עצובה וכועסת

לונגל

New member
עצובה וכועסת

היי. סיפרתי כאן בפורום לפני כמה שבועות שהאבא החליט לחפוף לבן (עוד לא בן 3 ) את הראש הילד צרח ובכה, ככה הוא סיפר לי ולמחרת סבל מכאבי אוזניים ונשאר בבית דיברתי עם האבא וביקשתי ממנו שלא יחפוף לו את הראש כי... קשה לו, כואבות לו האוזניים עשה רושם שהוא הבין וירד מהענין. ביום שישי בערב הילד חוזר אחרי שהיה אצל אביו ואני רואה שהוא סיפר לו את הפוני של השיער אני מתקשרת אליו ושואלת מי סיפר אותו, מי גזר לו את הפוני והוא מכחיש (מה שמרגיז אותי עוד יותר) ברקע אני שומעת את אשתו אומרת על מההההההההה? התקשרתי לעו"ס וקבעתי פגישה למחר. אני לא מבינה מה הוא מנסה להוכיח ולמה על חן הילד המקסים שלי מה הסיפור ולמה הוא משקר לי ? אם הוא משקר בזה מי יודע במה עוד הוא משקר? בבוקר איך שנכנסתי לגן הגננת שאלה למה סיפרת אותו כל כך קצר וגם את זה אמרתי לו הוא המשיך להכחיש הוא אמר שאולי הבן החזיק מספריים וגזר לעצמו את השיער (שטויות ) אני פוחדת פחד מוות על הבן שלי, נראה שהאבא לא ממש מבין את גודל האחריות בשמירה ל הבן שלו ואשתו כנראה מחליטה לעשות מה שבא לה ומלמדת אותו גם לשקר. מה לעשות?
 
ילדים רבים גוזזים לעצמם את הפוני

המצב שאת מתארת מעט בעייתי, כיוון שאפשר להסיק פעולה לכאן או לכאן. הבעיה מטושטשת ולא ברור אם מדובר באירוע פעוט או התחלה שצריך לשים לה סוף מהר ככל האפשר. בואי ננתח יחד את המצב: מאחר שהערת לאב כבר בעבר לגבי חפיפת הראש, ואילו הוא ממשיך, הייתי אומרת שצריך לעשות מעשה. אבל, נניח שאת היית גוזרת לו את הפוני קצר מאוד, ולא לרוחו של האב או הגננת. האם מישהו היה יכול לדרוש שהילד לא יראה את אימו יותר? או לקצץ בהסדרי הראיה? לא בא בחשבון, נכון? לכן, מסקנתי היא שכמה שהעניין מעצבן, כמה שמרגיז שהאב חופף לו את הראש וגוזר לו את הפוני ואולי אפילו משקר, אני לא רואה מה את יכולה לעשות, חוץ מלטפל בהרגעת התסכול שלך. אני אומרת זאת מתוך הבנה מלאה למצבך ולא מתוך קנטרנות או בציניות. אני פשוט לא רואה מה אפשר לעשות בשלב זה. לחילופין, אם את רואה שהנושא משפיע על הילד נפשית, כלומר הילד עצוב, בוכה הרבה, לא רוצה ללכת לגן, את צריכה ליזום ירידה בהסדרי הראיה בגלל נסיגה במצב נפשי של הילד. אם את יוזמת דבר כזה, עשי זאת באופן נקי וחוקי. כלומר, פניה מוקדמת לאב, להתריע, ורק אחר כך פניה לבית המשפט, וקחי בחשבון שקרוב לודאי שהשופט יפנה את שניכם לעובדת סוציאלית או לפקידת סעד לפני שהוא מכריע. מה שיותר ברור לי מהסיפור שלך הוא מקומה של אישתו. את צריכה להבהיר לאב ולהבהיר לאישתו שלא תעז לגעת בילד שלך, לא לטובה ולא לרעה. שלא תטפל בו ושלא תדאג לו. זה התפקיד של האב. ואם היא העזה לגזוז לו את הפוני, הייתי עושה רעש גדול. הייתי מתנה את הסדרי הראיה בכך שהאישה תקבל הבהרה שהיא לא מתקרבת לילד, אחרת האב יצטרך לראות את הילד מחוץ לביתו. הייתי אפילו חותרת למצב שהייתי מוציאה לאישתו צו הרחקה מהילד. ממש כך. בטענה שהיא פוגעת בו נפשית. יותר קל להוציא לה צו מאשר לאב, כיוון שהיא לא חייבת להיות בתמונה. תהיי חזקה בינתיים.
 
הלא כן?

אני חושבת ששם בדוי התכוון שאין סיכוי שההנחות שלך על התנהגות האב נכונות. הוא דיבר על הנחות (האב גזז) ולא על עובדות (שיער גזוז).
 

zbug

New member
סבון בעיין

אתמול ביקרתי אצל השכנה ,הבנים שלנו חברים(3,3.5) היא בדיוק חפפה לבן שלה את הראש. הילד צרח כאילו שגזרו לו את האוזניים. אם היא הייתה גרושה בטח היו עושים מיזה עניין,מזל,היא נשואה,בעלה רגועה,אפילו הבן שלי הרגיעה את הילד הבוכה. לבן שלך יכנס עוד הרבה סבון בחיים,ובצבא בטוח יגזרו לו את השיער לא לטעמך. אני לא הייתי מתרגש,אפילו מתעלם,....תגידי? מי עזב את הבית? את או הבעל???
 
למעלה