עצבנית ועצובה...

עצבנית ועצובה...

המנומר המקסים שלי מאתמול כבר הודיע לי שכנראה שבת שלישית הוא סוגר. הוא במצב רוח עצבני מאד לאחר שכמעט כולם יצאו והוא לא היה בבית לא פסח, לא חג שני ועוד שבוע אחורה.המפקד נסע לנופש בצפון והם כמה חבר׳ה בלב הבלגן ולא יוצאים וכלום. אין לי מה להגיד ולעודד כי גם אני נורא עצובה....מה עושים?
 
קודם כל קבלי
. נושמים עמוק,

נזכרים שזו דרכו של צהלנו,שזה רק תקופה שבהרבה פעמים האי היגיון שלה מעלה לנו את הסעיף. מותר גם לשחרר קללה אבל על הצבא ולא על המפקדים
ואני לא יודעת אם אתם
נוסעים בשבת אבל אם כן מבררים אם אפשר להגיע לחיבוק והזרמת אוכל ועוד מה שצריך.
אנחנו פסח לפני שנתיים נסענו הלוך וחזור עד חצי שעה נסיעה מאילת כי הבן לא יצא חודש.
בכל אופן מקווה שיעבור מהר ותיפגשו כבר. ושוב זו רק תקופה. הילדים הגדולים שלי טיילו בעולם ולא ראיתי אותם כמה חודשים. אז..תחשבי שהוא בטיול.
 
הלוואי ויכולתי לנסוע אליו.....

הייתי רוצה לנסוע לבקר אותו אבל כפי שאמרתי הוא נמצא כעת במקום החם ביותר שמוזכר בחדשות. אוכל זו לא הבעיה עכשו, המצב רוח הרע שלו זו הבעיה. עד שהגיע ליחידה הזו, הוא כל כך רצה ועכשו הוא כ״א מאוכזב מהיחס והמטלות שפתאום מטילים עליהם. לא מספיק שהוא שבת שלישית שם עוד צצות שטויות שהאחרים שהגיעו מהבית יכולים לעשות....
 
עדכון אחרון מהשטח:

עכשו המנומר אהוב נפשי התקשר והודיע שב 18.00 האוטובוס מוציא אותם. אצה רצה במלוא עייפותי למטבח,עם כוחות מחודשים להכין לו דברים טעימים ולאוורר את החדר ....יש!!! שכולכם תזכו לראות את הבנים השבת. אמן!!!
 

מגלית

New member
אמא של ת


ראשית, נו? איך עם הילד בבית?
הספקת לקנות ולבשל?
אכן נסתרות הן דרכי צהלנו, יש דברים שגם מאתנו האמהות הן נסתרים ולא מובנים. לכי תביני...
אני שמחה לשמוע שהילד בבית ומודה מאוד לאיריס על הכתף התומכת שנתנה לך!!!

תהנו ושבת שלום
 
בנות יקרות, רק עכשו

נכנסתי לפורום וראיתי את התגובות המתעניינות שלכן. אז ראשית תודה רבה על ההתעניינות. שנית, רציתי להעלות בעיה שאולי אתן מכירות. החייל המתוק שלי נפרד מחברתו ( ביו השאר בגלל היציאות הרחוקות שלו) וברים מבי״הס אין לו מאחר והתגייס אחרי כולם ולא שמר על קשר. אז ביציאה האחרונה הוא הסתובב הרבה סביב עצמו וחיפש חברים וחברה.איך אפשר לרומם אותו קצת? תודה לכולם!!
 
למעלה