עסקית ב-OKINAWA
הנטיה שלי היא לכתוב כאן דווקא, בקורות על מקומות שנהניתי ומשום מה יש לי מן הרגל להחסיר את המקומות שבהם לא כל כך חייכתי. מן נפש של מדרה תרזה שכזאת... לפני כמה ימים, בעת הסתובבות בנווה צדק, נשאבתי לארוחה חטופה ל-OKINAWA המקום זכור לי לטובה מהפעם הקודמת שביקרתי בו, וחשבתי לעצמי: "יש לי פחות מחצי שעה לאכול, 100 ש"ח בכיס, יאלה!" ישבתי על הבר, השעה 1, המקום שומם. הזמנתי עסקית, הכוללת מנה ראשונה לבחירה: - מרק מיסו טופו / מרק דים סאם עוף - סלט ירוק או אורז ירקות מנה עיקרית לבחירה: - מנות סושי ( 2 דג 2 צמחוני) - נודלס ירקות/עוף + 1 מנת כדור סורבה וספל חליטה סינית לקינוח. הלכתי על מרק דים סאם, שהגיע בקערית זעירה עם דים סם צהבהב (מידי) שקוע באמצע. המרק היה סתמי פלוס פלוס והדים סאם היה מזעזע במרקמו/טעמו הייתי רגועה - לכן סלחתי ושמתי את הקערה חצי מלאה בצד. בין הרולים הזמנתי ספייסי טונה וטאמגו (חביתה יפנית) ולמרות שהם נעשו שם, במקום, ומול עיניי הם הגיעו אלי לדלפק עייפים, כשהעצה לא היתה קריספית בכלל. סתמיים ומבאסים. היה בא לי לקום וללכת (כבר איחרתי 2 דקות לפגישה) אבל בכל זאת טעמתי מהסורבה שהגיע עם החשבון. (כי הוא היה זכור לי לטובה) וגם הפעם כך היה. סורבה קליל, עם נגיעות של למון גראס או לואיזה, לא מתוק מידי ומרענן. כמו מטלית לחה, ניקה ממני את כל הבאסה מהטעמים של המנות שאכלתי לפניו. על התה ויתרתי. לא סובלת טעם יסמין. השירות היה נדיב ונחמד מאוד, אישי (לא ממש היתה לו ברירה - רק אני הייתי שם) עד הרגע שהגיע השליח והם התחילו לתכנן את המסלולים שלו כש כל דקה הנייד של השליח מצלצל על יד האוזן שלי, שעד אותו רגע נחה ונרגעה עם צלילי הג'ז הנעימים. אחרי 59 ש"ח (לא כולל טיפ) ועם איחור של 10 דקות לפגישה, אני יודעת שלשם אני לא ממש ממהרת לחזור.
הנטיה שלי היא לכתוב כאן דווקא, בקורות על מקומות שנהניתי ומשום מה יש לי מן הרגל להחסיר את המקומות שבהם לא כל כך חייכתי. מן נפש של מדרה תרזה שכזאת... לפני כמה ימים, בעת הסתובבות בנווה צדק, נשאבתי לארוחה חטופה ל-OKINAWA המקום זכור לי לטובה מהפעם הקודמת שביקרתי בו, וחשבתי לעצמי: "יש לי פחות מחצי שעה לאכול, 100 ש"ח בכיס, יאלה!" ישבתי על הבר, השעה 1, המקום שומם. הזמנתי עסקית, הכוללת מנה ראשונה לבחירה: - מרק מיסו טופו / מרק דים סאם עוף - סלט ירוק או אורז ירקות מנה עיקרית לבחירה: - מנות סושי ( 2 דג 2 צמחוני) - נודלס ירקות/עוף + 1 מנת כדור סורבה וספל חליטה סינית לקינוח. הלכתי על מרק דים סאם, שהגיע בקערית זעירה עם דים סם צהבהב (מידי) שקוע באמצע. המרק היה סתמי פלוס פלוס והדים סאם היה מזעזע במרקמו/טעמו הייתי רגועה - לכן סלחתי ושמתי את הקערה חצי מלאה בצד. בין הרולים הזמנתי ספייסי טונה וטאמגו (חביתה יפנית) ולמרות שהם נעשו שם, במקום, ומול עיניי הם הגיעו אלי לדלפק עייפים, כשהעצה לא היתה קריספית בכלל. סתמיים ומבאסים. היה בא לי לקום וללכת (כבר איחרתי 2 דקות לפגישה) אבל בכל זאת טעמתי מהסורבה שהגיע עם החשבון. (כי הוא היה זכור לי לטובה) וגם הפעם כך היה. סורבה קליל, עם נגיעות של למון גראס או לואיזה, לא מתוק מידי ומרענן. כמו מטלית לחה, ניקה ממני את כל הבאסה מהטעמים של המנות שאכלתי לפניו. על התה ויתרתי. לא סובלת טעם יסמין. השירות היה נדיב ונחמד מאוד, אישי (לא ממש היתה לו ברירה - רק אני הייתי שם) עד הרגע שהגיע השליח והם התחילו לתכנן את המסלולים שלו כש כל דקה הנייד של השליח מצלצל על יד האוזן שלי, שעד אותו רגע נחה ונרגעה עם צלילי הג'ז הנעימים. אחרי 59 ש"ח (לא כולל טיפ) ועם איחור של 10 דקות לפגישה, אני יודעת שלשם אני לא ממש ממהרת לחזור.