עסקית באורקה
נפגשתי עם אמא שלי לצהריים. קבענו ליד שוק הכרמל (יצא נחמד כי שכחנו שביום שלישי המדרחוב פעיל), והתגלגלנו לאורקה. האמת שבהתחלה דילגנו על המסעדה והחלטנו לנסות את ננה, אבל התפריט העסקי שם כל כך לא מרגש, מנות די משעממות, אז ויתרנו. חזרנו לאורקה, ממש בדקות האחרונות להנות מהעסקיות שלהם (79 ש"ח) לפני ההפסקה שלהם. שורה תחתונה: ביקור שני שלי באורקה. היה לא מסעיר, הפעם הראשונה היתה טובה הרבה יותר.
לפתיחה- הלחם היה טיפונת דחוס מדי. אמא שלי אמרה שהלחם שאני ובן הזוג מכינים בבית טעים יותר. והיא צדקה.
רביולי חלמון- אהבתי בפעם הקודמת שהייתי שם ורציתי שאמא שלי תטעם. היא לקחה ביס אחד והחלפנו צלחות. לא היה לטעמה, יותר מדי כבד. נהנתי שוב.
קלאמרי ממולא בבורגול- עד שאמא שלי החליטה שהרביולי לא בשבילה אני הספקתי לטעום את הקלאמרי, לקבל קצת שוק מהחריפות (פפריקה), ולהחליט שאני לא אוהבת את השילוב עם הבורגול, שהיה לו טעם מאוד מאוד דומיננטי. יצא לטובה- והחלפנו את המנות ביננו. לעקריות:
פירות ים בקדרת ברזל (בתופסת של 15 ש"ח לעיסקית. היה שווה). מנה טעימה! ביו שם טבעות קלאמרי, שרימפסים וסרטן חצוי לשניים. ברוטב עם נוכחות חזקה. מנה הגיעה לוהטת והקדרה החמה שמרה עליה ככה (פירות ים שמתקררים אחרי שניה, ממש מבאסים אותי, הטעם שלהם הופך אנמי).
פילה קאט-פיש (במקום מוסר, באסה) עם פולנטה וגבינת ברי. לא כל כך אהבתי, אבל באמת שהייתי שבעה. מנת הדג נדיבה. הפולנטה ממש ממש לא לטעמי, הרוטב הוא בדיוק אותו רוטב של רביולי החלמון, אז זה היה בשבילי קצת יותר מדי. פעם ראשונה שאכלתי קאט-פיש. נחמד, הבשר היה מאוד רך, ממש נמס בפה. לא השתגעתי לא המנה. ארזנו הביתה- אולי מישהו אחר יוכל להנות ממנה. לקינוח לא היה לנו מקום. בסך הכל אני אל יכולה להגיד שהיתה נפילה, שמשהו לא בסדר, אבל זכרתי חוויה טובה הרבה יותר.
נפגשתי עם אמא שלי לצהריים. קבענו ליד שוק הכרמל (יצא נחמד כי שכחנו שביום שלישי המדרחוב פעיל), והתגלגלנו לאורקה. האמת שבהתחלה דילגנו על המסעדה והחלטנו לנסות את ננה, אבל התפריט העסקי שם כל כך לא מרגש, מנות די משעממות, אז ויתרנו. חזרנו לאורקה, ממש בדקות האחרונות להנות מהעסקיות שלהם (79 ש"ח) לפני ההפסקה שלהם. שורה תחתונה: ביקור שני שלי באורקה. היה לא מסעיר, הפעם הראשונה היתה טובה הרבה יותר.
