עץ רימון

[peperonni]

עץ רימון

האם העץ מעדיף שמש ישירה כל שעות היום או שיותר טוב לו אזור שמקבל שמש חצי יום?
האם בעייתי עם קרקע מסויימת?
ולגבי השקיה - שמתי לב שרימונים מתפוצצים כשמקבלים יותר מידי מים. כדאי להפסיק להשקות עם סיום הפריחה או להמתין ממש עד לפני הבשלת הפרי?
תודה!

 

[peperonni]

אם מישהו רוצה זרעים אני מוכן לשלוח

פוסט שפרסמתי בפייסבוק.

 

[drorim69]

יפה! גם הרעיון וגם הפוסט.

 

[זואי11]

יפה, אבל למה לא לייחר.

אם העץ אכן כל כך מוצלח אני אשמח לייחור.

אגב, גם סבתי גרה וגידלה עצים באותה השכונה המקסימה, ושם ספגתי את האהבה לגינון

 

[ziteli]

גם אני אשמח לייחור מעץ הרימון המוצלח

 

[peperonni]

איך מייחרים ומתי מומלץ?

כתבתי למטה איפה נמצאים העצים. אם מישהו רוצה לבוא לקחת יחור דברו איתי במסרים.

 

[jeshu]

נראה טוב, אבל אם אתה רוצה לדעת מהו ערך הטעם שלו, כדאי לתת לאנשים זרים ולא תלויים לטעום אותו בלי לספר להם את הסיפור - רגש משפיע מאוד על הטעם.

 

[avi5199]

עץ חזק ולא מפונק אוהב שמש כל היום.

אני משקה רגיל בתדיקרות קבועה ולא מתפוצצים לי רימונים לפני שהם מבשילים.
אם משאירים את הפירות על העץ יותר מידי זמן הם בסוף מתבקעים ומפילים את הזרעים , זה טיבעי, וכך הרימון מתרבה באופן טיבעי.
מזרעים לא תמיד מתקבלים רימונים כמו מצמח האם.

 

[jeshu]

זה מהצמחים שמסתדרים עם טווח קרקעות רחב

 

[peperonni]

כמה דברים

אני מודע להשפעת הסנטימנטים על טעם, אספר על הרימון הזה שמלווה אותי כבר כמעט שלושים שנה.

צמח האם ניטע מתישהו באמצע המאה הקודמת, הוא כנראה לא "מזוהם" בגנטיקה של הזנים החדשים הבעיתיים לריבוי מזרעים.
לא תכננתי שבאמת אקבל עץ מניב, פשוט ראיתי כמות זרעים עצומה שאבא שלי עמד להשליך לאחר סחיטת המיץ אז זרעתי. בדיעבד, אני שמח על כך שהריבוי היה מזרעים, כי הפרי ממש זהה והעץ גדל יפה. יש עוד עץ בגינה של אחותי שפרותיו אמורים להבשיל בקרוב, אם גם הוא יהיה בעל אותם פירות, אני מניח שאפשר יהיה לומר בסבירות לא נמוכה על ה"זן" הזה שהוא זריע.

עד שנות התשעים לפחות בישראל, היו נפוצים בשווקים הרימונים הלבנים והמתוקים. זנים אדומים וחמצמצים החלו להכנס בשנות התשעים ובימינו יש בארץ זנים רבים של רימונים. גם אדומים וגם לבנים.

גרגרי הרימונים הלבנים נראים כאילו הם "סדוקים" מבפנים ולפעמים הענבה שלהם עכורה לגמרי. ברוב זני הרימונים האדומים שנתקלתי יש פחות עכירות בענבה ונראים פחות "סדקים" בתוכה. בד"כ ככל שהרימון האדום פחות שקוף הוא גם מתוק יותר. אני מאמין שזאת תכונה שמגיעה מהרימון הלבן המתוק שלדעתי האישית לפחות, פוגעת בטעמו אנושות.

הרימון המדובר הוא רימון אדום בעל גרגרים צלולים לחלוטין בלי סדקים ועיוותים בתוך ועל פני הגרגיר. לאורך השנים נתתי לחברים ולמכרים לטעום מהרימון, לפחות עשרה אנשים
"חיצוניים" שאני יכול להזכר בהם. אמנם כולם ידעו שהם עומדים לטעום רימון מיוחד ויכול להיות שזה השפיע, אבל תמיד חשו בהבדל. האנשים היחדים שלא אהבו אותו הם כאלה שלא אוהבים רימון אדום ומעדיפים את הלבנים המתוקים כי הוא חמוץ להם. החמיצות של הרימון הזה יחסית גבוהה, אך גם המתיקות שלו. וביחד זה יוצר את אותו "טעם מרוכז".
אני אישית כמעט תמיד אשים לב בקלות לנוכחותו אפילו אם יעורבב עם כמות גדולה של גרגרי רימון אדום מוצלח אחר.

אשלח יחורים בכיף למי שירצה, מתי העונה האופטימלית לכך? יש שני דורות לבחירה, הצעיר בן 15 וצמח האם שאגב, מלא פירות שיבשילו עוד כחודש, בן כחמישים שנים. האם יש הבדל בסיכויי ההשרשרה?

כשיגיע פרי מהעץ של אחותי(גם דור שני) אדווח על התוצאות

אם יתקיים מפגש פורום מתישהו בסתיו אוכל להביא או לשלוח טעימות למבחן

 

[jeshu]

איפה אתה גר?

 

[peperonni]

עץ האם ביד אליהו

הילד בכפר סבא ואח שלו שעדיין לא טעמתי מפריו בפרדס חנה יש עוד עץ שלא מניב כי שתול במקום גרוע בחצר הקדמית של בהבניין ברחוב נחמני 51 בת"א. לפני שנה עברתי לידו והוא היה בחיים אך במצב לא משהו.