עצובה

[the cats wiskers]

עצובה

שלום לכולם, אני עוקבת כבר כמה שבועות אחרי הפורום שלכם אבל רק עכשיו החלטתי לשאול מספר שאלות- לקבל אולי כמה עצות... אני עובדת כבר מספר חודשים במקום שמעסיק בסביבות 90 עובדים בתור מזכירת חברה (זה בהגדרה בלבד) אבל בפועל מעמיסים עליי הרבה עבודות שלא בתוקף תפקידי- פקידת קבלה/מחסנאית/מנהלת שמשאבי אנוש/שירות לקוחות... בראיון עבודה חצי מזה לא הוזכר, ונאמר לי על האווירה המצוינת שיש בחברה לעובדים ותנאים טובים וכדומה. ואכן האנשים מקסימים והאווירה בכלליות מאוד טובה- פרט לאנשים שאני עובדת מולם הכי הרבה- כך שיוצא שבאמת כולם מרוצים מהעבודה שלהם חוץ ממני כי בפועל אני עובדת מול המנהל וסגנו ולא מול רוב העובדים הרגילים. הבעיה שלי היא שנותנים לי המון המון עבודה שאני לא מרגישה שתפקידי לעשות. ובנוסף לזה נותנים לי יחס מזעזע, פעם הוא נחמד פעם הוא שטן- פעם אני בסדר ומצוינת ופעם אני גרועה.. אני לא יכולה להתפטר בשל מצבי הכלכלי אבל אני חוזרת הביתה כל יום ולא רוצה לחזור בבוקר- מעייפות של הלחץ ומהגועל מהיחס המזלזל. דיברתי איתם כבר כמה פעמים ואין להם מה להגיד חוץ מזה שככה הוא והוא לא ישתנה. יש למישהו עצה? טיפים?

 

[אמירדרור]

שאלה

מעניין מה הביא אותך עכשיו לשתף ? האם משהו מסויים שקרה בעבודה ? האם איזו שהיא תחושת קושי פתאום התחדדה. האם יתכן שכמו שהתבשלת לאט עד ששאלת כך את גם ביחס לשינוי שאת מרגישה שהיית רוצה לחולל, ז.א מקטרת, מקטרת, אבל ממשיכה וסוחבת. האם את יכולה לומר למה את מוכנה להעמיס על עצמך עוד ועוד. האם יש חלק בתוכך שמוכן ואפילו "מרוויח" מזה שמעמיסים עליו ? או איזה חלק מולו ממשיך וקם בבוקר, הולך "כי אין ברירה". שאלות שיעזרו לך להתחיל להבין את עצמך, כי התשובה הנכונה לך תלויה קודם כל בך, במה עובר עליך ובמה את רוצה, ורק אחר כך במה יש שם במציאות. מקווה ששאלותי יעזרו לך להתמקד בעצמך המשך יום טוב אמיר דרור

 

[אמירדרור]

עצובה

הדבר החשוב ועכשיו פתאום ראיתי אותו זה להקשיב לעצב. מה בדיוק הוא אומר לך ?

 

[the cats wiskers]

שיתוף

תודה על התגובה, מה הביא אותי לשתף? שכבר לא ידעתי מה לעשות, התייעצתי עם כל האנשים שחשובה לי דעתם, ובסוף הלכתי ודיברתי עם הממונה עליי (על הממונה עליו)... אין לי בעיה עם כל העבודה- להיפך לפעמים זה מעביר את היום מהר ובכיף, וסה"כ זה לא מדע אטום אז חוץ מזה שיש הרבה הרבה עבודה ולפעמים זה משא ומתן עם אנשים וכדומה העבודה עצמה טובה... אני מקטרת המון בעיקר לחברות ולחבר (המסכן)...במיוחד בימים שמגעיל במיוחד...ואני הולכת לעבודה כי אין ברירה ואין אדם שיממן אותי מלבד עצמי ועכשיו להתפטר זה נראה לי אלטרנטיבה יותר גרועה... אבל הגעתי למצב שלא טוב לי לבוא בבוקר וזה מצב שהבטחתי לעצמי ולשפיות שלי שאני לא אגיע אליו... אני לא מהאופטימיות אבל ניסיתי בכל כוחי להסתכל על הצד החיובי... הגעתי למצב של סטייל מייט... אין קדימה אין אחורה אין לצדדים- ניסיתי את כל הפתרונות שהיו לי חוץ מלהתפטר... מה אני רוצה? אני רוצה שיהיה לי נעים לבוא בבוקר- זה הכל.. לא בקשה מוגזמת נכון? (-: אני לא יודעת מה אני רוצה- אני מתחילה ללמוד שנה הבאה ואני רוצה להתבסס קצת קודם ולכן אני לא רוצה להתפטר

 

[the cats wiskers]

עצה?

 

[אמירדרור]

היחלצות מתקיעות

אני חושב שאם תקראי את הדברים שכתבת תמצאי בתוכם סתירות שרק את יכולה ליישב. מצד אחד את מבקשת לבוא לעבודה בכייף מצד שני את לא מריגשה שאת יכולה לעשות משהו לשנות את המצב וגם לקום וללכת איננה אופציה. זה מצב של תקיעות שרק הכרה בו יכולה להניע משהו ועל כן עליך לראות את הסתירות הללו ולבדוק מה באמת את רוצה. ביטחון או עצמאות עבודה בכיף או קבלת מרות קבלת המצב או יצירת שינוי זה לא משנה בני כמה אנחנו, אנו יכולים למצוא את עצמנו תמיד במצבים הללו ורק אנחנו יכולים ליצור מתוכם את המציאות הפנימית ומתוכה את המציאות הממשית החדשה בחיינו. בחירה. אין לי הצעות "מעשיות" - רק עבודת התבוננות והעצמה יום טוב אמיר דרור חירות אישית - מאמר מומלץ