עצה בנות
תמיד חשבתי שאין חכם כבעל נסיון אבל טעיתי. מדובר בידיד טוב שלי שהיה חי בארה"ב במשך 4 השנים האחרונות ככה שלא יצאתי להכיר את המשפחה שלו, הייתי בקשר רק איתו דרך המסנג'ר. הוא חזר ארצה בשבוע האחרון כדי להיות עם אמא שלו ברגעיה האחרונים. בשבוע הזה גם לא הספקתי להכיר אף אחד מהשפחה ולא הייתי אצלו בבית למרות שהוא רצה שאני אכיר את כולם. ביום שישי בערב דיברנו, הוא אמר שכנראה אני לא אשמע ממנו השבוע הקרוב כי הוא חושש שזה הסוף שלה. אני מן הסתם הכנתי את עצמי להלוויה ולשבעה ולהיות שם בשבילו למרות שאני לא מכירה שם אף אחד. הוא אמר שהוא לא רוצה שאני אכיר את המשפחה בנסיבות כאלה והוא לא רוצה שאני אבוא ללוויה או לשבעה והוא ידבר איתי מתי שהוא יוכל. ובאמת באותו לילה אמא שלו נפטרה. הוא שלח לי הודעה שהיא נפטרה ואמר שידבר איתי או ביום כיפור או אחרי שבוע. השאלה שלי היא מה אתן מייעצות לי לעשות? לכבד את בקשתו ולהעלם למשך השבוע או בכל זאת לקיים את המצווה של ניחום אבלים ולהתייצב אצלו בבית.
תמיד חשבתי שאין חכם כבעל נסיון אבל טעיתי. מדובר בידיד טוב שלי שהיה חי בארה"ב במשך 4 השנים האחרונות ככה שלא יצאתי להכיר את המשפחה שלו, הייתי בקשר רק איתו דרך המסנג'ר. הוא חזר ארצה בשבוע האחרון כדי להיות עם אמא שלו ברגעיה האחרונים. בשבוע הזה גם לא הספקתי להכיר אף אחד מהשפחה ולא הייתי אצלו בבית למרות שהוא רצה שאני אכיר את כולם. ביום שישי בערב דיברנו, הוא אמר שכנראה אני לא אשמע ממנו השבוע הקרוב כי הוא חושש שזה הסוף שלה. אני מן הסתם הכנתי את עצמי להלוויה ולשבעה ולהיות שם בשבילו למרות שאני לא מכירה שם אף אחד. הוא אמר שהוא לא רוצה שאני אכיר את המשפחה בנסיבות כאלה והוא לא רוצה שאני אבוא ללוויה או לשבעה והוא ידבר איתי מתי שהוא יוכל. ובאמת באותו לילה אמא שלו נפטרה. הוא שלח לי הודעה שהיא נפטרה ואמר שידבר איתי או ביום כיפור או אחרי שבוע. השאלה שלי היא מה אתן מייעצות לי לעשות? לכבד את בקשתו ולהעלם למשך השבוע או בכל זאת לקיים את המצווה של ניחום אבלים ולהתייצב אצלו בבית.