עעעעעעצבנית

אוסי

New member
עעעעעעצבנית

אפילו מזג האויר לא משתנה כל כך מהר כמו המצב רוח שלי ... לא יודעת מה נכנס בי ,יותר מידי עליות וירידות ...מה לעשות???? אני לא משתלטת על עצמי .... העצבים מכרסמים בי..לא יודעת איך להתמודד ... בא לי לבכות ...לא מצליחה להשתחרר מההרגשה הזו ... אני לא מוצאת את עצמי ..הכל מרגיז אותי... כל דבר מוציא אותי מדעתי ... אני צועקת על כולם ...בלי סיבה .. סתם פורקת עול ...ואף אחד לא אשם ... יש לי מבחנים ..אני לא מצליחה להתרכז.. אין לי חשק ללמוד ...אין לי חשק לכלום ............ נ מ א ס ל י.... אני מצטערת אם אני מכבידה ...אבל אני חייבת להוציא כי עוד מעט אני מתפוצצת ... ואני עדיין אוהבת ...
 

עופרי-

New member
עיצה

בתור מי שבקריז כל חמש דקות בערך, אני אספר לך מה אני עושה במקרים האלה. אם אני מאד עצבנית, אבל מאד, עדיף שלא אדבר עם אף אחד. אני שומעת מוסיקה, רואה סרט. לא משהו מכביד מדי. ואם כן לדבר עם מישהו, רק עם אדם שאין סיכוי שיעלה לי את הסעיף (ויש רק שניים כאלה שעשויים להרגיע אותי מכל מצב). ואם לא, אז אנחנו פה. :)
 

tairon

New member
זה קורה לכולם

ושאני ככה אני עושה הפסקה מהכל נוסע לים נושם אוויר של ים צועק בכל כוחי מתיישב על החול מקשיב לים ותאמיני לי חוזר רגוע כמו חתלתול תנסי
 

PoshKale

New member
הזכרת לי משו...

לפני כמה חודשים היה יום עבודה שלא הלך לי, והייתי מזה עצבני... ובכלל רבתי עם הבוס שלי שבמקרה זה אבא, וכולם בטח יודעים שתמיד יש קטעים של מריבות בעבודה בגלל זה. אז הייתי כבר ממש עצבני והוא עוד עצבן אותי, וזה היה באמצע נסיעה בכביש עוקף באילת, באמצע הנסיעה אני אומר לו, תעצור פה ! לא חיכיתי בכלל, פתחתי את הדלת, עד שהוא עצר ויצאתי. התחלתי ללכת לכיוון ההרים, וזה היה 12:00...בלי אוכל מים, ואני הולך והולך...זה הדבר שהכי מרגיע אותי...ללכת ללא כיוון ושהמחשבות ירוצו בראש בלי להתייחס אליהם. ואני הולך הולך הולך....צופה בכמה חיות שראיתי בדרך...והולך והולך והולך....עד שהרגליים נשברו לי...נחתי מתחת לעץ שיטה ל 20 דקות ואז חתכתי מזרחה [לכביש הערבה]...אז אני הולך והולך והולך עד שהגעתי לכביש...והרגליים, המתניים הכל...חשבתי אני מתרסק. הולך לי בכביש הערבה [רוח חזקה חבל``ז !]...הולך ופתאום רואה שאני בקילומטר ה 21 !! אני הולך הולך...והייתי מת מצמא שתיתי בכמה ברזים שהיו בשטח...מזל שהיו אותם. בסוף הגעתי הביתה בשעה 17:30...שזוף, מסריח, ומהמתניים למטה הכל כאב לי...לא יכולתי לזוז כבר. ועם כל הכאבים...הרגשתי טוב. מוסר השכל: לא משנה כמה כאבים או כמה מוזר. אם מישהו עושה משהו שמרגיע אותו....עזבו אותו. כמו שהוא לא יבין אתכם, אתם לא תבינו אותו.
 
למעלה