עצובה..

[גברת מנוסה]

מותר לבן אדם לשתוק ואין כללים כי אם זה לא היה מפריע לה וגם היא היית צריכה את ההפסקונת הזו כדי להירגע, אז זה היה בסדר.
אך העניין לא רק מפריע לה אלא פוגע בה ולא נותן לה מנוחה.
ומותר לכל אדם לשתוק! גם מותר לבן אדם לומר : "אני צריך להירגע כדי לדבר איתך" או " אני צריך זמן לחשוב.."
ולאחר מעשה לבקש סליחה "אם פגעתי". לא יכול להיות מצב שבכל ריב שלהם רק הוא צודק והיא אשמה.
ובנוסף לכך היא אשמה בכל פעם בגלל שהוא מרגיש זיפת (אם הוא היה כותב היו מגיבים לו שעליו לעבוד על עצמו, לא?)

 

[אייבורי]

תשמעי

אז עכשיו נתת לו אישור לשתוק
אבל קבעת כלל חדש שבו הוא צריך לבקש סליחה
וגם לקחת אשמה.

אני אומר, כל אחד יכול לריב כרצונו, מערכת החוקים ההזויה שהחלטתם עליה איננה רלוונטית.
אם שיטת המריבה\מלחמת הכח שלו לא מוצאת חן בעיניה
היא תמיד יכול לארוז את הפקלאות.

 

[גברת מנוסה]

לא יקירי. אני קבעתי שאין כללים ורשמתי את זה. כל דבר שזוג עושה שמתאים לו, אין לאף אחד זכות לומר להם אחרת.

ואני ממש לא בעד מלחמות ומאבקי כוח.
אני חושבת, לא משנה מה נעשה, כל אחד, לאחר ויכוח יכול והדגש הוא על יכול, לקחת פסק זמן למחשבה ויש אנשים שזה באופי שלהם ויש שלא.
והפסק זמן הזה מיועד גם לנתח "מה אני עשיתי לא בסדר" ואם יש פגיעה אז כן לבקש סליחה. מה יש?

סליחה מצטיירת בעיני אנשים כפרס שהם נותנים לזולת. לא כך הדבר! סליחה היא מתנה שכל אחד נותן לעצמו. זו לא מילת קסם שפותרת בעיות אבל זו מבחינתי בגרות להבין שגם אני טועה
וגם אני יודע ללמוד מטעיות ומבקש שיסלחו לי. אבל ישנה מטרה נוספת למילה סליחה: אני יודע שעשיתי משהו לא בסדר ולא אחזור על כך יותר.

אני לא קובעת עליו כלום כי הוא לא כאן. היא נמצאת כאן והיא צריכה לעשות את החושבים שלה אם שווה להישאר במערכת כזו או לא, ואם כן איך היא ניגשת לבעיה.

 

[אייבורי]

הסתבכת עם עצמך

כשתתאפסי נוכל לדון.

 

[גברת מנוסה]

ממש לא!

ממש לא הסתבכתי:
1. רשמתי מהתחלה שהיא אשמה בזה שהיא נתנה לזה להמשיך במשך שנתיים ולא ניסתה לפעול עוד לפני..
2. שלפי הסיפורים שלה מדובר בגבר שמנסה לפגוע בה ולהראות לה שבכל פעם שהיא מתווכחת איתו היא תהיה לבד שבועיים עד שהיא תזחל לבקש סליחה.
העניין הוא לא השתיקה שלו אלא אי הרצון שלו לחדש את התקשורת עד שהיא "תתקפל".
3. כתבתי, לא לגבי המצב המתואר, שאין כללים ולאחר ריב מותר לשתוק כדי לקחת את פסק הזמן לחשיבה וניתן לומר את זה:" אני לא רגוע. תני לי להירגע בבקשה".
אבל בשתיקה הזו לא רק להירגע אלא להסתכל גם על הצד שלי. הוא לא נישמע כמו מישהו שמסתכל על הצד שלו אלא מאשים אותה במאה אחוז מהמקרים.
הוא לא מחדש את התקשרות ביניהם עד שהיא מתחננת בפניו. אין לו רצון להבין גם אותה אלא רק את הפגיעה שלו.
ולכן כתבתי ש"הוא לא נמצא כאן. היא נמצאת כאן והיא צריכה לעשות את החושבים שלה אם שווה להישאר במערכת כזו או לא, ואם כן, איך היא ניגשת לבעיה".
סורי, אני אל רואה היכן הסיבוך אצלי....

 

[גברת מנוסה]

אייבורי, רוצה להגיד לך..

שאני מבינה בדיוק לאן השתיקה הזו שלך הולכת. ואני בדיוק מכינה לי את הכרית והשמיכה ואני ישנה היום בסלון!

נ.ב. אני לא אוכלת יותר מהכוסברה שלך

 

[אייבורי]

- הדודה שלי כל הזמן צודקת

והיא כל הזמן אומרת לי

מי צודקת ?
מי צודקת ?
מי צודקת ?

ואני אומר, זאת אלימות צודקת !

 

[פיסטוק אורגני]

 

[מריוס זכריה]

חסרים שני פרטים קטנים בשאלתך (ובנלווים)

פרט קטן מספר 1: האם את מלאך טהור, ולא עושה שום דבר פוגעני (לשיטתו), כוחני (לשיטתו), מעליב (לשיטתו) או מעצבן (לשיטתו). האם את בגדר נעלם במשוואה?

פרט קטן מספר 2: מה זה "לשיטתו"? מה הוא חווה? למה הוא נפגע? האם את בכלל מבינה אותו? או שהוא חולה נפש שאין לו שום קשר למציאות?


---

אם התשובה לפרט מספר 1 היא: "אני לא מושלמת, אבל זה ממש בקטנה", הרי שיש סיכוי גבוה שאת חיה בחוסר מודעות משווע (כמו רבים וטובים). רוב העולם שופט את הזולת לפי מעשיו ("הוא פוגע בי") ואת עצמו לפי הכוונה ("בסך הכל אני מתכוונת לטוב"). חז"ל המליצו על ההיפך: לשפוט את עצמנו על פי המעשה (אם את פוגעת בו, אז את פוגעת, ולא משנה מה הייתה כוונתך) , ואת הזולת על פי הכוונה (אמנם הוא פגע בי, אבל הוא התכוון לטוב).

---

אם זה לא מדבר אליך, אני החלט מאשר לך לעזוב את המניאק ויפה שעה אחת קודם. אישורי התבכיינות לא ינתנו.

א

 

[אייבורי]

 

[איש המתח]

הדרכה?

1. אין מושג כזה "אני מאשים" (לוֹ)
2. יש לדעת, שבשעת כעס טבעו של גבר - להתכנס, להסתגר (מחפש את הפינה שלו). (לַך)
3. ביקורת? אפשר לומר: "שמעתי. אעשה שעורי בית על כך ואחזור אליך."
4. ממליץ בחום ללכת להדרכה בנוגע לזוגיות. עם עבודה עצמית שלו ושלך - השיח בניכם לדעתי - ישתפר פלאים גם בשעת ריתחא.

 

[wild orchid]

את לא רואה את עצמך בזוגיות עם גבר אחר אבל

כן רואה את עצמך חיה כסמרטוט? מה את חושבת שיקרה כשתתחתנו ויהיו לכם ילדים? את אשמה אך ורק בדבר אחד: שאת נשארת שם פעם אחרי פעם ונותן לו להפוך אותך לשטיח. לגמרי מציעה לך לראות את עצמך בזוגיות עם גבר אחר ולעוף משם כמה שיותר מהר.

כל זה כמובן בהנחה שאת לא הסתרת איזה מידע רלוונטי לגבי ההתנהגות שלך.

 

[newron26]

התנהגות נורמטיבית - לא ...

ככה לא מתנהג דם מבוגר, אבל אני מניח שיש דברים שמפצים על ההתנהגות הזאת, עובדה שאתם עדיין יחד.

 

[נומלה]

התלמיד עולה על רבתו

הנה מה שאני קראתי פה:
"ביקשתי ממנו להתנהג אלי יפה ולהפסיק להיות ביקורתי והוא בתגובה אמר שאני אשמה בכך שהוא ביקורתי כלפיי. כמובן שהתעצבנתי ולא דיברתי איתו שעה שלמה ואז כשבאתי לדבר איתו הוא נאטם והבנתי שזה שוב הולך להמשך שבוע."
את התחלת "טיפול שתיקה" רק שהפתיל שלך יותר קצר משלו. במה ההתנהגות שלך "יותר נורמטיבית" או "פחות נורמטיבית" משלו?

 

[פיסטוק אורגני]

תקראי שוב את הפוסט שלה ....

באשר לשתיקות יש להניח שהיא התלמידה והוא המורה
ושתיקה של שעה אינה דומה לשתיקת עונשין שנמשכת שבועיים ויותר.

 

[נומלה]

אין בעיני הבדל עקרוני

שיטת "התעצבנתי אז לא דיברתי איתו" שבה היא והוא נוקטים היא בעייתית לפתרון סכסוכים. יש מי שמתעצבן לשבוע ויש מי שמתעצבן לשעה. שניהם צריכים סדנא ביישוב סכסוכים. לא הוא ולא היא מלאכי שרת, ולא הוא ולא היא בסדר בסיפור הזה. הוא רק לוקח את זה צעד אחד קדימה, אבל הם באותה התיחסות ילדותית.

 

[פיסטוק אורגני]

לדעתי יש הבדל מהותי בהתנהגות של שניהם

(ורק אציין שהוא מתבסס על דבריה ).

בעוד שהיא כעסה על הביקורת שהוא מעביר עליה ושתקה רק שעה שמייד לאחריה ניסתה לשוחח איתו , הוא לעומת זאת העניש אותה על כעסה המוצדק בשתיקה ארוכה ורועמת שנמשכה שבועות וגם הפעיל עליה סנקציות אחרות כמו לישון בנפרד.

ושוב, אם להסתמך על אמיתות הדברים שלה , הרי שההתנהגות שלה רחוקה מלהיות ילדותית אלא בוגרת במיוחד ,כי רק אדם בוגר מצליח לשתוק בזמן שהוא כועס ורק אחרי שהוא מעבד את הרגשות שלו ולהשתלט עליהם יש לו יכולת לדבר עם זה שפגע בו.

הדפוס שחוזר אצלם הוא לא ילדותי אלא הרבה יותר גרוע ומסוכן.

 

[Aski7]

הוא נשמע לי

כדרמה קווין שרוצה שירדפו אחריו ומטרתו היא אחת: לכופף אותך.
בהנחה שכל מה שמסרת נכון היתי מתפנה משם..
אם השתיקות ביניכם הוא משהו הדדי ואת פשוט נשברת ראשונה אז תלכו לטיפול יחדיו או לכוד.. ותמצאו דרך להתבגר.
חיים בתוך ברוגז של של שבועות זה סיוט.

 

[דודו סילבר]

לעצובה. זה באמת עצוב

עצובה יקרה. אני כל כך מבין אותך. שתיקות ארוכות בין בני זוג הם דבר נורא. ויותר חמורה העובדה שהוא משתמש בשתיקות כדי להעניש אותך. זוגיות כזו היא סבל נוראי. אני הייתי שוקל ברצינות את המשך דרכי בזוגיות כזו.

 

[מתחילה על גלגלים]

שלום

לא קראתי את מה שענו אחרים אז אולי אני אחזור על הדברים
מה שאת חווה זה סוג של אלימות, נכון לא פיזית, אבל לא פחות כואבת
קודם כל תהיי מודעת למציאות את במערכת יחסים אלימה
והשאלה אם ככה את רוצה לחיות. זה לא ישתנה בלי טיפול כי מין הסתם זה
משהו שמושרש אצלו עמוק וייתכן שזאת הדרך שהוא למד שמתמודדים עם דברים

בתור מי שחיה עם זוג הורים כמו שתיארת, אני יכולה להגיד שזה רק הולך ומחמיר....
ההורים שלי לא דיברו לפעמים חודשים.
ואגב, מציעה לך לא לבדוק אם משהו הוא נורמטיבי או לא אלא אם לך זה מתאים

שולחת לך חיבוק