NomNomNomm
New member
עסקית בהוטל מונטיפיורי
לפני כמה ימים ביקשתי מכם רעיונות למסעדה לערב, אבל בסוף נקרתה בדרכנו הזדמנות לעסקית אמצע שבוע, שהחלטנו לנצל בהוטל מונטיפיורי, אז אני חוזרת לדווח (דיווח ראשון שלי, אז תהיו נחמדים איתי
):
הגענו, אני והבחור, בספונטניות ב-13:30, המקום היה מלא מאוד, אבל תוך 5 דקות התפנה מקום על הבר והתיישבנו.
המקום מעוצב יפה, אבל ממש רועש, מי שתכנן את האקוסטיקה שם חייב לקבל על הראש.
העסקית כוללת ראשונה, עיקרית, שתייה חמה ומתוק קטן במחיר העיקרית - מאוד שווה, מקווה שעוד מסעדות יאמצו את עניין המתוק הקטן, זה לחלוטין סוגר את הארוחה בכיף.
כשהתיישבנו, קיבלנו מהברמן (שהיה סופר מקצועי, יעיל ונחמד לאורך כל הארוחה) סלסלה עם 3 בגטונים חמים ופריכים (יאי! פחמימות!) וצלחת עם פלפלים חריפים כבושים בשמן זית, אנחנו חובבי חריף, אז זאת הייתה פתיחה מעולה לארוחה. שתינו יין לבן קליל ונחמד, ששכחתי את שמו, במחיר הוגן מאוד של 23 ₪ לכוס.
לראשונות לקחנו סלט וייטנאמי (לא בתפריט, כותבת מהזיכרון) - סלט שהורכב מחסה, שעועית ירוקה, כמה פרוסות שייטל דקיקות, פרוסות פלפל צ'ילי, כוסברה, בצל ירוק ובטח עשבים נוספים ששכחתי. הסלט היה מתובל היטב, ספייסי וטעים מאוד - מנה מצוינת.
שיפוד שרימפס (לא בתפריט, כותבת מהזיכרון) - 3 שרימפסים על שיפוד עץ קטן, שהיו קצת יבשים מדי אבל מתובלים היטב וחרפרפים. הגיעו עם ערימת מלפפונים פרוסים במנדולינה, בתיבול חמצמץ וטעם דומיננטי של שמן שומשום. מנה נחמדה, אבל ללא ספק פחות טובה מהסלט.
לעיקריות הבחור לקח את צלע החזיר, בייקון, ומנצ'גו. כבר כתבו על המנה הזאת רבות בפורום, אז אני לא אחפור שוב, רק אגיד שהיה מדהים ובקושי הצלחתי לגנוב 2 ביסים לפני שהמנה חוסלה. יחד עם הצלע הגיע פירה שהיה פירה.
אני לקחתי קדרת פירות ים בקארי ירוק, המשך ישיר של המוטיב החריף והאסייתי בארוחה. כמות נדיבה של שרימפס, קלמרי וסרטן ששחו ברוטב קארי ירוק בתוספת אורז רך ומעט דביק. פירות הים היו עסיסיים והקארי מבחינתי, בהחלט מתחרה בזה של בית תאילנדי.
פונקנו בצ'ייסרים, והמשכנו לשתייה החמה - אספרסו לו ותה לי (שלא היה תיון של ויסוצקי למרבה השמחה, והגיע בקנקן אימתני) ולמתוק הקטן, שהיה בראוני, די דחוס ומתוק מאוד. אני באופן כללי פחות אוהבת קינוחי שוקולד, אבל הבחור אהב.
לא יכולתי לוותר על הסנט אונורה, ששמעתי עליו כ"כ הרבה, גם פה בפורום. זה היה הדבר הכי קרוב לפחזניות של סבתא שלי שאכלתי בשנים האחרונות - בצק דקיק וקרם מעולה, סיום מושלם לארוחה.
סה"כ הארוחה הסתכמה ב-258 ₪ מוצדקים ביותר, עבור אחת הארוחות שהכי נהניתי מהן בזמן האחרון, בין השאר תודות לשירות המעולה של הברמן. בטוח נחזור.
לפני כמה ימים ביקשתי מכם רעיונות למסעדה לערב, אבל בסוף נקרתה בדרכנו הזדמנות לעסקית אמצע שבוע, שהחלטנו לנצל בהוטל מונטיפיורי, אז אני חוזרת לדווח (דיווח ראשון שלי, אז תהיו נחמדים איתי
הגענו, אני והבחור, בספונטניות ב-13:30, המקום היה מלא מאוד, אבל תוך 5 דקות התפנה מקום על הבר והתיישבנו.
המקום מעוצב יפה, אבל ממש רועש, מי שתכנן את האקוסטיקה שם חייב לקבל על הראש.
העסקית כוללת ראשונה, עיקרית, שתייה חמה ומתוק קטן במחיר העיקרית - מאוד שווה, מקווה שעוד מסעדות יאמצו את עניין המתוק הקטן, זה לחלוטין סוגר את הארוחה בכיף.
כשהתיישבנו, קיבלנו מהברמן (שהיה סופר מקצועי, יעיל ונחמד לאורך כל הארוחה) סלסלה עם 3 בגטונים חמים ופריכים (יאי! פחמימות!) וצלחת עם פלפלים חריפים כבושים בשמן זית, אנחנו חובבי חריף, אז זאת הייתה פתיחה מעולה לארוחה. שתינו יין לבן קליל ונחמד, ששכחתי את שמו, במחיר הוגן מאוד של 23 ₪ לכוס.
לראשונות לקחנו סלט וייטנאמי (לא בתפריט, כותבת מהזיכרון) - סלט שהורכב מחסה, שעועית ירוקה, כמה פרוסות שייטל דקיקות, פרוסות פלפל צ'ילי, כוסברה, בצל ירוק ובטח עשבים נוספים ששכחתי. הסלט היה מתובל היטב, ספייסי וטעים מאוד - מנה מצוינת.
שיפוד שרימפס (לא בתפריט, כותבת מהזיכרון) - 3 שרימפסים על שיפוד עץ קטן, שהיו קצת יבשים מדי אבל מתובלים היטב וחרפרפים. הגיעו עם ערימת מלפפונים פרוסים במנדולינה, בתיבול חמצמץ וטעם דומיננטי של שמן שומשום. מנה נחמדה, אבל ללא ספק פחות טובה מהסלט.
לעיקריות הבחור לקח את צלע החזיר, בייקון, ומנצ'גו. כבר כתבו על המנה הזאת רבות בפורום, אז אני לא אחפור שוב, רק אגיד שהיה מדהים ובקושי הצלחתי לגנוב 2 ביסים לפני שהמנה חוסלה. יחד עם הצלע הגיע פירה שהיה פירה.
אני לקחתי קדרת פירות ים בקארי ירוק, המשך ישיר של המוטיב החריף והאסייתי בארוחה. כמות נדיבה של שרימפס, קלמרי וסרטן ששחו ברוטב קארי ירוק בתוספת אורז רך ומעט דביק. פירות הים היו עסיסיים והקארי מבחינתי, בהחלט מתחרה בזה של בית תאילנדי.
פונקנו בצ'ייסרים, והמשכנו לשתייה החמה - אספרסו לו ותה לי (שלא היה תיון של ויסוצקי למרבה השמחה, והגיע בקנקן אימתני) ולמתוק הקטן, שהיה בראוני, די דחוס ומתוק מאוד. אני באופן כללי פחות אוהבת קינוחי שוקולד, אבל הבחור אהב.
לא יכולתי לוותר על הסנט אונורה, ששמעתי עליו כ"כ הרבה, גם פה בפורום. זה היה הדבר הכי קרוב לפחזניות של סבתא שלי שאכלתי בשנים האחרונות - בצק דקיק וקרם מעולה, סיום מושלם לארוחה.
סה"כ הארוחה הסתכמה ב-258 ₪ מוצדקים ביותר, עבור אחת הארוחות שהכי נהניתי מהן בזמן האחרון, בין השאר תודות לשירות המעולה של הברמן. בטוח נחזור.
