לפרק חבילה ללא ילדים קל יותר. האם את רוצה להתגרש? (מה את רוצה ולא מה את מפחדת שיגידו אחרים). האם זה הבן אדם שאת רוצה לחיות איתו את שארית חייך? האם זה הבן אדם שאת רוצה שיהיה האבא של הילדים שלך? אני חושבת שלא צריך להחזיק אף אחד בכח. מה שכן - הייתי מבהירה לו שלושה דברים: 1. לא מפרקים לפני שמנסים לפתור את הבעיות, קרי ייעוץ זוגי. 2. אם הוא מחליט לקום וללכת הוא עוזב את הבית באופן מיידי (גירושין זה תהליך לפעמים ארוך ואת ממש לא רוצה לשבת בבית ולראות אותו יוצא לבלות או לגלות שהוא לא חוזר לישון בבית). 3. שבשום רגע לא יחשוב שאת יושבת ומחכה לו. שיהיה לך בהצלחה!
 

נועית10

New member
כשאין ילדים ואין רכוש אפשר להתגרש מהר

אפשר תוך חודש חודשיים להתגרש. מומלץ ללכת לרבנות ביחד לפתוח את התיק כדי שההליך יקרה מהר.
 
../images/Emo45.gif לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר.

ולך מלודי-
אין ספק שאת במצב שהוא לא נעים משום בחינה, אני מקווה שהשמיים יתבהרו עבורך במהרה.
 
אני פעם היתי במקום שאת נמצאת

היינו חברים 3 שנים ואז נפרדנו והוא החליט שאם חוזרים מתחתנים אז הסכמתי כי אהבתי. אחרי שהתחתנתו לא עברה שנה והוא פתאום אמר שמצטער שהתחתן כי יכל לטייל בעולם עם חברים ויכל לצאת איתם כל יום. וזה הגיע למצב שכמעט כל יומיים יצא עם חברים ובסוף הפכנו לשותפים לדירה. אז שחררתי אותו לנפשו ואמרתי שלא קרה כלום, אין לנו ילדים וכל אחד ימשיך לדרכו. אני מאמינה שבאהבה לא צריך להתחנן לאף אחד שיאהב אותך ועם כל הכאב שבדבר ממשיכים הלאה. אז נכון שחווים שברון לב ומעט אכזבה אבל בסוף ממשיכים הלאה והזמן מרפא את הפצעים. מציעה לך רק לבדוק אופציה אם הוא מוכן ללכת לטיפול כדי שתדעי שעשית את המקסימום. ודרך אגב,,, לגבי המשפט שאמר לך שאם נועדתם להיות ביחד בעתיד אז תחזרו-לא מאמינה בזה, נישואים זה לא חברות ואחרי שמתגרשים הפגיעה כל כך קשה ולמה לחזור למשהו שלא עבד. אופציה נוספת שאת יכולה להציע לו לפני שאתם רצים לרבנות זה להיפרד לחודש חודשיים שיבדוק איך מרגיש עם הלבד ואז להחליט. לדעתי שווה לך לשאול אותו למה מרגיש חנוק. בלי להעליב, יש מצב שאת חונקת אותו שכל הזמן שואלת לאן הולך, מה עושה, מתי חוזר ורוצה שיהיה רק איתך ולא עם חבריו? שווה לך לנסות להבין גם מה חונק אותו בזוגיות שלכם, כי יתכן שהדברים קשורים אלייך ולאיך שאתם מתנהלים ביחד ואם לא תבדקי את זה איתו זה יתכן שיחזור על עצמו גם בזוגיות עם מישהו אחר. מאחלת לך בהצלחה.
 
מלודי

ניתן להציע יעוץ אם יש היענות מצידו.אבל לדעתי אי אפשר להחזיק מישהו במערכת יחסים "בכוח". באמת אם אין ילדים אז התהליך מהיר וקצר. שולחת לך חיבוק.
 
למעלה