עץ החיים
התוכנית "שומר מסך עם אמנון לוי", זאת עם המצלמה הנסתרת, שבשילוב תחקירנית חסרת פשרות נוקמת את נקמת האזרח הקטן והמתוסכל בנוכלים וברמאים, תפסה והביאה לנו ב- 26/01/2003 היישר לסלון בחור חרדי אשר מבטיח תרופה בדמות משטח עץ לצרותיהם ומחלותיהם של המסכנים. והמחיר ? קצת יותר ממשכורת מינימום. 3700 ש"ח לייתר דיוק. "איך הוא מסוגל?" - שאל ליבנו בתדהמה. "איך אפשר לרתום את מצוקתם של אחרים לטובת בצע כסף?" ואף יותר מזה - "מי המסכן שיהיה מוכן להוציא סכום שכזה על חתיכת עץ, שגם קרש החיתוך במטבח ודאי מתמלא גאווה לנוכח אותו ´עץ החיים´ ". אכן תמונות קשות. חבל רק, שאף אחד לא שומע את צחוקה המר של אותה קריקטורה שיושבת מאחורי התמונות האלה ומצביעה היישר עלינו. נניח שאותו נוכל הוא כעת מנכ"ל של חברה גדולה, מאוד. הוא יוצא במסע פרסום ענק ואגרסיבי שמרצד לנו מול העיניים בטלויזיה, מזמזם לנו באוזניים ברדיו, נדבר לאישונים העייפים שלנו בשלטי החוצות ומטנף לנו את האצבעות באדום בעיתונים. הנוכל הזה ממשיך לנצל את החולשות שלנו. הפעם הוא מבטיח לשים קץ לחוסר הביטחון הזה שלנו. הנוכל הזה נעשה כזה תאוו בצע שלא אכפת לו גם כשמדובר בקטינים. הוא אמנם פורס לנו את זה בתשלומים אבל הסכום נותר כשהיה. פלוס-מינוס. הפעם זה חתיכת פלסטיק קטנה שעושה לתאים שלנו במוח חשק למות. במיוחד אם אנחנו קטינים. מעניין אגב, שכשמדובר בנוכלויות ורמאויות, במהופך מבתוכניות מוזיקה למשל, הרבה יותר קל להביא דווקא את הקטנים האלה, ועדיף בחתיכות קטנות ולעוסות. רק שהפעם, זכינו בהזדמנות נדירה, לצחוק מבלי לדעת שזה על עצמנו. מה שרק מגביר עוד את אותו צחוק מר.
התוכנית "שומר מסך עם אמנון לוי", זאת עם המצלמה הנסתרת, שבשילוב תחקירנית חסרת פשרות נוקמת את נקמת האזרח הקטן והמתוסכל בנוכלים וברמאים, תפסה והביאה לנו ב- 26/01/2003 היישר לסלון בחור חרדי אשר מבטיח תרופה בדמות משטח עץ לצרותיהם ומחלותיהם של המסכנים. והמחיר ? קצת יותר ממשכורת מינימום. 3700 ש"ח לייתר דיוק. "איך הוא מסוגל?" - שאל ליבנו בתדהמה. "איך אפשר לרתום את מצוקתם של אחרים לטובת בצע כסף?" ואף יותר מזה - "מי המסכן שיהיה מוכן להוציא סכום שכזה על חתיכת עץ, שגם קרש החיתוך במטבח ודאי מתמלא גאווה לנוכח אותו ´עץ החיים´ ". אכן תמונות קשות. חבל רק, שאף אחד לא שומע את צחוקה המר של אותה קריקטורה שיושבת מאחורי התמונות האלה ומצביעה היישר עלינו. נניח שאותו נוכל הוא כעת מנכ"ל של חברה גדולה, מאוד. הוא יוצא במסע פרסום ענק ואגרסיבי שמרצד לנו מול העיניים בטלויזיה, מזמזם לנו באוזניים ברדיו, נדבר לאישונים העייפים שלנו בשלטי החוצות ומטנף לנו את האצבעות באדום בעיתונים. הנוכל הזה ממשיך לנצל את החולשות שלנו. הפעם הוא מבטיח לשים קץ לחוסר הביטחון הזה שלנו. הנוכל הזה נעשה כזה תאוו בצע שלא אכפת לו גם כשמדובר בקטינים. הוא אמנם פורס לנו את זה בתשלומים אבל הסכום נותר כשהיה. פלוס-מינוס. הפעם זה חתיכת פלסטיק קטנה שעושה לתאים שלנו במוח חשק למות. במיוחד אם אנחנו קטינים. מעניין אגב, שכשמדובר בנוכלויות ורמאויות, במהופך מבתוכניות מוזיקה למשל, הרבה יותר קל להביא דווקא את הקטנים האלה, ועדיף בחתיכות קטנות ולעוסות. רק שהפעם, זכינו בהזדמנות נדירה, לצחוק מבלי לדעת שזה על עצמנו. מה שרק מגביר עוד את אותו צחוק מר.