עצה בדחיפות
הי כולם.
שנה טובה לכולם.
אני יודעת שראש השנה והכל אך הבעיות עם ילדת הADD שלי לא עומדות ומחכות בצד שהחג ייגמר...פשוט ככה זה אצלנו.
דבריכם בפורום זה מהוים נר לרגלי.
אני ממש מנסה ליישם את כל מה שכתוב ומשתמע פה בין השורות בנוגע ליצירת אוירה טובה של שיתוף פעולה בין ההורים למורים ובכל זאת, העגלה נתקעת.
לכן אני זקוקה לעצה טובה. וזה הסיפור:
יום שני השבוע.שיעור אנגלית ראשון.
מורה חדשה.
כל ההסכמות שהיו עם המורה הישנה נגוזו.
האבחונים שוכבים בארון ונראה לי שאיש עדיין לא פתח אותם.
הילדה באה ומספרת כי המורה כתבה על הלוח המון ,כולל שיעורי בית, והיא לא הספיקה להעתיק.
כתבה רק שורה מכל המלל.
במייל הכיתתי כתוב רק :"שיעורי בית , אנגלית במחברת", מה שלא ממש עוזר לנו.
לילדה מאוד חשוב להכין את שיעורי הבית ,למחרת יש שוב שיעור אנגלית והיא אף מציינת שהמורה ביקשה לא להשלים שיעורי בית מחברים אלא לפנות אליה ישירות.
זה מתאים לי מאוד כי מניסיוני להבין מילדים דוברי עברית מה היה בשיעור אנגלית זה "נוח עם שבע שגיאות כתיב".
הילדה כותבת למורה.
ישירות מהמייל של הילדה למייל של המורה.משהו כמו: יש לי ADD ולצערי לא העתקתי .בגלל שביקשת לא להעתיק מילדים אני פונה אליך שתעזרי לי.
מוסיפה גם S.O.S וHELP כי היא ילדה חכמה ובעלת חוש הומור.
כשהיא לא נענית עד הערב, ובידיעה כי שיעורי הבית הם למחר, אני מרימה טלפון למורה שנתנה את הטלפון שלה בליווי הצהרה שתשמח אם יתקשרו אליה הביתה.
המורה אומרת שאכן נוח לה שהתקשרתי ושהיא פנוייה לשיחה.
אני מסבירה לה על הADD והדיסגרפיה והיא מקצרת ואומרת שכבר התמודדה עם כאלו תלמידים ויודעת מה לעשות ובמילא חשבה לדחות את הגשת שיעורי הבית ממחר ליום א.
רק שהילדה תבוא אליה בבמהלך השיעור והיא תתן לה עותק מודפס.
מגיע יום שלישי.
טקס ראש השנה מתארך מעבר לצפוי וגולש על שיעור אנגלית , שבסופו של דבר לא מתקיים.
הילדה מגיעה ומספרת לי זאת בצער.
אני כותבת מייל למורה מהמייל שלי הפעם ומבקשת שמכיון שטקס ראש השנה התארך ולא היה שיעור אנגלית שתשלח לי בבקשה את הדף סרוק.
אני מציינת, כדי קצת להתחיל להבהיר לה את מהות הלקות, שייתכן גם שהילדה שכחה מהדף.
פה מגיע השוס.
המורה עונה במייל חוזר כי הילדה היתה אמורה לגשת אליה בהפסקה כי היה טקס (הלו, ידוע לנו שהיה טקס, כתבתי לך את זה...) והטון של המכתב שלה כועס ממש.
היא כותבת באנגלית שזו שפת האם שלה ומשתמשת במלה MUST,שלמיטב ידיעתי, ואני לא דוברת אנגלית מלידה,מציינת על חובה מוחלטת.(בניגוד לCOULD,למשל)
הטון של המכתב צורם לי.
מכיון שהמורה כתבה לי באנגלית אני מחליטה לענות לה באנגלית כדי להקל עליה, בהיותה עולה חדשה .
עולה בליבי מחשבה כי אולי התקשתה בקריאת המייל הקודם שלי ולכן לא התייחסה אליו.
אני מסבירה לה ,קודם כל,שאם בתי הייתה מסוגלת לזכור לגשת אליה בהפסקה לא היינו צריכים עזרה מלכתחילה.
כי הרי זו בעיית מיקוד(UNFOCUSED).
אני מסבירה לה במייל בצורה הכי נחמדה שאני יכולה איזה BIG DEALהם שיעורי הבית בביתנו.
אני מצרפת מאמר שמדגים זאת.( http://www.simonepstein.org/nl-hwork.shtml )
בלב אני בוכה.
לקח לי מעל שעתים לנסח מכתב באנגלית סבירה למורה(גם אני לקוייה).
השגת שיעורי הבית לוקחת שעות ואף ימים (וזה רק מקצוע אחד מרבים).
בתי מבריקה, וזו לא הגזמה, ומכינה שיעורי בית מאוד בקלות אך גם לאחר שבתי מכינה שיעורי בית היא לא תמיד מגישה אותם.
אני מפחדת להתעייף.
אני מפחדת שהבת שלי תתייאש מעצמה כמו שקרה לי בכל כך הרבה שלבים בחיי.
אני מכירה את ההרגשה של להיות "חכמה ,גאונה אבל מטומטמת" ולא רוצה שהיא תחווה זאת על בשרה.
ביום ראשון יש לנו אספת הורים ראשונה.
בבקשה תתנו לי טיפים איך לפנות למורים כך שיקלטו את הפערים ביכולות שלה.
שלא יאבדו אותה, שלא יחשדו בה בחוסר מוטיבציה ובעצלנות (היא אחד הילדים הכי חרוצים שאני מכירה) ...שיהיה טוב.
איך אני לוקחת אחריות על יצירת אוירה נעימה ? ועוזרת לה לממש את מה שטמון בה?
הי כולם.
שנה טובה לכולם.
אני יודעת שראש השנה והכל אך הבעיות עם ילדת הADD שלי לא עומדות ומחכות בצד שהחג ייגמר...פשוט ככה זה אצלנו.
דבריכם בפורום זה מהוים נר לרגלי.
אני ממש מנסה ליישם את כל מה שכתוב ומשתמע פה בין השורות בנוגע ליצירת אוירה טובה של שיתוף פעולה בין ההורים למורים ובכל זאת, העגלה נתקעת.
לכן אני זקוקה לעצה טובה. וזה הסיפור:
יום שני השבוע.שיעור אנגלית ראשון.
מורה חדשה.
כל ההסכמות שהיו עם המורה הישנה נגוזו.
האבחונים שוכבים בארון ונראה לי שאיש עדיין לא פתח אותם.
הילדה באה ומספרת כי המורה כתבה על הלוח המון ,כולל שיעורי בית, והיא לא הספיקה להעתיק.
כתבה רק שורה מכל המלל.
במייל הכיתתי כתוב רק :"שיעורי בית , אנגלית במחברת", מה שלא ממש עוזר לנו.
לילדה מאוד חשוב להכין את שיעורי הבית ,למחרת יש שוב שיעור אנגלית והיא אף מציינת שהמורה ביקשה לא להשלים שיעורי בית מחברים אלא לפנות אליה ישירות.
זה מתאים לי מאוד כי מניסיוני להבין מילדים דוברי עברית מה היה בשיעור אנגלית זה "נוח עם שבע שגיאות כתיב".
הילדה כותבת למורה.
ישירות מהמייל של הילדה למייל של המורה.משהו כמו: יש לי ADD ולצערי לא העתקתי .בגלל שביקשת לא להעתיק מילדים אני פונה אליך שתעזרי לי.
מוסיפה גם S.O.S וHELP כי היא ילדה חכמה ובעלת חוש הומור.
כשהיא לא נענית עד הערב, ובידיעה כי שיעורי הבית הם למחר, אני מרימה טלפון למורה שנתנה את הטלפון שלה בליווי הצהרה שתשמח אם יתקשרו אליה הביתה.
המורה אומרת שאכן נוח לה שהתקשרתי ושהיא פנוייה לשיחה.
אני מסבירה לה על הADD והדיסגרפיה והיא מקצרת ואומרת שכבר התמודדה עם כאלו תלמידים ויודעת מה לעשות ובמילא חשבה לדחות את הגשת שיעורי הבית ממחר ליום א.
רק שהילדה תבוא אליה בבמהלך השיעור והיא תתן לה עותק מודפס.
מגיע יום שלישי.
טקס ראש השנה מתארך מעבר לצפוי וגולש על שיעור אנגלית , שבסופו של דבר לא מתקיים.
הילדה מגיעה ומספרת לי זאת בצער.
אני כותבת מייל למורה מהמייל שלי הפעם ומבקשת שמכיון שטקס ראש השנה התארך ולא היה שיעור אנגלית שתשלח לי בבקשה את הדף סרוק.
אני מציינת, כדי קצת להתחיל להבהיר לה את מהות הלקות, שייתכן גם שהילדה שכחה מהדף.
פה מגיע השוס.
המורה עונה במייל חוזר כי הילדה היתה אמורה לגשת אליה בהפסקה כי היה טקס (הלו, ידוע לנו שהיה טקס, כתבתי לך את זה...) והטון של המכתב שלה כועס ממש.
היא כותבת באנגלית שזו שפת האם שלה ומשתמשת במלה MUST,שלמיטב ידיעתי, ואני לא דוברת אנגלית מלידה,מציינת על חובה מוחלטת.(בניגוד לCOULD,למשל)
הטון של המכתב צורם לי.
מכיון שהמורה כתבה לי באנגלית אני מחליטה לענות לה באנגלית כדי להקל עליה, בהיותה עולה חדשה .
עולה בליבי מחשבה כי אולי התקשתה בקריאת המייל הקודם שלי ולכן לא התייחסה אליו.
אני מסבירה לה ,קודם כל,שאם בתי הייתה מסוגלת לזכור לגשת אליה בהפסקה לא היינו צריכים עזרה מלכתחילה.
כי הרי זו בעיית מיקוד(UNFOCUSED).
אני מסבירה לה במייל בצורה הכי נחמדה שאני יכולה איזה BIG DEALהם שיעורי הבית בביתנו.
אני מצרפת מאמר שמדגים זאת.( http://www.simonepstein.org/nl-hwork.shtml )
בלב אני בוכה.
לקח לי מעל שעתים לנסח מכתב באנגלית סבירה למורה(גם אני לקוייה).
השגת שיעורי הבית לוקחת שעות ואף ימים (וזה רק מקצוע אחד מרבים).
בתי מבריקה, וזו לא הגזמה, ומכינה שיעורי בית מאוד בקלות אך גם לאחר שבתי מכינה שיעורי בית היא לא תמיד מגישה אותם.
אני מפחדת להתעייף.
אני מפחדת שהבת שלי תתייאש מעצמה כמו שקרה לי בכל כך הרבה שלבים בחיי.
אני מכירה את ההרגשה של להיות "חכמה ,גאונה אבל מטומטמת" ולא רוצה שהיא תחווה זאת על בשרה.
ביום ראשון יש לנו אספת הורים ראשונה.
בבקשה תתנו לי טיפים איך לפנות למורים כך שיקלטו את הפערים ביכולות שלה.
שלא יאבדו אותה, שלא יחשדו בה בחוסר מוטיבציה ובעצלנות (היא אחד הילדים הכי חרוצים שאני מכירה) ...שיהיה טוב.
איך אני לוקחת אחריות על יצירת אוירה נעימה ? ועוזרת לה לממש את מה שטמון בה?
