עצה

[יצר הטוב יצר הרע]

עצה

שלום רב, אני מתייעצת בקשר לחברה טובה שלי, היא הכירה בחור ויצאה איתו לשתי פגישות, הוא סיפר לה שיש לו אפילפסיה בדרגה נמוכה, התקף פעם בשנה. היא עדיין לא מרגישה קשר חזק אליו, כך שהיא יכולה לצאת לחפש את הזיווג שלה במקום אחר. אני יודעת שזה לא המקום לתת חוות דעת על מישהו שלא מכירים אבל הייתי שמחה אם הייתם עוזרים לה בהבנה לגבי האם כדאי בכלל מלכתחילה להיכנס למערכת יחסים כזאת? נכון שאי אפשר לענות על שאלה כזאת כי מדובר בנשמות, אך אנימדברת על הפן של המחלה בלבד ולא משום פן אחר. זה התחיל מגיל 16 פעם ראשונה וכל שנה יש לו התקף אחד כמה דקות. האם כדאי לה להיכנס לזה רק מבחינת העניין הזה. תודה רבה, הלוואי ואני אוכל לקבל תשובות אמיתיתות שיעזרו להבהיר לה את המצב.

 

[museMe]

לי יש אפילפסיה

התקפים פעמיים בשנה כל חצי שנה (נכון לעכשיו). אני יכול להעיד על עצמי שפרט לעובדה שאני מאבד הכרה לכמה דקות פעם בחצי שנה, אני בן אדם רגיל מן השורה. לומד ומכלכל את עצמי. יוצא עם חברים, מבלה ועוד. אני עושה ספורט, אוכל מה שבא לי, אבל רק לא שותה אלכוהול. אפילפסיה היא מחלה שניתן לשלוט בה בכדורים, וסטטיסטית יש חולה אחד לכל מאה אנשים (אני מקווה שאני לא טועה) יש המון אנשים שלא יודעים עליהם כי פשוט המחלה לא ניכרת עליהם. בתור בחור רווק, שגם בוחר לספר על ההתחלה על המצב הרפואי הנ"ל ונטו מתוך גילוי נאות וכדי שלא יווצר מצב שהיא תהיה עדה להתקף ולא תדע מזה, אני לא חושב שזה דווקא יכול להוות גורם בכדי להמשיך או להפסיק את הקשר. ייתכן ומדובר באדם נפלא ממש, אחד שלא תפגוש בשום הזדמנות אחרת, וסה"כ מדובר באמת במחלה שהיא לא סופנית, המצב שלו ממה שתיארת של פרכוס פעם בשנה הוא מצויין (יש כאלה שמפכרסים כמה פעמים בשבוע) ולדעתי זה לא צריך להיות שיקול, סה"כ אפילפסיה לא הופכת אדם לסיעודי.

 

[dikla528]

אנחנו אנשים נורמלים

יש אנשים שלא מודעים למחלה אז זה קצת מרתיע, בסופו של דבר האופי של הבנאדם יותר חשוב ולא האפילפסיה, שרוב הפעמים אפילו לא שמים לב אליה, אחרי שהתקף נגמר מתאוששים וחוזרים לשגרה. יש פה הורים שחולים, אמהות- שהיו בהריון ולא היו בעיות בכלל. הסבר קטן על המחלה והחששות ירדו

 

[us8]

לא כולם רואים

לא כולם רואים אותנו ככה. יש אנשים שפעם אחת יראו אותנו מקבלים התקף כבר ישמרו מרחק מאתנו. כי אנחנו לא יכולים להסתיר את המחלה, אז כבר מתייחסים אלינו אחרת. אבל יש אנשים עם מחלות פנימיות הרבה יותר גרועות משלנו שלא רואים אותם, אז בעיני אנשים הם נראים נורמלים ואנחנו לא. וזו טעות חמורה.

 

[mori17]

אני אישית גם מספרת על ההתחלה לפני שיש רגשות ואז זה כואב ולא נעים לאף צד....אפילפסיה זו מחלה שלא מדברים עליה בציבור היא נשמעת מפחידה וחוסר המודעות לא תורם לעניין בכלל. לא אישית אין התקפים מלאים אלא חצי התקף קפיצה של יד/רגל שמהצד נראית יותר כמו תנועה לא רצויה כך שמבלי לפתוח ת'פה לא יכולים לדעת. עם אפילפסיה אפשר לעשות הכל חוץ מכמה דברים קטנים כמו אלכוהול וכ'ו אבל לא משהו שמשפיע בין החולה לסביבתו אני יוצאת למסיבות טיולים עם חברים הכל. הכל עניין של גישה וחבל להפסיד מישהו בגלל שיש לו מחלה כזו או אחרת למשל יצאתי עם מישהו לכמה דייטים וסיפרתי לו על האפילפסיה ורק אחרי שהייתי אצלו בבית נזכר להגיד לי שהוא צריך להזריק כי הוא חולה סכרת אז כך שאי אפשר לדעת כלום....

מורי

 

[יצר הטוב יצר הרע]

תודה על התשובות שלכם

אני מאוד מעריכה את הכנות. לצערי רוב התשובות היו ממקום מאוד ריגשי מלא פרשנות. היה מאוד עוזר לי אם הייתם מתייחסים לסביבה שלכם והייתם אומרים לי בצורה הכי פשוטה מה זה מצריך להיות עם מישהו שמאובחן כחולה. הייתי מאוד מעריכה אם היה מקום אמיתי שמסתכל על האנשים הקרובים אליו ובלי שום קשר אליו מספר לי איך הם חווים את זה. ואם כבר להתרעם על משהו זה על השם של הפורום "החיים לצד אפילפסיה" - החיים הם לא לצד שום מחלה. החיים הם המרכז ולא צד. תודה ק

 

[baudrate]

זה פשוט

הדרישה העיקרית היא יכולת לאהוב את הזולת.

 

[moranee1]

לא מצריך כלום מתוקה

חולה אפילפסיה = בן אדם רגיל נראה כאילו בשבילך אנחנו יוצאי דופן לחלוטין, אז זהו שלא!! אנחנו כמו כולם בתוספת כדורים, איש איש ומיגבלתו אבל לא משהו שצריך להפריע לקשר בין שני אנשים. ומהצד: חוץ מהעובדה שאני אפילפטית גם האקס שלי אפילפטי, שום הבדל, כמו להיות עם בן אדם בריא לחלוטין, אפילו לא מדברים על המחלה כי לא הרגשנו אותה. מוסר השכל: חבל לפספס קשר טוב בגלל חוסר מודעות שיהיה בהצלחה

 

[mori17]

בלי לפגוע

אני אשתתף למה שחברי אמרו כל מילה מיותר אבל רק דבר קטן רציתי להוסיף ומבלי לפגוע אם החברה שלך תפסול בגלל דבר שכזה עדיף לבחור כי אם יהיה לו את ההתקף היא תברח וליבו ישבר. לדעתי אדם שפוסל בגלל בעיה רפואית שלא מגבילה אותו הוא אדם שטחי ולא מכיר את המושג אהבה אמיתית שבת שלום מורי

 

[דן116]

חבר עם אפילפסיה

טוב שהוא לא מסתיר את זה. אבל מה תעשה חברתך אם תצא עם מישהו בריא ופתאום יקבל (לא עלינו) סרטן או כל מחלה ממארת? היא תעזוב אותו? כולנו כאן חיים עם ה"תופעה" ומשתדלים להסתדר. לי כבר יש שני ילדים גדולים ובריאים, העיקר שהיא תדע מה לעשות בעת התקף. ואין מה להתבייש!

 

[עדידי127]

תסתכלי על זה גם בצורה הזו

אם חבר / בן זוג היה אומר לך שיש לו אלרגיה כלשהי, האם היית מתייחסת לנושא כקריטריון לפסול את האדם? ואם יש לו לחץ דם גבוה? במירוץ החיים המטורף שלנו היום יש סיכוי טוב שאם תעשי בדיקות מקיפות לכל אדם שאת מכירה, לרובם תמצאי משהו בריאותי לא תקין לחלוטין (כולסטרול, שומנים, לחץ דם, סוכר.....). האם זו סיבה לפסול אדם? וכמו שאמרו כאן קודם, מה קורה כאשר מחלה מתפתחת במהלך הקשר? האם זו סיבה לפרק את הקשר? יש אנשים שעבורם זו סיבה מספקת ויש כאלו שלא.

 

[museMe]

יש בזה משהו

בגדול אפילפסיה היא סה"כ אלרגיה... אני אלרגי לחוסר שעות שינה...

 

[חייםלוי]

אם יש התאמה ביניהם אז האפילפסיה לא צריכה

להוות מכשול. לחיות עם אדם שיש לו התקף פעם בשנה זה בדיוק כמו לחיות עם אדם בריא שמדי פעם יש לו כאב ראש והוא לא יכול לתפקד באותו יום. החיים עם חולה אפילפסיה מאוזן (שאין לו התקפים ופעם בשנה זה ממש לא נחשב) הם רגילים לגמרי כמו עם כל אדם אחר. אין צורך להתחשב בו יותר או להקל עליו יותר. גם אין צורך להכביד עליו יותר

זה שהוא גילה לה שיש לו אפילפסיה אומר שהוא חי עם האפילפסיה בשלום. היא לא מדאיגה אותו ואין לו קשיים. הדבר היחיד החשוב הוא מה הם חשים אחד לשני.